|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
"הבעיה היא שמדובר בתיקון פרטי" [צילום: מרים אלסטר ויונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
מיארה: הפרת הסדר ניגוד העניינים אינה מצדיקה נבצרות של נתניהו
|
|
נציג הפרקליטות מבהיר בדיון על חוק הנבצרות שלדעת מיארה אין לה סמכות להכריז על נבצרות - ואומר שהסמכות יהיה בידי בג"ץ ● סולברג, מינץ, אלרון ושטיין מקשים על עמדת מיארה התומכת בקבלת העתירות
|
|
היועצת המשפטית ל ממשלה, גלי מיארה, סבורה שהפרת הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אינה מצדיקה נבצרות שלו. כך מבהיר (28.9.23) מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ענר הלמן, בדיון בבג"ץ על חוק הנבצרות. מיארה כבר קבעה, כי נתניהו מפר את ההסדר שהוחל עליו בשל משפטו הפלילי בכך שהוא עוסק ברפורמה המשפטית. הלמן אמר: "מאז ומעולם לא הייתה ליועצת המשפטית לממשלה כוונה להכריז על ראש הממשלה כנבצר. מי שקובע וקבע תמיד לגבי נבצרות זה הממשלה, משום שצריך למנות ממלא-מקום מסיעתו של ראש הממשלה. היועצת המשפטית נותנת חוות דעתה האם התקיימו הנסיבות של נבצרות, אם הממשלה שואלת אותה. "ב-2006 [כאשר אריאל שרון חלה] הממשלה לא הייתה צריכה את חוות דעת היועץ, ומאחר שזה היה חסר תקדים התייעצו עם היועץ [ מני מזוז, אשר קבע שיש לכנס את הממשלה]. לא יכול להיות במשטר דמוקרטי שמי שלא נבחר, מדיח ראש הממשלה". הוא הזכיר, כי מיארה אמרה את זה לראשי הסיעות, המשנה ליועצת אמר את זה בכנסת ונציגי הפרקליטות אמרו זאת בבית המשפט. הלמן הדגיש: "היא לא חושבת שאם הוא מפר את הסדר ניגוד העניינים, זה מוביל לנבצרות". השופט יצחק עמית העיר, כי מדובר לפיכך בחשש מדומה של הקואליציה. לצד זאת הדגיש הלמן, כי מיארה עודנה חושבת שלחוק הנבצרות יש תכלית פרטית ושאינו צריך להיות בסדר החוקים של מדינת ישראל. הנשיאה אסתר חיות: "היועצת רואה עין בעין עם ראש הממשלה לגבי עילות הנבצרות?" הלמן: "לפני התיקון היה לפחות פוטנציאל שנבצרות היא רק לא מטעמים רפואיים ונפשיים. יכולה להיות נבצרות תפקודית שאיננה על-רקע רפואי ונפשי. כאשר ראש הממשלה נחקר אינטנסיבית ונמצא שעות בבית המשפט. זה לא המקרה. הבעיה של היועצת היא שמדובר בתיקון פרטי". השופט נעם סולברג: "אם החוק כל כך לא גרוע, למה לדחות את התחולה שלו?" הלמן: "כי הוא לא נעשה תחת מסך בערות". לדבריו, הפסיקה אינה קובעת מהן עילות הנבצרות, אך ציין שבג"ץ הוא שיכול לקבוע נבצרות – אם כי חוק הנבצרות סיכל את בירור העתירות בנושא. "זה שהיועצת חושבת שזה לא מוביל לנבצרות, בית המשפט יכול לחשוב אחרת", אמר בהמשך. הלמן הוסיף, כי המניע והתכלית של חוק הנבצרות זהים: למנוע את האפשרות שבגלל התנהלותו של נתניהו יוכרז על נבצרות שלו, וכדי שיוכל לעשות מה שמיארה אמרה לו שאסור לו לעשות. השופטת יעל וילנר הקשתה האם קביעת סיבות הנבצרות והנוהל שלה אינן תכלית החוק; לדעתה מדובר במניע [עליו אין ביקורת שיפוטית] ולא בתכלית [עליה יש ביקורת שיפוטית]. הלמן השיב, כי תכליתו ברורה ומדוע הוא נכנס לתוקפו באופן מיד - למנוע עתירות להכריז על נבצרות של נתניהו - וראיית הזהב היא דבריו של נתניהו ("נכנס לאירוע") שעות אחדות לאחר אישור החוק. "זה שימוש לרעה בסמכות המכוננת, במובהק", טען, וזאת גם לאור עיתוי התיקון. |
|
|
|
|
הלמן בדיון היום [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]
|
|
|
השופט דוד מינץ שאל מה רע בכך שהכנסת מתקנת קדימה לצד פתרון בעייתו של נתניהו. הלמן השיב, שגם פרטי החוק גרועים. סולברג: "אלך איתך – זה גם המניע וגם התכלית. אבל בגלל שאנחנו רוצים להעניש על הדרך שבה נעשה החוק, נפגע בציבור כולו ונחזור למצב של עמימות במקום הסדר שהוא לא רע?" הלמן: "לשיטתנו נפל פגם חמור ביותר שפוגע בשלטון החוק – כאשר ראש הרשות המבצעת יכול לתקן חוק כדי לפתור בעיות אישיות שלו. זה ניגוד עניינים מוסדי מובנה". השופט יוסף אלרון ציין, כי תגובתה של מיארה כוללת אמירות קשות ובהן שוב ושוב שמדובר בפגיעה בטוהר המידות; "האם לא הרחקתם לכת?" הלמן השיב, שזוהי התמונה הברורה העולה מדבריו של נתניהו, שהודיע שבכוונתו לקדם את החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים למרות שמיארה הבהירה שאסור לו לעסוק בו. לדבריו, הכנסת נרתמה לסייע לנתניהו לעשות את מה שמיארה אסרה עליו לעשות. השופט אלכס שטיין שאל מה רע בהסרת העמימות (שנוצרה בעקבות עתירתו של יואב יצחק, מו"ל News1, בעניינו של אהוד אולמרט בשל החקירות נגדו) ובדרך לסייע לנתניהו – כפי שאמר כץ. הלמן השיב, שהתהליך החל לפני כן, עם העתירות להכריז על נבצרות של נתניהו. הוא העיר, כי ביטול עילת הסבירות החמיר את המצב, שכן בית המשפט לא יוכל להתערב אם ה ממשלה לא תמנה מחליף לראש הממשלה כאשר לא יוכל לתפקד. לדברי הלמן, בניגוד למקרים בהם המדינה פועלת כדי לייתר עתירה – במקרה הזה החקיקה סיכלה את העתירות, שבג"ץ עשוי היה לקבל אותן בניגוד לעמדתה של מיארה. "התכלית פשוט הייתה להסיר כל סיכון", העירה השופטת ענת ברון. הלמן הוסיף: "כאשר אמרו שרוצים למנוע מגוף שאינו נבחר [להכריז על נבצרות] – הכוונה לא הייתה ליועצת [אלא לבג"ץ]. התכלית הייתה לוודא שבית המשפט לא יוכל לקבוע שנבצר ממנו", לאור ביטול עילת הסבירות. הלמן אישר, בתשובה לשאלתה של וילנר, כי הפרקליטות מבקשת מבג"ץ לקבוע לראשונה, שגם פרסונליות של חוק מהווה עילה לדחיית תחולתו - עילה שלא הופעלה עד כה. ברון ציינה, כי אם תידחה תחולת החוק - יכול להיווצר מצב בו יוגשו עתירות בדרישה להוציא את נתניהו לנבצרות, ובית המשפט יחזור לעמימות שלפני התיקון, בעוד ידוע לו שהתיקון ממתין לכניסתו לתוקף. הלמן השיב, שלא ניתן לדעת מה יהיו הנסיבות. שטיין הוסיף, כי לנוכח חוסר הוודאות הקודם - אולי מוטב דווקא להקדים את תחולת החוק. הלמן השיב, כי אולי דחייה הפעם תגרום להפסקת המצב בו חוקי היסוד הופכים לפלסטלינה (כדבריו).
|
|
| תאריך:
|
28/09/2023
|
|
|
עודכן:
|
28/09/2023
|
|
איתמר לוין
|
|
+חיות: אם חוק הנבצרות תפור למידותיו של נתניהו - יש בעיה
|
|
18:23 28/09/23 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
חמשת השופטים הליברלים מתחו ביקורת גלויה על החוק; חמשת השופטים השמרנים הקשו יותר על העותרים; חיות נראתה כנוטה לצד הביקורתי ▪ ראבילו הכריז ש נתניהו מחויב להסדר ניגוד העניינים - אך לא התייחס לאיסור לעסוק ברפורמה שקבעה מיארה
|
|
|
|
|
|
11 השופטים בדיון היום [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+לפיד: בחירות לתפקיד יו"ר יש עתיד - כנראה השנה
|
|
08:27 28/09/23 | עידן יוסף |
יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד הודיע ברדיו 103 על בחירות ליו"ר המפלגה בקרוב, אך לא נקב במועד: "יהיו פריימריז ביש עתיד כנראה עוד השנה לתפקיד היו"ר, אני לא חושב שצריך להיות פריימריז לתפקיד חברי הכנסת", דבריו.
|
|
|
|
|
|
|
+11 שופטי בג"ץ החלו לדון בעתירות לדחיית תחולתו של חוק הנבצרות
|
|
08:05 28/09/23 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
התיקון לחוק יסוד ה ממשלה מונע את הוצאתו של נתניהו לנבצרות אם ייקבע שהפר את הסדר ניגוד העניינים עימו ▪ בג"ץ הורה לנמק מדוע לא ייקבע שהתיקון יחול רק מהכנסת הבאה ▪ מיארה תומכת בקבלת העתירות, הכנסת מתנגדת, נתניהו טוען שמדובר ברמיסת רצון העם
|
|
|
|
|
|
תחילת הדיון היום בחוק הנבצרות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
מיארה: הפרת הסדר ניגוד העניינים אינה מצדיקה נבצרות של נתניהו
|
|
שופטי בית המשפט העליון אומרים שיש להם סמכות לדחות את תחולתו של חוק יסוד, שכן מדובר בפרשנות החוק - בעוד בא-כוחו של בנימין נתניהו, עו"ד מיכאל ראבילו, טוען שמדובר בהתערבות חסרת סמכות בחוק היסוד עצמו. הדברים נאמרו (28.9.23) בדיון על חוק הנבצרות, לאחר שבג"ץ הוציא צו על תנאי לנמק מדוע לא יקבע שהחוק ייכנס לתוכו מהכנסת הבאה.
|
|
|
|
|
שופטי בית המשפט העליון תוהים, האם המניע הפרסונלי שמאחורי חוק הנבצרות חלחל גם לתכלית החוק, ולפיכך ייתכן שיש לדחות את תחולתו. הדברים נאמרו (28.9.23) בהתייחסות השופטים לעמדת הכנסת, הסבורה שיש לדחות את העתירות נגד החוק. "הכל מתחיל ונגמר בשאלה האם זה חוק פרסונלי. אם התכלית היא פרסונלית, יש מקום לדחיית התחולה", אמר המשנה לנשיאה, עוזי פוגלמן.
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון דן היום (28.9.23) בעתירות נגד חוק הנבצרות - תיקון 12 לחוק יסוד ה ממשלה. הדיון מתקיים לאחר שבג"ץ הוציא צו על תנאי, המורה לנמק מדוע התיקון לא ייכנס לתוקף לכל המוקדם בכנסת הבאה. בג"ץ דחה בפועל את בקשת העותרים לבטל לחלוטין את התיקון. News1 יעביר את הדיון בשידור חי, מהשעה 10:00.
|
|
|
|
|
ועדת הכספים אישרה העברת כ-816 מיליון שקלים עבור סעיף רשויות מקומיות - התקצוב, מתוכו כ-147 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב, ולצד כך שינויים פנימיים בתקציב המשרד, מיועד עבור שיפוי הרשויות המקומיות בגין הנחות ארנונה בישובי עוטף עזה (כ-36 מיליון שקלים), מענקי פיתוח ומענק ביטחוני מיוחד לעיריית שדרות ועוטף עזה (כ-76 מיליון סה"כ), תגבור תקציב שוטף של הרשויות הערביות (כ-200 מיליון שקלים בהתאם להחלטת ממשלה 550 לצמצום פערים בחברה הערבית), הרשויות המקומיות הדרוזיות בגליל ובכרמל וברמת הגולן (כ-76 מיליון שקלים סה"כ), מענק בירה לעיר ירושלים (כ-200 מיליון שקלים), תקציבים עבור: קצרין, חריש, חשבים מלווים, שירותי ראיית חשבון, טיפול בחללי אסונות, פיתוח מוסדות ציבור, פיתוח חופי רחצה חדשים (כ-20 מיליון שקלים), פרויקטי פיתוח ברשויות (כ-77 מיליון שקלים), פיתוח רשויות בנגב המזרחי, פיתוח כלכלי בקצרין והגולן וג'סאר א-זרקא, הפעלה ותחזוקה של מרכזי שירות זמניים, איגוד ערים כנרת, פיתוח החוף צאלון.
|
|
|
|
|
מזה כשנתיים אנו עדים לרפורמה מקיפה בענף הדואר בארץ, כאשר המדינה מצהירה על כל במה, כי בסופו של דבר, מטרת הרפורמה הינה הכנת חברת דואר ישראל להפרטה, וזאת בסיסמה: "דוארים קדימה, בדרך להפרטת הדואר".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מירב ארד
בצל מלחמת 'חרבות ברזל', אזרחי ישראל יחגגו את יום העצמאות ה-76. קרן קימת לישראל והמוס"ל מציגים: אלו הם הפארקים המומלצים ביותר לעל האש בחיק הטבע ואלו הם הנחיות הבטיחות שכל הורה חייב ...
|
|
|
|
|
תומר קורנפלד
חברת קרדן נדל"ן בנתה בשנים האחרונות צבר ענק של פרויקטים הכולל הקמה של למעלה מ-17,900 יחידות דיור. הנה הניתוח המלא
|
|
|
|
|
דרור אידר
חמאס דורש הפסקת אש קבועה ללא אפשרות לחדש את הלחימה לאחר מכן  ישראל דורשת כמובן לחדש את הלחימה לאחר הפסקת האש אי-אפשר לגשר על העניין אלא באמצעות ההולכה בכחש של המציאות "ללכת עם ו...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
