עיריית תל אביב יפו אומרת כי לא נפל פגם בהחלטתה, שלא לאפשר הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים באירועים במרחב הציבורי המתקיימים בהרשאת העירייה. במכתב תשובה לעמותת ראש יהודי, המבקשת לקיים ביום הכיפורים הקרוב את תפילות "כל נדרי" ונעילה" בכיכר דיזנגוף.
בשירות המשפטי של העירייה אומרים כי ציון האיסור האמור הוא הבהרה, שגם פורסמה בנוהל של העירייה, ולא בקביעה חדשה ומפתיעה. לדבריה, גם בשנים בהן התקיימה הפרדה היא לא נעשתה באמצעות אמצעים פיזיים והעירייה לא התירה הצבתם. היא גם דתה את הטענה לאפליה וציינה, כי גם באירועי תפילה במגזר המוסלמי העירייה לא התירה הפרדה מגדרית.
העירייה אומרת כי מדיניותה תואמת את הדין, וציינה כי "חופש הדת והמצפון אינו משמיע חובה לקיים את התפילה במרחב ציבורי פתוח". עוד אמרה כי "קיום התפילה במקום פתוח אינו צורך אינהרנטי ואינו תנאי...לקיום מצוות הדת", והוסיפה שכיכר דיזנגוף אינה בית כנסת, אינה משמשת בשגרה כמקום תפילה ואינה נחשבת מקום מקודש, אלא מרחב ציבורי הפתוח לכל.
בתשובת העירייה נמסרה סקירה היסטורית, שבה נאמר כי אירוע התפילה ההמוני החל בתקופת הקורונה בשל הצורך בריחוק חברתי, לאחר שבמשך עשרות שנים הציבור התפלל ביום הכיפורים בתוך בתי הכנסת ולא במקום פתוח, וככל שישנה הפרדה וולונטרית במרחב הציבורי, שלא באמצעות הצבת אמצעים פיזיים, אין מניעה מבחינת העירייה. לדברי עיריית תל אביב, המעוניין בתפילה הפרדה יוכל לעשות זאת בבית כנסת.
כעת נותר לראש יהודי להחליט סופית האם לקיים את התפילה ההמונית בכיכר או לבטל אותה.
