בג"ץ: הבנקים רשאים לסחור במטבעות דיגיטליים לפי החוק הקיים

הבנקים רשאים לסחור במטבעות דיגיטליים ואין צורך בשינויי חקיקה לשם כך - קובעת (10.10.23) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז.

חברת ביטס אוף גולד, מראשונות העיסוק בתחום זה בישראל, ואיגוד הביטקוין עתרו לבג"ץ נגד ההיתר שהעניק הפיקוח על הבנקים לבנק לאומי לסחור במטבעות דיגיטליים, בטענה שהחוק הקיים אינו מאפשר זאת. אולם, ברק-ארז קובעת שחוק הבנקאות חל גם על כלי חדשני זה, למרות שלא היה קיים ואף לא נחזה בעת חקיקתו בשנת 1981.

סעיף 10 לחוק הבנקאות קובע רשימה סגורה של תחומים בהם רשאים לעסוק הבנקים. סעיף קטן 7 מציין בהקשר זה "שמירה וניהול של מסמכים סחירים, ניירות ערך, זכויות ונכסים אחרים למען הזולת, כשלוח, כשומר, כסוכן או כנאמן, ובלבד שלא ינהל במסגרת עיסוקו כאמור מפעל עסקי, ולמעט מתן התחייבות חיתומית, ניהול קופת גמל, ניהול קרן להשקעות משותפות בנאמנות וניהול תיקי השקעות".

ברק-ארז קובעת, כי המטבעות הדיגיטליים נכנסים לתחולתו של סעיף קטן זה, בין היתר משום שיש לראות בהם "נכסים". עוד היא אומרת כי תכלית החקיקה היא להתאים לצרכים השוטפים והעדכניים של המערכת הבנקאית. לכן, יש להימנע מפרשנות צרה מדי של סעיף 10, אשר "נועד לתת מסגרת 'נושמת' לפעילויות שמטבע הדברים משקפות את הפרקטיקות הכלכליות המתפתחות, ובכלל זה בתחום הטכנולוגי". ברק-ארז מעירה, כי ייתכן שהחוק יתוקן בעתיד כדי להתייחס להתפתחויות טכנולוגיות, אך אין בכך כדי למנוע את יישומו כבר כעת על התפתחויות אלו.

השופט נעם סולברג הסכים עם ברק-ארז והוסיף, כי ניתן ללמוד מן המשפט העברי כיצד להתמודד "עם שינוי העתים ותמורות הזמנים". בהקשר זה מצביע סולברג על ה"דיון ההלכתי בדבר טיבם ומעמדם ההלכתי של מטבעות כסף, בשים לב לתמורות שחלו באמצעי החליפין בחלוף השנים, במרחבים בהם חיו ופעלו חכמי ההלכה". גם השופטת יעל וילנר הסכימה עם ברק-ארז.

העותרים חויבו בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. את העותרים ייצגו עוה"ד שאול ציוני, רעות זייטלבך וחן נאמן; את בנק ישראל ייצגו עוה"ד ערין ספדי-עטילה ומתניה רוזין; ואת בנק לאומי - עוה"ד חיים מכלוף, יוסי אשכנזי וספי זינגר.