פיץ': הרפורמה תשפיע על העלאת הדירוג

סוכנות הדירוג פיץ', אחת משלוש החשובות בעולם בתחום זה, עשויה להעלות את דירוג האשראי של ישראל - אך הדבר תלוי בין היתר בגורלה של הרפורמה המשפטית. כך עולה מעידכון בנוגע לישראל שפרסמה פיץ' (29.5.23) בעקבות אישור התקציב הדו-שנתי בשבוע שעבר.

חזרתה של ישראל לגרעון תקציבי, אשר נרשמה בחודשים הראשונים של 2023 לאחר עודף של מיליארדי שקלים בשנת 2022, לא תמנע ירידה נוספת בסכום החוב הממשלתי ביחס לתוצר, וזאת לאור התוצר הגבוה שרושמת ישראל. להערכת פיץ', הגרעון בשלוש השנים הבאות ימשיך להיות נמוך יותר מאשר ב-2019, ערב הקורונה.

פיץ' מעריכה, כי הכנסות המדינה ממיסים יפחתו השנה ב-2.3% ביחס לשנה שעברה, בין היתר בשל הירידות בשוקי הנדל"ן וההון - המפחיתות את המיסוי על הרווחים במגזרים אלו. לאור זאת, השנה הנוכחית צפויה להסתיים בגרעון תקציבי של 1.5% תוצר, לעומת עודף של 0.6% בשנה שעברה. הגרעון יעלה ל-2.3% מהתוצר בשנה הבאה ול-2.8% בעוד שנתיים. מדובר בשיעורים גבוהים מאלו שצפתה פיץ' כאשר אישרה לפני חודשיים את דירוג האשראי הנוכחי של ישראל, העומד על A+ עם תחזית יציבה.

עם זאת, פיץ' צופה ירידה בשיעורו של החוב הממשלתי הכולל ביחס לתוצר (להבדיל מן הגרעון התקציבי השוטף), וזאת כאמור בזכות העלייה הצפויה בתמ"ג בשיעור ממוצע של 6.9% בשלוש השנים הקרובות. פיץ' מזכירה, כי לפני חודשיים צפתה שהחוב יירד בשנה הבאה ל-57.9% מהתוצר לעומת 61.6% אשתקד. אם אכן כך יהיה, תתקרב ישראל לרמת החוב של מדינות בעלות דירוג AA ותיתכן העלאה בדירוג שלה - אם יתממשו גורמים נוספים.

פיץ' צופה שההוצאה הממשלתית תמשיך לגדול בטווח הזמן הבינוני, בשל העלייה באוכלוסייה, האינפלציה והרכב האופוזיציה אשר מגביל את האפשרות של ריסון תקציבי. המשמעות היא, מדגישה פיץ', שאם למשל ההכנסות ממיסים לא יעלו כצפוי בשל האטה כלכלית - הגרעון יגדל וישראל תרשום נסיגה בהפחתת החוב.

"העברת התקציב היא חיובית מבחינת היציבות הפוליטית בטווח הקצר. עם זאת, ישראל ממשיכה לסבול ממתחים חברתיים ופוליטיים ניכרים, וקידום צעדים נוספים אותם מעדיפה האופוזיציה עלול להגביר מתחים אלו ולהשפיע על דירוג החוב", מתריעה פיץ'.

היא אומרת כי מדובר במיוחד ברפורמה המשפטית, לה עלולה להיות השפעה שלילית על פרופיל האשראי של ישראל אם תחליש אינדיקטורים של משילות, או "אם החלשת האיזונים והבלמים המוסדיים תוביל למדיניות גרועה יותר או תפגע בסנטימנט המשקיעים". אנשי פיץ' מצטטים את דבריו של בנימין נתניהו לאחר העברת התקציב, לפיהם הרפורמה תחזור, אך מציינים שהצעותיה המדויקות של האופוזיציה אינן ברורות.

עוד מעירה פיץ', כי הממשלה הדגישה בתקציב הדו-שנתי השקעות בחינוך ובתשתיות, אך יש חשיבות גם לאיכות הספציפית של השקעות אלו. עדיין קיים סיכון שהשקעות כושלות בתשתיות ובהון האנושי עלולות להיות לרועץ בפני הצמיחה בישראל בטווח הארוך, אם לא ינוהלו בתבונה - מתריעה פיץ'.