חומרים מסרטנים בדם התושבים מאיצים את הממשלה לפעולה במפרץ חיפה

"התוכנית כבר קיימת והתקבלו בעניינה החלטות ממשלה רבות. מדובר בתוכנית מאוד מורכבת ברמת הרגולציה, התקציבים והמשרדים המעורבים בה. הוועדה תתחיל סדרה של ישיבות במהלכן תוצג התוכנית הכוללת שתפולח לפי משרדי ממשלה. הכוח של הוועדה הוא לדחוף, להעיר ולהאיר ולגרום לכך שאותן החלטות תצאנה אל הפועל", אמר אשר והוסיף כי "מפרץ חיפה הוא פצצת זמן שמתקתקת בשקט. מדובר בפיגוע מתמשך במשך שנים והתוצאות שלו הן חמורות מאוד. בלי להיות מדען אפשר להבין שהאזור הזה הוא בעייתי". לדבריו, הניטור של המפגעים הסביבתיים הוא לא הפתרון. הפתרון הוא ההעברה של המפעלים המזהמים ומעבר לטכנולוגיות שאינן מזהמות - לשם אנחנו חותרים וגם בהסכם הקואליציוני שעליו אנחנו חתומים יש סעיף שעוסק בכך. הוא הודיע כי יפנה לשר האוצר ולשרה להגנת הסביבה לחזק את מערך הפיקוח כדי שהאכיפה במפרץ חיפה תהיה יעילה יותר.

בדיון הוצגו תוצאות מחקרים שנעשו בשיתוף המשרד להגנת הסביבה והמעידים על הימצאותן של מתכות מסוג כרום ועופרת בדמם של תורמי דם תושבי מפרץ חיפה. עם זאת, לדברי הד"ר ארנה מצנר, מנהלת תחום בכיר ומחקר במשרד להגנת הסביבה, הרמות דומות מאוד למה שנמצא באירופה וכי הריכוזים לדעת החוקרים אינם נראים חריגים. עוד אמרה כי יכולים להיות מקורות שונים למתכות בדם אצל אנשים. ד"ר מצנר הסבירה כי נערך מחקר נוסף שבדק הימצאות בשתן של מתכות ותוצרי פירוק של באימהות ובילודים באזור חיפה, וגם שם נמצאו ריכוזים גבוהים יותר בשתן של חלק מהמתכות, אך לדבריה מדובר בריכוזים שנמוכים לאין שיעור מאזורים אחרים באירופה. "החוקרים לא מצאו שיש פה משהו חריג", אמרה מצנר. עוד הוסיפה כי המשרד להגנת הסביבה שותף להחלטת הממשלה לפינוי מתחם הפטרוכימי ולקידום ופיתוח תוכניות ומנועי צמיחה כלכליים במפרץ חיפה.

הד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, ציינה כי משרד הבריאות פרסם מספר דוחות עם הוכחות על עודף תחלואה במפרץ חיפה.

יוליה גינזבורג סגנית מנהלת מחוז חיפה, עדכנה כי התוכנית להפחתת פליטות משנת 2015 קבעה יעדים לצמצום הפחתת פליטות מהתעשיה במפרץ חיפה. "ספציפית לבנזן הייתה פעילות מאוד נוקשה של המשרד בשנים 2020-2017 כשהתחילו ניטורים מול מפעלי בז"ן שהצביעו על חריגות של המזהם הזה. הוצאנו צווים מנהליים לקבוצת בז"ן והגענו לצמצום של פליטות בנזן. ב-2020 סיימנו שנה בלי חריגות בהתאם לתקנות של אויר נקי. ב-2021 אנחנו רואים מגמת הפחתה. השגנו את המטרות שלנו, אומנם בעיכוב, אבל הגענו להפחתה. 99% מכל הדרישות שהצבנו למפעלים יושמו ומה שלא יושם יהיה באמצעות פתרון חלופי. הדוגמה האחרונה היא הפחתת פליטות תחמוצות חנקן ממפעל כרמל אוליפינים מקבוצת בז"ן. הגבלנו אותם בפעילות והגבלנו פליטות. בגלל שהתעכבו ביישום הדרישה שלנו, הוצאנו לפני שבוע הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי בסך 18 מיליון שקל משום שמדובר בהפרה מתמשכת של החוק".

לדברי הד"ר ליהי שחר ברמן, מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה חיפה, שכונות שלמות בחיפה סובלות מפגעי ריח שמקורם במפעלים. "אני מסכימה שהמצב השתפר, אבל עדיין יש חריגות. צריך לעבות את מערך הרגולציה, בטח ובטח לא להפחית רגולציה". במענה לשאלת יו"ר הוועדה כמה מפקחים אמונים על אכיפת פליטת החומרים המזהמים, השיבה נציגת המשרד להגנת הסביבה כי בשנת 2016 קיבלו תגבור של שלושה תקנים לצוות פיקוח. "ביקשנו תגבור לקידום מפרץ החדשנות ולא קיבלנו. כרגע מדברים על תגבור אבל הוא אינו קשור לפיקוח". הד"ר שחר ברמן אמרה כי מדובר רק בשלושה מפקחים על כל האזור.

בישיבה השתתפו גם תומר גרטל, נציג "מגמה ירוקה", ד"ר אביעד זיק, רופא וחוקר, ועו"ד אסף פינק שקשרו בין הפליטות המזהמות לתחלואה הגבוהה במפרץ חיפה. עו"ד פינק המייצג את ארגון "אזרחים למען הסביבה" שהגיש תביעה ייצוגית נגד 30 מפעלים מזהמים עו"ד פינק אמר: "אנחנו יושבים פה וכל שנה נפטרים עוד 500 אנשים, מדובר בפיגוע מגה המוני. הפיגוע ממשיך באשקלון, אשדוד, רמלה ולוד שם יש אותם סוגי מפעלים. התקלות בארובות זה לא חד-פעמי כי אי-אפשר לעבוד באופן סטרילי. התעשיה הזאת היא מזהמת כי הם מזקקים נפט. ברור שצריך להעביר את המפעלים המזהמים מהערים, וכל הפיצוי על הקרקע צריך ללכת לחולים ולא למפעלים".

יובל אדמון, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, עדכן כי במסגרת החלטת הממשלה הוקמה מנהלת אינטגרציה לפיתוח מפרץ חיפה ותפקידה ליישם את החלטת הממשלה שעברה בחודש מרס (1231). חלק מרכזי ביישום החלטת הממשלה הוא הפסקת הפעילות התעשיות הפטרוכימיות במפרץ חיפה בהקדם האפשרי.

היו"ר אשר הודיע כי יקבע דיון נוסף בעוד כשבועיים שיעסוק ביישום החלטת הממשלה. הוא ביקש גם לברר היכן עומדת תוספת כוח האדם שהובטחה למשרד להגנת הסביבה לצורך יישום החלטת הממשלה.