העליון מתיר תביעה ייצוגית הגנתית

ניתן להגיש תביעה ייצוגית הגנתית - תביעה שהסעד היחיד המבוקש בה הוא צו אשר ימנע מן הנתבע להגיש בעתיד תביעות נגד חברי הקבוצה. כך קובע לראשונה (30.1.23) שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין. הוא מדגיש, כי ניתן לקבל תביעות כאלה כאשר יש לכך "הצדקה ממשית".

שטיין אומר: "פרט למקרים חריגים, חוק תובענות ייצוגיות
אינו מעמיד שום מגבלות באשר לסעדים שניתן לתבעם בגדרה של תובענה ייצוגית. בפרט, חוק תובענות ייצוגיות אינו שולל את האפשרות של הגשת תובענה ייצוגית למתן סעד הצהרתי הגנתי אשר בא לחסום את הנתבע המתעתד להגיש תביעות נגד חברי הקבוצה". זאת, כמובן, בהתקיים התנאי הבסיסי ולפיו התובע הייצוגי היה זוכה אם היה מגיש תביעה פרטנית בעניינו-שלו. כשם שתובע פרטי יכול לבקש ולקבל פסק דין שימנע תביעה נגדו, כך גם הקבוצה - מסיק שטיין.

לדברי שטיין, בית המשפט אינו רשאי לאפשר להגיש תביעות ייצוגיות שהחוק אסר להגיש. אולם, החוק אינו מונע תביעה ייצוגית הגנתית, שכן הוא מתייחס במפורש לכך שבמסגרת הליך זה ניתן להעניק גם סעדים שאינם כספיים. לצד זאת, החוק קובע במפורש מגבלות על סעדים במסגרת זו - אך צו הגנתי איננו נמנה עליהן ומכאן שהוא אפשרי. אומנם החוק מדבר על הגשת תביעה, אך אין לפרש מילה זו כאילו כוונתה רק להליך המבקש להוציא דבר-מה מן הנתבע ("חרב") ולא להליך המבקש להגן על הנתבע ("מגן"). זהו שמו של ההליך ולא מהותו, מסביר שטיין. החוק ודברי ההסבר לו מגבילים את זהותו של הרשאי להגיש תביעה ייצוגית ולא את הסעדים שהוא יכול לבקש.

עוד מזכיר שטיין, כי בית המשפט העליון כבר הכיר בכך שבתי המשפט יכולים להעניק סעד הצהרתי שלילי - צו שיקדים תרופה למכה ויקבע שלנתבע אין עילה נגד התובע. אין המדובר בסעד שגרתי, ומי שמבקש אותו צריך להוכיח שסעד זה נחוץ כדי להסיר מכשול העומד בפני המבקש, או לפתור קושי שהוא ניצב בפניו. שטיין אף סבור, כי יש לבטל את ההלכה משנת 1974, הקובעת שלא ניתן להעלות טענת התיישנות לפני הגשת כתב הגנה, ולפיכך לא ניתן לבקש סעד הצהרתי בדבר התיישנותה של תביעה מתוכננת.

שטיין מציין, כי הוא אינו מכריע בשאלה האם קיימת בישראל "הגנה ייצוגית": לבקש מבית המשפט לקבוע, כי אם ידחה תביעה פרטנית שלפניו - יהיה בכך מעשה בית דין, שימנע מן התובע להגיש תביעות באותה עילה נגד תובעים אחרים. היועצת המשפטית לממשלה, אשר בית המשפט העליון ביקש את עמדתה, סבורה שאין מקום ליצור "הגנה ייצוגית" בחקיקה שיפוטית; היא סברה שניתן להגיש תביעה ייצוגית הגנתית, וכאמור עמדה זו התקבלה.

שטיין קיבל את ערעורו של אליהו חתוכה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט אבי פורג), אשר דחה על הסף את בקשתו להגיש תביעה ייצוגית הגנתית נגד חברת הביטוח הראל. חנוכה הוא עובד חברת החשמל, המבוטח בפוליסה קיבוצית של הראל למקרה של פגיעה עבודה ומחלה. בשנת 2016 התברר, כי בשמונה השנים הקודמות העבירה הראל תגמולי ביטוח בלא לנכות מהם מס במקור. היא סיכמה עם חברת החשמל, שתדרוש מן העובדים להחזיר את הסכומים שקיבלו ביתר (דהיינו - את סכום המס שלא נוכה מהם).

חתוכה התבקש להחזיר 16,000 שקל, והוא ביקש מהמחוזי לאשר תביעה ייצוגית בה ייקבע שהראל אינה רשאית לפנות לעובדי חברת החשמל בדרישה שכזאת. המחוזי קבע שלא ניתן להגיש תביעה שכזאת, אך כאמור העליון פסק את ההפך והורה למחוזי לדון בבקשה לגופה. השופט יצחק עמית הסכים עם שטיין, אך סבר שאין מקום לבטל את ההלכה משנת 1974 בנוגע להתיישנות. השופט שאול שוחט הסכים עם שטיין ואמר שאין צורך להכריע כעת בנוגע להלכת ההתיישנות. את חתוכה ייצג עו"ד אמיר ישראלי, את הראל ייצג עו"ד דרור סברנסקי, ואת היועצת המשפטית - עו"ד ענת אלבק.