בתי המשפט למשפחה יחזרו בשבוע הבא לפעילות מלאה

בתי המשפט למשפחה הם הראשונים במערכת המשפט החוזרים לפעילות מלאה: השבוע מתקיימים בהם דיוני קדם-משפט ובשבוע הבא יחלו להתנהל דיני הוכחות. כך מסרה (12.11.23) הנהלת בתי המשפט לוועדת החוקה, אשר דנה בפעילות בתי המשפט בעת המלחמה. הסקירה התייחסה למצב הנוכחי, בו המלחמה מתנהלת בעיקרה בחזית הדרום, ולא לאפשרות של הסלמה ניכרת בחזית הצפון.

בתי המשפט למשפחה דנים בנושאים הרגישים ביותר מבחינת המתדיינים, ובחלק משמעותי מן התיקים מדובר בעניינים דחופים ובעלי השלכות מרחיקות לכת - כגון הגנה על ילדים, מזונות זמניים, משמורת והסדרי ראייה. זו הסיבה לכך שניתנה עדיפות לחזרתם לפעילות, חמישה-שישה שבועות לאחר שעברו למתכונת חירום בשל פרוץ המלחמה.

שר המשפטים, יריב לוין, הכריז על מצב חירום מיוחד ב-8.10.23, ומאז הוארכה הכרזה זו מספר פעמים. משמעותה של ההכרזה היא שבתי המשפט מקיימים בעיקר דיונים דחופים, ובהם דיוני מעצרים ושחרורים בערבות, בקשה לסעדים דחופים בעניינים אזרחיים (כגון הליכי חדלות פרעון), עתירות דחופות לבג"ץ (כולל כאלו הנוגעות במישרין למלחמה) ועבירות לפי חיקוקים הנוגעים למצב החירום. עניינים שאינם מוגדרים כדחופים נדחים אוטומטית לתום תקופת החירום, אם כי הצדדים רשאים לפנות לנשיאי בתי המשפט בבקשות פרטניות לקיים את הדיונים גם כעת.

לדברי הנהלת בתי המשפט, הפעילות בנושאים הדחופים מתנהלת בכל רחבי הארץ, כולל במחוז דרום (באר שבע, אשדוד, אשקלון, קריית גת, דימונה ואילת). למעט בתי המשפט בודדים, בעיקר בדרום הארץ ובצפונה, שלא ניתן היה להפעילם מטעמי ביטחון, בתי המשפט לא נסגרו והמשיכו להגיש שירות דחוף בהתאם לתקנות שעת החירום, לעיתים תחת מתקפות טילים מדרום ומצפון.

הנהלת בתי המשפט אומרת כי היא פועלת ככל יכולתה להרחבת השירותים לציבור, וזאת בהתחשב במגבלות התקופה ולמרות גיוס מסיבי בצו 8 של מאבטחי משמר בתי המשפט (רבים מהם יוצאי יחידות קרביות), המופקדים הן על הביטחון והן על הסדר הציבורי בבתי המשפט. לאורך התקופה הוסיפו מנהל בתי המשפט, מיכה שפיצר, ונשיאת בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט-ליבנה, סוגי עניינים בהם ניתן לדון בתקופת החירום. נשיאי בתי המשפט נתנו החלטות פרטניות שאפשרו שמיעה של תיקים נוספים, ובבית המשפט העליון הוסמכו לעשות זאת כל ראשי ההרכבים.

המזכירויות, למעט מספר קטן של בתי משפט שלא ניתן היה לפתוח מטעמי ביטחון, פתוחות באופן רצוף וממשיכות לקבל את כל המסמכים בכל סוגי התיקים. עם זאת, בדיקת News1 מעלה, כי חלה ירידה ניכרת במספר ההליכים הנפתחים בבתי המשפט, במיוחד בבתי המשפט המחוזיים, ככל הנראה בשל גיוס נרחב למילואים של צדדים ועורכי דין.

בשבוע שעבר (10.11.23) האריך לוין את ההודעה על מצב החירום עד לסוף נובמבר, ולצד זאת הוחלט על מדיניות של חזרה ל"שגרת חירום". הנהלת בתי המשפט מגדירה זאת כחזרה מדורגת לשגרה, בהתחשב באילוצי השעה של כל הנוגעים בדבר, ובצורך לנהוג ברגישות יתרה כלפי בעלי הדין ובאי-כוחם אשר נבצר מהם ליטול חלק בהליך השיפוטי. מדיניות זו כולל הרחבה משמעותית של סוגי הדיונים שניתן לשמוע כעת.

כל הגורמים מתקשים לקיים דיונים

ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, החליט לאפשר את שמיעתם של כל התיקים שנקבעו לדיון. ככל שמדובר בתיקים שאינם נכללים במסגרת התקנות, השמיעה מתאפשרת כפוף להחלטות פרטניות של ראשי ההרכבים או להסכמת הצדדים. עם זאת, בתיקים רבים באי-כוח הצדדים מבקשים לדחות את הדיונים, ובשל היענות נמוכה מטעם הצדדים לשמיעת תיקים, נשקלת האפשרות לנסות להקדים דיונים בתיקים אזרחיים שנקבעו לשבועות הקרובים. ערעורים אזרחיים מצויים לרוב בסוף התור של בית המשפט העליון, אחרי ערעורים פליליים ועתירות לבג"ץ.

בבתי משפט השלום ובבתי המשפט המחוזיים מתנהלים מדי יום מאות דיונים אזרחיים בהיוועדות חזותית (video conference), בתיאום עם עורכי הדין, וכך גם דיונים מינהליים בבתי המשפט המחוזיים. הנהלת בתי המשפט רכשה ציוד לתגבור המערך הטכנולוגי הקיים (אשר הורחב כבר בתקופת הקורונה ושימש בעיקר לדיונים פליליים) והציוד החדש מופץ בימים אלה בבתי המשפט. עוד הוחלט על מיסוד פרויקט רחב ממדים של "מזכירות יוזמת", שמטרתו יצירת קשר עם בעלי הדין או עורכי הדין, במטרה לוודא את זמינותם לקיים את הדיון במועד שנקבע. עד כה בוצע פרויקט זה בעיקר במתכונת של פיילוט.

גם בתי הדין לעבודה חוזרים בהדרגה לשגרת פעילות מלאה. בבתי הדין האזוריים נקבעים דיוני קדם-משפט בהיוועדות חזותית, ואם לא ניתן לקיים את הדיון במתכונת זו, מוזמנים הצדדים לדיון בנוכחות באי-כוחם. בבית הדין הארצי לעבודה מתקיימים דיונים בהיוועדות חזותית, בהסכמת הצדדים.

היוועדות חזותית היא בעייתית יותר בתחום הפלילי, בשל זכותו של חשוד/נאשם להיות נוכח פיזית בדיון בעניינו. בשלב זה ניתן לקיים דיונים כאלה בהיוועדות חזותית על-פי הכרזתו של לוין, אשר תפוג ב-15 בחודש; על שולחנה של ועדת החוקה מונחת הצעת חוק להסדרת הנושא. עוד נמסר, כי כל בתי המשפט ממשיכים לתת החלטות ופסקי דין בתיקים רבים (במיוחד בפלילים כדי להימנע מעינוי דין), תוך התחשבות בבעלי הדין המגויסים והמפונים.

הנהלת בתי המשפט ציינה, כי קיום הדיונים והמשך קידום ההליכים תלוי בכל הגורמים הנוטלים חלק בפעילות בתי המשפט - פרקליטות, תביעה משטרתית, עורכי דין פרטיים, סנגורים ציבוריים ופרטיים, שירות בתי הסוהר, משרד הרווחה ועוד. כל הגורמים ציינו, כי נכון לעכשיו קיים קושי לקיים דיונים באופן מלא.

דוגמה בולטת לכך היא הקושי בניוד עצורים ואסירים בביטחון לבתי המשפט והאילוצים שעימם מתמודד שירות בתי הסוהר (בעיקר שמירת הסדר אל מול האסירים הביטחוניים והטיפול באלפי מחבלי חמאס שנתפסו בשטח ישראל), אשר אינם מאפשרים את קיום כל הדיונים הפליליים כסדרם. עוד עודכנה מערכת בתי המשפט על גיוס מסיבי של פרקליטים ועורכי דין; על העדר זמינות של עדים לרבות בתחום הפלילי, שכן חלק בלתי מבוטל מהעדים הם שוטרים שנמצאים בפעילות מבצעית; על התגייסות של גורמי הרווחה לטובת משפחות העוטף; ועוד.