חיות: אם חוק הנבצרות תפור למידותיו של נתניהו - יש בעיה

חיות גם התייחסה לנאומו של נתניהו מיד לאחר אישור החוק ("נכנס לאירוע"). היא הזכירה, כי מיארה קבעה עוד לפני כן, כי למרות שאסרה על נתניהו לעסוק ברפורמה המשפטית – מותר לו לקרוא להרגעת הרוחות. "הנאום שלו נועד להרגיע את הרוחות? של מי?" ראבילו: "הוא השעה את החקיקה והחלו השיחות בבית הנשיא. לא צריך לקרוא נאום של ראש ממשלה כאילו מדובר בחוק יסוד".

ברון: "הדברים נאמרו שעות ספורות לאחר שהתיקון התקבל. זאת אומרת, המניע התלכד עם התכלית: המחסומים הוסרו ואני מדבר. מה יותר פשוט מזה?" פוגלמן: "מדובר בחלק מפסיפס יותר גדול. כל הפרוטוקולים בפנינו ונראה את התמונה המלאה". ראבילו טען, כי עובדתית אין יסוד לטענה שהחוק נועד לאפשר לנתניהו לחמוק מקביעת נבצרות. הוא הוסיף: "כל הזמן דואגים שתהיה עתירה באוויר נגד כהונתו של נתניהו כראש ממשלה, אז כל הזמן הכנסת לא יכולה לחוקק בנוגע לנבצרות?" ברק-ארז: "אין בעיה, כל זמן שאין לחקיקה מאפיינים פרסונליים". ראבילו: "אין בה מאפיינים פרסונליים".

ראבילו הבהיר: "החוק אינו משנה את הסדר ניגוד העניינים. אני אומר גם בשם ראש הממשלה, שהוא מחויב להסדר ניגוד העניינים שקבע היועץ המשפטי ב-2020 ואושר בפסיקה". ברק-ארז: "מה דרכי האכיפה שלו לשיטתכם?" ראבילו: "האכיפה שלו לא יכולה להיות מינהלית, לא באמצעות הנבצרות". ברק-ארז: "מה לא – הבנו; מה כן? יש לכם עמדה?" ראבילו: "נזכרו פה כל מיני אפשרויות בכתבי תשובה אחרים. למה אני צריך להכניס את ראשי לדבר הזה? למה שאצא מתוך הנחה שההסדר לא יקוים?" יצוין, כי ראבילו לא ציין שנתניהו רואה את עצמו מחויב לעמדה של מיארה האוסרת עליו לעסוק ברפורמה.

סולברג העיר: "מבקשים מאיתנו לעשות פסיכואנליזה של 62 חברי הכנסת, וזה בצורה שרלטנית על בסיס דבריו של ראש הממשלה, ולקבוע שכולם היו שותפים לאותה מזימה". ואילו עמית סבר, כי ייתכן שניתן לומר ש"התיקון מטרתו נפלאה – להבהיר מה שמאז 1968 לא היה מובהר, על-מנת להסיר כל חשש מראש הממשלה שמא מישהו יבוא ויפרש שניתן להוציאו לנבצרות".