לוין: מערכת בתי המשפט איננה צבא, והנשיאה חיות היא לא חיילת

ברמז למחאות השונות הכוללות שביתות והפגנות, הדגיש לוין: "אני אומר בצורה הברורה ובאופן החד ביותר, שהנחישות שלנו להשלים את המהלך הזה היא מוחלטת. שום דבר לא ירתיע אותנו". עם זאת שב והבהיר את הנכונות להקשיב לקולות המתנגדים: "מי שמסתכל על הדברים מבין שאני אומר את הדברים האלה דווקא ממקום של הרבה מאוד עוצמה ושל הרבה מאוד כוח, של נכונות לשמוע ונכונות לאפשר אפילו לצד השני לפעמים להשמיע במקומות שנדמה לי שבאופן מערכתי כולנו היינו צריכים לחשוב שראוי שזה לא יקרה, ובסופו של דבר ההכרעה תהיה כאן, בבניין הזה, קודם כל בדיונים שמתקיימים בוועדת החוקה ובמליאת הכנסת, וכך מתנהלת חקיקה במדינה דמוקרטית", הגניב עקיצה לאופוזיציה שמחרימה את הדיונים.

לוין: "אני משוכנע ומאמין שבסופו של עניין אנחנו נשלים את חקיקת השלב הראשון של הרפורמה, ונשיב את הדמוקרטיה, נשיב את אמון הציבור במערכת המשפט, נשיב את האיזון בין שלוש רשויות השלטון ונשמור באדיקות רבה גם על זכויות המיעוט וגם על חופש הדיבור של אלה שמתנגדים למה שאנחנו עושים, והלוואי שהם יכבדו את חופש הדיבור שלנו ושל מי שתומך במהלכים שאנחנו עושים באותה מידה".

שר המשפטים האשים את יריביו בסתימת פיות ואמר: "אני רואה תופעות קשות מאוד של סתימת פיות, גם במערכת המשפט. למשל הדברים החמורים שפרסמה השופטת בדימוס אלשיך בעניינו של כבוד השופט בדימוס מודריק ויש לצערי לא מעט דוגמאות כאלה. אני רואה מצב בלתי נתפס ממש של סתימת פיות, וממש פחד להביע דעות באקדמיה, במקום שבו אמור להיות שיח פתוח וחופשי, שזו נשמת אפה של האקדמיה. רק הבוקר קיבלתי פנייה של עורכת דין שעובדת באחד מאותם משרדים גדולים, שפרסמו גילוי דעת נגד הרפורמה – כנראה שהם חוששים שהיא תביא לאיזה ביזור של הכוח במערכת המשפטית כולה, דבר שהוא כמובן מבורך גם עבור הציבור וגם עבור הרוב המוחלט של ציבור עורכי הדין – שאומרת: אני עובדת במשרד עורכי דין, הם מפרסמים גילויי דעת כאלה בשמי, אבל אני לא יכולה לקום ולהגיד אחרת, משום שאני מפחדת לפרנסתי ולמעמדי במשרד וכו'."

השר לוין דיבר במסגרת מענה לשאילתה דחופה שהציג ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה), ששאל על אכיפת הפרות של כללי האתיקה לשופטים והתקשי"ר שביצעה לכאורה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בנאומה נגד הרפורמה המשפטית, ומניעת הפליה מצד נציב התלונות של השופטים שקרא לפטר את נשיא בית הדין הרבני, בעקבות הפרות שביצע.

ח"כ אוריאל בוסו (שס) העיר כי ביום חמישי האחרון שלח הנציב, השופט בדימוס אורי שהם, מכתב לרב הראשי לישראל והודיע לו על סגירת התלונה נגדו בעקבות דבריו כנגד הרפורמות של השר הקודם, מתן כהנא, בנושאי יהדות. "האם הוא מיהר לסגור את התיק דווקא עכשיו, לאחר שהוא הבין שיש כנראה אפליה ואחרת הוא צריך להעמיד לדין גם כן את השופטת חיות, או שאין לזה קשר", תהה בוסו ופנה לשר לוין: "חשוב שאתה כשר הממונה – הרי תמיד אמרנו שמח"ש זה חלק מהמשטרה, וכנראה שגם נציב השופטים זה אולי חלק מאגודת השופטים וצריך להפריט הגוף הזה ולשאול את השופט שהם למה הוא לא ביקש את אותן שאלות מהשופטת חיות, ואם יש קשר ללוח הזמנים של סגירת התיק".

שר המשפטים השיב לפינדרוס כי בבירור שקיים אכן מטפלת נציבות תלונות הציבור על שופטים בתלונה נגד חיות שהגישה (12.1.23) התנועה למשילות ולדמוקרטיה. "את עמדתי ביחס לדברים שנאמרו על-ידי כבוד הנשיאה באותו נאום הבעתי בצורה ברורה מיד לאחריו. אבל אני מוכרח לומר לכשעצמי אני פחות שש אלי התהליכים האלה של הגשת תלונות גם במקומות שאולי נעשים תמיד הדברים כפי שצריך... אני מכהן בכנסת כמעט 14 שנים, והייתי בין היתר גם יושב-ראש הבית הזה, ולא הגשתי אף פעם תלונה לוועדת האתיקה, ולא בגלל שלא נתקלתי בתופעות שאולי חייבו את זה. לי יש איזה סף סובלנות יותר גבוה, אבל בוודאי שהסטנדרט חייב להיות אחיד", העיר.

לבוסו ענה לוין: "אני רוצה לקוות שאולי מתחילה לחלחל בתוך המערכת – ואין לי ספק שכשנעביר את הרפורמה אנחנו נראה את זה בצורה הרבה יותר עוצמתית – ההבנה שמה שהיה לא יהיה יותר, והכשלים הנוראיים האלה שקיימים, אי-אפשר יהיה לכסות עליהם יותר, והמדיניות של איפה ואיפה לא יכולה להמשיך יותר".


אחת הבעיות הקשות – הקשות באמת – של מערכת המשפט שלנו, לאורך ולרוחב, היא העובדה שאין בה שוויון: לא בסיכויים של אנשים להתמנות למשרות שיפוטיות, לא בסיכויים של בעלי דין לקבל את יומם בבתי המשפט, לא באופן שבו מתקיימת אכיפת החוק. בדברים האלה אנחנו צריכים לטפל משום שהם שורש הרבה מהרעות שאנחנו סובלים מהן. לכן אחד המרכיבים ברפורמה שאני מביא הוא שינוי בשיטת בחירת השופטים כדי לשנות בדיוק את הנקודה הזו, שבה יש כאלה ששווים יותר ושווים פחות עם סיכויים יותר טובים מאשר אחרים לקבל ביטוי בתוך המערכת הזאת.

ח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד) ציינה כי שופט אינו תלוי באיש ולא יושפע במילוי תפקידו על-ידי דעת קהל, חשש מפני ביקורת או רצון לשאת חן. כמו-כן הזכירה את חוק הגנה על עובדים החושפים שחיתות ואת חוק השיפוט הצבאי, שמאפשר לא לציית לפקודה בלתי חוקית בעליל. "נשיאת בית המשפט היא חיילת בצבא ההגנה על הדמוקרטיה", טענה הרכבי. גם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מחייב את הרשות השופטת למנוע פגיעה בזכויות אדם על-ידי קידום חוק חוקים מגמתיים ומוטים. האם זה לא מתפקידה של נשיאת בית המשפט העליון, לשמור על שלטון החוק, למנוע פגיעה בהפרדת הרשויות, ולעשות הכל כדי להבטיח את עצמאות ערכאות המשפט ואת זכויות האדם במדינה?".

השר לוין לא נותר חייב: "תודה רבה על יכולת מופלאה להציג דברים באופן שאיננו מתחבר בשום צורה לא למציאות, ולא להקשרם, ולא לסדר הדברים הנכון. הטיעון הוא כל כך חלש, שהאופן שבו הצלחת להציג אותו לכאורה בשמיעה ראשונה כמשהו שאפשר אולי ללכת שבי אחריו, אני חושב שזה ראוי להערכה.

"אוכל לעמוד כאן שעה להסביר אחת לאחת את כל הטעויות ששזורות בדברים שנאמרו על ידך, אבל אתן רק דוגמה אחת. בצבא יש מערכת שצריכה לבצע פקודות, ושיקול הדעת הוא כמובן הרבה יותר מוגבל. מערכת בתי המשפט איננה צבא, וכבוד נשיאת בית המשפט העליון היא לא חיילת, והיא צריכה להיות אמונה על מערכת אזרחית ועל רשות שלטונית שמעמדה חשוב, שבלעדיה אין חברה דמוקרטית. אבל היא לא רשות יחידה והיא לא פועלת בחלל ריק, אלא היא פועלת אל מול כנסת ואל מול ממשלה. וכשם שאנחנו מצווים לכבד את הרשות השופטת ולא להיכנס ולהתערב בתחומים שמסורים לה, באותה נשימה, תפקידה של נשיאת בית המשפט העליון, כמו גם של כל מערכת המשפט, זה לעשות משפט. תפקידם לא לחוקק, תפקידם לא לקבוע מה מידתי או לא מידתי, תפקידם לא להחליף את שיקול הדעת של הבוחר ולקבוע איזה שר צריך להיות בממשלה או לא צריך להיות בממשלה.

"שנית, אני חושב שכל המהלכים שאני מקדם הם מהלכים שנועדו לחזק את הדמוקרטיה, הם מבטיחים הגנה על זכויות מיעוט, הם מתקנים עוולות נוראות שמתרחשות עכשיו. אלא אם כן לתפיסתך, זכות המיעוט היא למשל שיהיה מיעוט קטן, אליטיסטי, שהוא ממנה את עצמו בחדרי חדרים בשיטת חבר מביא חבר, ורק הוא מתאים לשאת בתפקידים הבכירים במערכת המשפט. אם לשיטתך זאת הגנה על זכויות מיעוט, זאת בהחלט גישה חדשנית בתחום המשפט.

"בעיניי, מציאות שבה ציבוריים עצומים-עצומים-עצומים מודרים מבית המשפט, עד כדי כך שיש מיעוט קטן ששולט בו ומנסה באמצעות השליטה שלו במערכת הזו לכפות את ערכיו על כלל הציבור, תוך דריסה לא פעם של מיעוטים בתוך הציבור שקולם לא נשמע וזכויותיהם לא נשמרות; זה דבר שהוא ההפך הגמור ממה שמערכת משפט צריכה לעשות, לפי שיטתך, כפי שאת ניסית להציג אותה כאן. ולכן אני מציע לא לערבב בין הדברים ולא להציג אותם באיזו מין דרך מתוחכמת כזאת שבסוף רחוקה מאוד מהמקום שבו הם באמת נמצאים, ולעשות את מה שקיים. אגב, אנחנו גם לא ממציאים שום דבר, רק את מה שקיים בדמוקרטיות המתוקנות בכל מקום בעולם, ולהשיב חזרה את ההליך הדמוקרטי התקין גם למדינת ישראל.

"נחזיר לכלל הציבור, כולל המיעוטים שבו, וכולל אלה שמודרים ממערכת המשפט לאורך שנים, נחזיר לו את כבודו, נחזיר לו את מעמדו, נחזיר לו את היכולת לבוא לידי ביטוי. ואגב, גם נחזיר את האפשרות לכל הציבור לקבוע את ערכיו ואת הנורמות שעל פיהן והדברים יקרו ויחייבו, לא באיזשהו חדר באיזשהו אולם של בית המשפט בין שני צדדים, אלא במקום שבו מכריעים במדינה דמוקרטית בשאלות ערכיות, באולם הזה שאנחנו יושבים בו, מכוח הבחירה של מיליוני אזרחים. זו המחויבות שלנו אני חושב לכלל אזרחי ישראל, ואני לפחות אעשה כל מאמץ לעמוד בה", דברי השר לוין.