פרופ' משה קוטלר, מבכירי הפסיכיאטרים בישראל, קבע שאישה סובלת מנכות נפשית של 20% - למרות שמדובר היה בחוקרת פרטית בריאה לחלוטין. כך התברר בעת עדותו בבית משפט השלום בתל אביב, בסכסוך קשה בין שני יזמים בתחום ההתחדשות העירונית.
קוטלר הוא פרופסור אמריטוס לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. הוא היה המשנה לדיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון ומנהל המרכז הרפואי לבריאות הנפש בבאר יעקב. קוטלר גם היה ראש המחלקה הצבאית לבריאות הנפש בדרגת אלוף-משנה, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה ויו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש. בעדותו ציין, כי העיד עשרות פעמים בבתי המשפט וזכה לשבחים רבים.
התיק בו מדובר הוא סכסוך קשה במיוחד בין היזם חיים בן-דוד לבין שותפיו לשעבר מור erhhskni ו
אלעד כהן, אשר פעלו במסגרת חברת ח.מ אתגר הנדסה פיקוח וניהול. בפברואר 2020 חתם בן-דוד על כתב ויתור, לפיו הוא מעביר לידי קריידלמן את מניותיו בחברה, מאשר שקיבל את כל המגיע לו ומצהיר שאין לו דרישות נוספות. במסגרת התביעות הנוספות ביקש בן-דוד לבטל את כתב הוויתור, בטענה שהוצא ממנו באיומים ותחת כפייה ועושק.
כדי להוכיח טענה זו, הצטייד בן-דוד בחוות דעת של קוטלר, שאישר שהיה נתון ללחצים עזים שכאלה, ובמרכזם החשש שמא קריידלמן יחשוף סוד כמוס מעברו. עורך דינו של קריידלמן, אדם פרומקין, ביקש להוכיח, כי בן-דוד הוליך שולל את קוטלר, וכדי לעשות זאת - שיגר אליו חוקרת פרטית שהזדהתה בשם הכוזב נירית לבקוביץ וציינה מספר תעודת זהות כוזב. קוטלר לא בדק את תעודת הזהות שלה ולא ביקש ממנה מסמכים אחרים.
בחוות דעת שנחתמה בנובמבר אשתקד, שבוע לפני חקירתו הנגדית של קוטלר על חוות דעתו, הוא כתב על "לבקוביץ": "מן הבדיקות שערכתי אני מתרשם, כי בעקבות ההטרדה המינית שחוותה הנבדקת במקום עבודתה, פיתחה תמונה חרדתית דכאונית עם רכיבים בתר-חבלתיים, והתקפי חרדה הפוגמים בתפקודה במישורים הבין-אישי, החברתי והתעסוקתי, גורמים למצוקה משמעותית. דרגת הנכות התואמת את מצבה הינה בשיעור של 20%" לפי תקנות הביטוח הלאומי. קוטלר אף הוסיף, כי "לבקוביץ" זקוקה "בדחיפות לטיפול ייעודי להפרעתה, הן פסיכותרפי והן תרופתי".
"מעולם לא קיבלתי עלבון כזה"
קוטלר הגיב בכעס רב כאשר אמר לו פרומקין, כי מדובר בחוקרת פרטית שהוא שלח. "לשים מכשול בפני עיוור, זה הדבר הכי גרוע שקרה לי בתולדות חיי. מעולם לא קיבלתי עלבון כזה: לשלוח אלי מתחזה". קוטלר הוסיף, כי הוא משער שפסיכיאטרים רבים היו נופלים בפח אם היו נשלחים אליהם מתחזים. הוא הוסיף: "המטרה לא מקדשת את כל האמצעים. זה לא משפט פלילי על רצח. לא תלויים פה חיי אדם על זה".
פרומקין השיב, כי הוא מתנצל וכי לא הייתה לו כוונה להעליב את קוטלר, אלא להוכיח שניתן להוליך אותו שולל - כפי שלטענתו עשה גם בן-דוד. קוטלר אישר קודם לכן, כי נתן את חוות דעתו על סמך התרשומת בלבד, ללא קריאת מסמכים (כולל תכתובות שחשפו יחס חם של בן-דוד כלפי מור לאחר חתימת כתב הוויתור) וללא עריכת בדיקות, וטען שכך נהוג לפעול במצבים שכאלה. הוא הוסיף, כי מעולם לא טען שלא ניתן "לסובב אותי" (כלשונו). כאשר אמר פרומקין, שביכולתו להראות קטעי וידאו בהם חוגג בן-דוד את יום הולדתו של קריידלמן, השיב קוטלר שאין צורך: "הוא כבר הוכיח שניתן לבלבל אותי".
שופט בית משפט השלום בתל אביב, עדי הדר, דחה (19.3.23) את בקשתו של בן-דוד לפסול את כתב הוויתור, וזאת משום שלא הרים את הנטל הכבד להוכיח כפייה ועושק. הוא ציין את המידע הרב אותו לא בחן קוטלר, ואשר עומד בסתירה לחוות דעתו, וקבע: "כל אלה מטילים ספק ביכולת המומחה להסיק מסקנות מקצועיות, אך ורק על בסיס שיחה עם חי. ביהמ"ש לא מצא בעדות המומחה התמודדות עם המסמכים השונים שלא היו בידיעתו, שמטילים ספק לגבי קיום פחד שגרם לפגיעה בשיקול הדעת.
"במהלך חקירת המומחה, הוצגה לפניו חוות דעת ביחס לפלונית, והוא אישר שחתם על חוות הדעת. המומחה עומת עם המידע לפיו פלונית היא חוקרת פרטית והשיב שהאמין לחוקרת הפרטית ולכן חתם על חוות הדעת ללא בדיקת זהותה או מסמך כלשהו. המומחה נתן לעצמו בחקירתו בעמוד 20, ציון לא מחמיא, בלשון המעטה, שמפאת כבודו, ביהמ"ש לא יחזור עליו בפסק הדין". News1 מציין, כי הכוונה לאמירה "הוא כבר הוכיח שניתן לבלבל אותי". הדר הוסיף, כי גם עדותו של בן-דוד סתרה את חוות דעתו של קוטלר.
