נער הייתי וקצת זקנתי ובכל שנה אני מתרגש מחדש מטקס המשואות בהר הרצל, מחידון התנ"ך העולמי, מטקס הענקת פרס ישראל, אפילו מופע הדגלנות מעורר בי התרגשות, כזה אני. בכל שנה מחדש, אני גאה לחדש את הברית הישראלית שלי עם המדינה הכי טובה בעולם, הכי אהובה ביקום, לחדש את הברית עם הבית שלי, כבעל הבית ולא כאורח נוטה ללון. שעות הישראליות המזוקקות, המתכנסות לימי הגבורה, הזיכרון, העצמאות הן לי כמדורת השבט הישראלי, או מה שנותר ממנו. שעות אלה הן כבושם על עורי, משב רוח מרענן לנשמתי. הנטייה הטבעית היא לחשוב כי השינויים והתמורות המתחוללות גם בימים חשובים אלה לביחד הישראלי, הם תוצר של השנים האחרונות, לא היא.
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
