אחד מכל ארבעה תלמידים בישראל מדווח כי הוא חש כי חייו שלו בסכנה ואחד מכל שלושה תלמידים מדווח כי הוא חש שחיי בני משפחתו בסכנה. כך עולה מסקר בנושא: "נוער בישראל - בריאות, רווחה נפשית וחברתית, ודפוסי התנהגויות סיכון", שערך ד"ר יוסי הראל, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, באוניברסיטת בר-אילן. ד"ר הראל עמד בראש צוות המחקר הישראלי בסקר שערך ארגון הבריאות העולמי בקרב 35 מדיניות בעולם.
מהסקר עולה, כי אחוז גבוה מאוד מהנוער הישראלי חי בתחושת פחד קיומי ישיר כתוצאה מהמצב הבטחוני. שיעור התלמידים היהודים החשים כי חייהם וחיי משפחתם בסכנה גבוה משיעור התלמידים הערבים החשים כך ושיעור הבנות היהודיות החשות כך גדול משיעור הבנים היהודים.
כ-72% מהתלמידים היהודים מדווחים כי הם סומכים על היכולות של כוחות הבטחון להגן על האוכלוסייה, לעומתם רק כ-44% מהתלמידים הערבים חשים כך. ברם, כ-40% חשים שמדינת ישראל בסכנת השמדה.
כרבע מבני הנוער בישראל (יהודים וערבים) דיווחו כי בעקבות המצב הבטחוני הם פחות מרוכזים. כ-62% מהתלמידים היהודים דיווחו כי יידעו מה לעשות במקרה של פיגוע, כשליש שינו את חיי החברה שלהם בעקבות הפיגועים, 46% (בנות יותר מבנים) דיווחו כי נמנעו מנסיעה למקומות מסוימים עקב הפיגועים, כ-35% מהבנים וכמחצית מהבנות מבלים פחות בעקבות הפיגועים.
אחד מכל עשרה תלמידים היהודים דיווח כי לא הגיעו לבית ספר עקב המצב הבטחוני. אחד מכל שלושה תלמידים נאלץ לנסוע בכבישים אחרים ואחד מכל שלושה תלמידים דיווחו כי בשנה האחרונה אירע אירוע טרור באזור מגוריו.
שליש מהתלמידים דיווחו כי מישהו שהם מכירים (אבל לא קרוב אליהם) נפגע באירוע טרור, חמישית מהתלמידים דיווחו שמישהו קרוב אליהם היה מעורב באירוע טרור אך לא נפגע. כ-14% דיווחו כי מישהו קרוב אליהם נפגע באירוע טרור, וכ-13% דיווחו כי הם עצמם היו בקרבת מקום לאירוע טרור או נפגעו במהלכו.
כ-80% מהתלמידים היהודים וכ-64% מהתלמידים הערבים פונים בעת מצוקה להורים או לבן משפחה, כרבע מהיהודים וכמחצית מהערבים פונים למורה או למישהו מצוות בית הספר. כ-16% מהיהודים וכ-38% מהערבים פונים ליועצת בית הספר, וכ-75% מבני הנוער פונים לחברים בעת מצוקה.
לדברי ד"ר הראל, ממצאים אלו מצביעים על הצורך לפיתוח אסטרטגיות להתמודדות הנוער עם המצב במטרה להוריד את סף המצוקות הנפשיות ולצמצם עד כמה שניתן את ההשלכות היום-יומיות של המצב.
