|   15:07:40
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מתי יש להזמין הובלה עם מנוף?
כתיבת המומחים
עמיטל נדלן מתקדמת לקראת רכישת בניין נוסף בבוקרשט!
הדיון בביטול עילת הסבירות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

בג"ץ פסל את ביטול עילת הסבירות ברוב של שמונה נגד שבעה

12 שופטים קבעו עקרונית: בג"ץ מוסמך לבטל חוקי יסוד שמונת שופטי הרוב: פגיעה חסרת תקדים בעקרונות יסוד דמוקרטיים - הפרדת הרשויות ושלטון החוק שלושה שופטים הציעו פרשנות שתצמצם את היקפו של ביטול עילת הסבירות שופטי המיעוט: אין לבג"ץ סמכות לבטל חוקי יסוד, וגם אם הייתה - לא זה המקום להפעיל אותה
01/01/2024  |   איתמר לוין   |   חדשות   |   סערת הרפורמה במשפט   |   תגובות

בית המשפט העליון פוסל (1.1.24) את ביטול עילת הסבירות - אחד הרכיבים המרכזיים ברפורמה המשפטית שקידמה הממשלה לפני מלחמת חרבות ברזל. ההחלטה התקבלה ברוב של שמונה שופטים: הנשיאה היוצאת אסתר חיות, ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית, ענת ברון, דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב.

בדעת המיעוט, לפיה יש לדחות את העתירות, היו השופטים נעם סולברג, יעל וילנר, דוד מינץ, יוסף אלרון, אלכס שטיין, יחיאל כשר וגילה כנפי שטייניץ. וילנר, שטיין, כשר וכנפי-שטייניץ הצטרפו לשופטי הרוב בקביעה העקרונית שיש לבג"ץ סמכות לבטל חוקי יסוד, אך סברו שאין זה המקרה המתאים להפעלת סמכות זו. פסק הדין הוא מן הארוכים ביותר בתולדות בית המשפט העליון: 836 עמודים, 256,062 מילים (כאורכו של ספר בן למעלה מ-900 עמודים).

לדעת 12 השופטים, במקרים חריגים וקיצוניים מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק להכריז על בטלות חוק יסוד שיש בו משום חריגה מסמכותה המכוננת של הכנסת. לעניין זה כבר נפסק, כי הכנסת כרשות מכוננת אינה "כל יכולה", וכי אין בסמכותה – אף לא בחוק יסוד – לשלול או לסתור חזיתית את המאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

בשים לב למגבלות אלה ועל-מנת שניתן יהיה לאוכפן, סברו 12 השופטים, כי יש להכיר בסמכותו של בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד. חלק מן השופטים ביססו מסקנה זו על המבנה החוקתי יוצא הדופן שלנו המתאפיין, בין היתר, בהעדר כל הליך ייעודי ונפרד לכינון נורמות חוקתיות; על הפרקטיקה הבעייתית של כינון ותיקון חוקי יסוד, המעידה על זילות שלהם ועל הפיכתם לכלי משחק בידי הרוב הפוליטי; ועל התפקיד שממלא בית המשפט בהגנה על המפעל החוקתי. שופטים אחדים הדגישו את הכרזת העצמאות כבסיס לקיום הביקורת השיפוטית על חוקי היסוד; ואחרים מצאו את עוגן הסמכות בחוק יסוד השפיטה, לפיו הוקנתה לבית המשפט הגבוה לצדק סמכות ליתן סעדים למען הצדק וצווים לכלל רשויות המדינה.

הרוב: חסימה של האפשרות לקבל סעד

שמונת השופטים קבעו, כי ביטול עילת הסבירות הוא מקרה קצה שבו חרגה הכנסת מסמכותה המכוננת ולפיכך אין מנוס מהכרזה על בטלותו. מדובר בתיקון שנוסחו החריג והגורף מונע מכל בתי המשפט לדון ולשמוע טיעונים בעניין סבירות החלטות הממשלה, ראש הממשלה והשרים, וזאת ביחס לכל החלטה, לרבות החלטה להימנע מהפעלת סמכות. לפי דעת הרוב, פרשנות התיקון אינה מותירה מקום לספק שהוא חל גם על החלטות מופרכות והחלטות בלתי סבירות באופן קיצוני.

כתוצאה מכך, נגרמת פגיעה חסרת תקדים בהיקפה בשניים מהמאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית – עקרון הפרדת הרשויות ועקרון שלטון החוק. התיקון מעצים באופן ניכר את הכוח הרב המרוכז ממילא בידי הממשלה ושריה, וחוסם את אפשרותו של הפרט לקבל סעד בשורה של מצבים שבהם עשויה להיגרם פגיעה קשה באינטרסים חשובים שלו כתוצאה ממעשי השלטון.

התיקון גם מוביל לכך שדווקא הגורמים המשמעותיים ביותר ברשות המבצעת פטורים בפועל מחובת הסבירות; הוא מותיר תחומים שלמים בלא ביקורת שיפוטית אפקטיבית; מונע הגנה על אינטרסים ציבוריים כמו טוהר המידות ותקינות המינהל; ועלול להביא לשינוי מן היסוד של פני השירות הציבורי במדינה, כמו גם לפגיעה קשה בעצמאות מערכת אכיפת החוק ולניצול לרעה של משאבים שלטוניים לצורך השגת יתרונות פוליטיים בתקופת בחירות.

וילנר סברה, כי יש להעניק לתיקון פרשנות מקיימת ועל כן אין מקום לדון באפשרות ביטולו. שטיין וכנפי-שטייניץ סברו, כי ניתן וראוי לפרש את התיקון באופן מצמצם, ולכן אין מקום להתערב בו, משום שהוא רחוק מרחק רב מאותם מקרים שבהם ניתן לומר שהכנסת חרגה מסמכותה המכוננת. לדעתם, יש לפרש את התיקון כך שהוא יחסום רק ביקורת שיפוטית בעילת הסבירות כפי שהתפתחה מאז 1980 והמתמקדת בבחינת האיזון בין השיקולים השונים בהחלטה השלטונית ("סבירות איזונית"). לשיטתם, התיקון - על-פי פרשנות זו - עודנו מאפשר התערבות במקרים של החלטות מופרכות, שניתן היה להתערב בהן אף לפני 1980. כשר סבור, כי חרף פגיעתו של התיקון בהפרדת הרשויות ובשלטון החוק, הוא אינו מגיע לרף הגבוה שמצדיק התערבות בחוק יסוד.

המיעוט: אין סמכות להכריע

סולברג ומינץ חלקו על עמדת הרוב בנוגע לסמכות העקרונית של בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד, ואף על סמכותו להכריע בשאלה זו, וציינו, כי אין מקור סמכות המאפשר לקיים ביקורת כזו. לגישתם, אף בהתעלם מבעיית סמכותו של בית המשפט, התיקון מצוי מרחק רב מאותה מגבלה צרה שחלה לשיטת שופטי הרוב על סמכותה המכוננת של הכנסת.

אלרון ציין, כי גם אם היה מוכן לאמץ חריג צר שיאפשר התערבות בחוקי היסוד במקרים קיצוניים של פגיעה בזכויות היסוד של הפרט, ממילא הטענות בעניין עילת הסבירות אינן בשלות להכרעה, שכן טרם נוצקה פרשנות לתיקון וטרם התבררו גבולותיו, ולפיכך לא ניתן להניח שהשלכותיו יהיו חמורות כפי שנטען.


הכנסת החליטה בחודש יולי השנה לתקן את חוק יסוד השפיטה ולקבוע, כי שום בית משפט לא יוכל לדון ולהכריע בסבירות החלטותיהם של הממשלה במליאתה ושל השרים. התיקון עבר לאחר דיונים סוערים וגרם למחלוקת ציבורית מן העזות ביותר בתולדות המדינה. נגד התיקון הוגשו כ-20 עתירות, והנשיאה דאז אסתר חיות החליטה לדון בשמונה הראשונות; שני עותרים נוספים קיבלו מעמד של ידידי בית המשפט. הדיון התקיים בחודש ספטמבר ונמשך 15 שעות.

העותרים ביקשו מבג"ץ לבטל, לראשונה בתולדות המדינה, סעיף בחוק יסוד. הם טענו, כי מדובר בפגיעה קשה במיוחד בעקרונות המשטר הדמוקרטי, בשל נטילת כלי מרכזי של ביקורת שיפוטית על מעשי הרשות המבצעת. חלק מן העותרים טוענים בנוסף, כי נפלו ליקויים חמורים בהליך החקיקה המצדיקים לבטל אותו.

הממשלה טענה, כי לבג"ץ אין סמכות לבטל חוקי יסוד ומבקשת הכרעה ברורה בה ייאמר הדבר. לצד זאת היא דחתה את הטענות נגד התיקון לגופו ונגד הליכי החקיקה. הכנסת חזרה על עמדתה העקרונית, לפיה אין לבג"ץ סמכות לבטל חוקי יסוד. היא גם טוענת, כי העתירות טרם בשלות לדיון, כי השלכות התיקון אינן ברורות וצפויים להתפתח כלים שיבואו במקום עילת הסבירות. היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, תומכת בקבלת העתירות תוך שהיא מציגה תמונה קשה במיוחד של פגיעה ברכיבים מרכזיים של השלטון והדמוקרטיה.


בג"ץ 5658/23, התנועה לאיכות השלטון נ' הכנסת ואח' / תקציר פס"ד
תקציר פסק הדין בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות
בג"ץ 5658/23, התנועה לאיכות השלטון נ' הכנסת ואח' / פס"ד
פסק הדין בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות

חיות: השפעה חסרת תקדים
חיות בדיון עילת הסבירות [יונתן זינדל, פלאש 90]

הנשיאה בדימוס אסתר חיות שבה על קביעת בית המשפט משנת 2021, לפיה סמכותה של הכנסת בכובעה כרשות מכוננת אינה בלתי מוגבלת, וכי היא אינה מוסמכת לחוקק חוק יסוד השולל או סותר חזיתית את מאפייני הזהות הגרעיניים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מסקנה זו נלמדת מ"הנתונים החוקתיים" כפי שהתפתחו מאז ימיה הראשונים של המדינה – הכרזת העצמאות, חוקי היסוד והחוקים שחוקקה הכנסת ופסיקת בית המשפט לאורך השנים.

בהינתן המאפיינים הייחודיים של המבנה החוקתי שלנו – גיבוש החוקה "פרקים פרקים", העדר הליך נוקשה לכינונה ותיקונה, ושליטת הרוב הפוליטי בהפעלת הסמכות המכוננת – לא ניתן להותיר את המגבלות על סמכותה של הכנסת בלתי אכיפות, וללא ביקורת שיפוטית אשר מכוחה יוכל בית המשפט להתערב באותם מקרים קיצוניים וחריגים שבהם הכנסת חרגה מגבולות סמכותה המכוננת בחוקקה חוק יסוד.

ביטול עילת הסבירות הוא מקרה קיצוני שבו חרגה הכנסת מסמכותה המכוננת. במציאות הקיימת בישראל, הביקורת השיפוטית היא הבלם האפקטיבי היחיד על הכוח הרב המרוכז בידי הממשלה ושריה. לפיכך, התיקון – השולל באופן גורף את סמכות בתי המשפט לקיים ביקורת שיפוטית על סבירות כל ההחלטות של הממשלה, ראש הממשלה ושריה, ואף חוסם כל אפשרות לדון בטענות כאלה – פוגע פגיעה קשה ביותר בעקרון הפרדת הרשויות ובעקרון שלטון החוק. פגיעה קשה זו בשניים מהמאפיינים המובהקים ביותר של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, יש בה כדי להשפיע באופן משמעותי וחסר תקדים על הפרט ועל הציבור בכללותו. לפיכך, אין מנוס מן הקביעה לפיה בחוקקה את התיקון, חרגה הכנסת מסמכותה המכוננת ודין התיקון להתבטל.

השופטת יעל וילנר הצטרפה לעמדה לפיה לבית המשפט העליון יש סמכות לערוך ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. זאת, אף מכוח חוק יסוד השפיטה, המסמיך את בית המשפט להעניק "סעד מן הצדק". עוד קבעה, כי לנוכח עמימות המונח "סבירות" שבו נקט המכונן במסגרת התיקון, מתעוררת שאלה פרשנית באשר למשמעותו. בשאלה זו, מכריעה וילנר על דרך של פרשנות מקיימת, שלפיה ביטול עילת הסבירות מתייחס ל"סבירות האיזונית" בלבד, קרי: במובן שנוצק לה בשנת 1980 (פסק דין דפי זהב).

מסקנה זו מתחייבת מהלכותיו המושרשות של בית המשפט העליון, שלפיהן יש להעדיף פרשנות המקיימת את החוק על-פני פרשנות העלולה להביא לביטולו. הפרשנות המקיימת אפשרית מבחינה לשונית; יש לה יסוד בתכלית הסובייקטיבית; והיא מגשימה באופן מיטבי את התכלית האובייקטיבית. בהינתן פרשנות זו, התיקון אינו פוגע פגיעה אנושה בזהות הדמוקרטית של מדינת ישראל. זאת, בין היתר, לאור העובדה שהוא אינו גורע מחובת הממשלה והשרים לנהוג כדין; ואינו מונע ביקורת שיפוטית אפקטיבית, לנוכח קיומן של עילות ביקורת שיפוטית נוספות.

אמנם עשויים להתעורר מקרים שבהם לא יתאפשר להושיט סעד שיפוטי כבעבר. אולם, אף אם יש להצר על כך, מדובר יהיה בהחלטות שנתקבלו בסמכות; לאחר הליך מינהלי תקין; בתום לב; ללא שיקולים זרים; החלטות מידתיות; שאינן שרירותיות; אינן מפלות; ואינן מופרכות מעיקרן. עוד ציינה השופטת וילנר, כי הגישות שקראו במהלך השנים להשבת עילת הסבירות למובנה המקורי, לא נתפסו מעולם כאנטי-דמוקרטיות. לדבריה, בתיק זה על בית המשפט להביא בחשבון את המצב המשפטי הקיים בלבד, ולא לשעות לטענות הנוגעות להצעות חוק עתידיות [דהיינו המשך הרפורמה המשפטית].

עמית: פגיעה בגרעין הדמוקרטי
אלרון. לא בשלות להכרעה [צילום: לע"מ]

השופט יוסף אלרון חזר על עמדתו העקרונית, לפיה יש לבג"ץ מנדט מוגבל בלבד לבחון את ההצדקה שבבסיס החלטות חברי הכנסת. בהעדר נורמה מפורשת, המגבילה את סמכות הכנסת לחוקק חוקי יסוד או קובעת כיצד יש להפעילה, הרי שבהמשך פיתוח דוקטרינות המקנות לבית המשפט סמכות לעצב את גבולות כינון החוקה, יש משום היפוך היוצרות. לדעתו, קיים לכלל זה חריג צר במקרים חריגים וקיצוניים של פגיעה בזכויות היסוד של הפרט וכמוצא אחרון בלבד.

ניתן לדחות את העתירות גם מאחר שהטענות כלפי התיקון אינן בשלות להכרעה. מקום בו בית המשפט סבור שנכון לשקול התערבות בתוכנו של חוק יסוד, מתבקש שהדבר ייעשה רק לאחר בחינת יישומו ועיצוב גבולותיו בפרשנות בית המשפט. במקרה דנן, בתי המשפט עשויים לקבוע, כי משמעות התיקון היא ביטול הלכת דפי זהב ותו לא, ואם כך - הרי שעוצמת הפגיעה בעקרונות הדמוקרטיים השונים רחוקה מלהצדיק ביטול סעיף מתוך חוק יסוד. אלרון גם מביע חשש, כי הנזק שייגרם מערעור יסודות המשפט החוקתי בשל ביטול התיקון, עלול לעלות עשרות מונים על הנזק של התיקון עצמו.

השופט אלכס שטיין קבע, כי חקיקת חוקים וחוקי יסוד על-ידי הכנסת כפופה לגבולות שהותוו בהכרזת העצמאות. ביטול עילת הסבירות אינו מנוגד לעקרונותיה של הכרזת העצמאות, מאחר שהוא מבטל אך ורק את סמכותו של בית המשפט העליון לפסול החלטות ממשלה מחמת חוסר סבירות כעילה עצמאית ובלעדית, תוך שהוא משמר את סמכותו לפסול החלטות ממשלה שנמצאו מופרכות על פניהן מחמת שיקולים זרים, שרירות, חוסר תום לב ועילות פסילה אחרות.

צמצום זה של הביקורת השיפוטית מחזיר את המשפט המינהלי למצבו לפני הלכת דפי זהב – במסגרתה הוכרה אי-סבירותה של החלטה שלטונית כעילה עצמאית לפסילתה. מסיבה זו, התיקון אינו מעקר ביקורת שיפוטית, ועל כן אינו מפר את דרישת הצדק הבסיסית שבהכרזת העצמאות. לכן, התיקון הוא חוקתי.

השופט יצחק עמית מתייחס להיעדרם של מנגנוני איזונים ובלמים בשיטת המשפט בישראל המרסנים את כוחה של הממשלה, באופן המעניק לה עוצמה מיוחדת. המסקנה המתבקשת ממצב זה היא שנדרשת הוספה של מנגנונים לחיזוק המשטר הדמוקרטי, ואילו התיקון צועד בכיוון ההפוך: הוא מעצים עוד יותר את כוחה של הרשות המבצעת ופוגע בעקרונות יסוד של שיטתנו המשפטית.

נוסחו הגורף של החוק חל לכאורה על עילת הסבירות על כל מופעיה הרבים בפסיקה, ואינו מבחין בין סוגים שונים של החלטות. עילת הסבירות עוסקת בחיי היום-יום של האזרח במדינתו, ועיקר כוחה ופועלה אינו בבחינה של ההחלטה המינהלית בדיעבד בבית המשפט, אלא מלכתחילה בשלב גיבוש ההחלטה ועיצובה. בהעדר עילת סבירות, תידלדל חובת הסבירות ותיעלם, דבר שעלול להותיר את הציבור ללא הגנה ולשנות את פניו של השירות הציבורי. הכלים האחרים שמציע המשפט המינהלי אינם יכולים להשלים את הפער שנוצר, וגם האפשרות לבקר את ההחלטה באמצעות כלי הביקורת הפרלמנטריים או באמצעות לחץ ציבורי, אינה יכולה להוות תחליף של ממש לביקורת שיפוטית.

התיקון פוגע בגרעין הדמוקרטי של המדינה: בזכות הגישה לערכאות; בעקרון הפרדת הרשויות ובעקרון ביזור הכוח שעומד ביסודה; בזכויות יסוד חוקתיות. התיקון אף פוגע בשלטון החוק בהיבטים שונים – הצבת הממשלה ושריה מעל החוק; מינויים ופיטורים בלתי ראויים, לרבות של שומרי סף; חסינות מפני אי-הפעלת סמכות מינהלית והתעלמות משיקולים מקצועיים; העדר פיקוח על ממשלת מעבר; חשש לפגיעה בטוהר הבחירות.

כנפי-שטייניץ: יש עילות חלופיות
רונן. אין בסיס לפרשנות מצמצמת [צילום: לע"מ]

השופטת גילה כנפי-שטייניץ מסכימה, כי לבית המשפט העליון נתונה סמכות לקיים ביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד, אולם בחינתו של התיקון על-פי פרשנותו הראויה, מובילה למסקנה, כי הוא אינו עומד באמות המידה הצרות ביותר המצדיקות פסילתו של חוק יסוד.

סוגית קיומה של ביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד מעוררת שאלות מורכבות, שמוטב היה שיוכרעו בזירה הציבורית. בחקיקת היסוד עצמה קיימת תשתית טקסטואלית לקיומה של מגבלה מהותית שנטלה הכנסת על עצמה, המכפיפה את כוחה המכונן לשימור אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. סמכות בית המשפט לבקר חקיקת יסוד נגזרת ממגבלה זו, מקום בו הכנסת חרגה מגבולותיה החוקתיים – אולם זו צרה כ"קוף המחט" ויש להפעיל אותה רק במקרים נדירים שבנדירים, של פגיעה אנושה בליבת זהותה של המדינה.

התיקון חוקק על-רקע מחלוקת ארוכת שנים על היקפה של עילת הסבירות. הגם שהתיקון מעורר קשיים, בהיותו רחב וגורף, אין מדובר בחוק המאיים למוטט את אושיות הדמוקרטיה בישראל; הרחק מכך. במישור הפרשני, יש לתת לתיקון פרשנות מצמצמת, שלפיה הוא מונע ביקורת שיפוטית רק בעילת הסבירות "האיזונית" ולא בעילת הסבירות "הצרה". בפרשנותו זו, השלכותיו של התיקון מבחינה מעשית מצומצמות ביותר, משניתן להמיר את השימוש בעילת הסבירות האיזונית בעילות ביקורת אחרות הקיימות במשפט המנהלי. ההחלטות המועטות שאותן לא ניתן יהיה לבקר על-פי התיקון, הן החלטות שלפי טיבן ולפי עמדתו הנורמטיבית של המחוקק, שיש לכבדה, אין מקום לבחון את סבירותן האיזונית – מבלי שהדבר פוגע בצורה אנושה בשלטון החוק או בעקרון הפרדת הרשויות.

השופטת רות רונן הצטרפה לחוות דעתה של חיות. הכנסת כרשות מכוננת מוגבלת בסמכותה, ואינה רשאית לחוקק חוקי יסוד הפוגעים באופן משמעותי בשני מאפייני הזהות הגרעיניים של מדינת ישראל – היותה יהודית ודמוקרטית. בית המשפט העליון מוסמך לערוך ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.

יש לדחות את הפרשנות המצמצמת לתיקון – פרשנות שאין לה אחיזה בלשונו; מנוגדת בבירור לתכליתו הסובייקטיבית; ואף אינה מספקת לבית המשפט כל הנחיה ברורה ואופרטיבית ביחס לאופן בו יש לבחון בעתיד החלטות של הממשלה ושריה. זאת, לאור ניתוח המצב המשפטי לפני פסק הדין בעניין דפי זהב ואחריו, ושלילת ההנחה לפיה הנחיה המורה על חזרה למצב "טרום דפי זהב" היא בעלת משמעות. לכן, התיקון שולל מבית המשפט אפשרות לדון בכל טענה שהיא הנוגעת לסבירות.

מאחר שהתיקון פוגע ביכולת הרשות השופטת לבקר את הרשות המבצעת, תוך שינוי מהותי של מערך האיזונים הקיים בין הרשויות, הוא מעורר חשש לניגוד עניינים מובנה של הכנסת. חשש זה מתעצם מאחר שהתיקון התקבל ללא הסכמת מי מחברי האופוזיציה ותחולתו היא מיידית. לפיכך, יש להחיל סטנדרט ביקורת מחמיר במעט בשאלה האם הפגיעה במאפיינים הדמוקרטיים מהווה חריגה של הרשות המכוננת מסמכותה. התיקון פוגע באופן משמעותי בליבת עקרונות השיטה הדמוקרטית. בהקשר זה הודגש הנושא של מינויים ופיטורים של שומרי סף.

פוגלמן: פגיעה אנושה בשלושה מעגלים
כשר. החלשה מסוימת [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]

השופט יחיאל כשר הצטרף לעמדתה של חיות, לפיה סמכות הכנסת כרשות מכוננת מוגבלת בכך שהיא כפופה להגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לבג"ץ מוקנית הסמכות לקבוע, כי הכנסת חרגה מסמכותה המכוננת ולהורות על בטלות תיקון לחוק יסוד. זהו מבחן צר, המגולם בשאלה האם התיקון שולל את ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה או פוגע פגיעה אנושה במאפייני הזהות הגרעיניים המינימליים של מדינת ישראל כמדינה יהודית או כמדינה דמוקרטית.

התיקון מחליש את הביקורת השיפוטית על הממשלה ושריה, ובכך פוגע בעקרונות הפרדת הרשויות ושלטון החוק. עם זאת, לא כל הסטת נקודת האיזון בין הרשות השופטת לרשות המבצעת, על דרך הצרת הביקורת השיפוטית על הרשות המבצעת, מגיעה כדי שלילת ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה. התיקון יוביל להחלשה מסוימת של הביקורת השיפוטית על הרשות המבצעת, אך אינו צפוי להוביל למצב בו הביקורת תהיה בלתי אפקטיבית, ומכאן שאין הצדקה להורות על ביטולו.

ממלא-מקום הנשיא, עוזי פוגלמן, פסק, כי הרשות המכוננת אינה יכולה לערער את זהותה היהודית והדמוקרטית של המדינה, וכי מאפייניו של המפעל החוקתי הישראלי והשימוש בפועל בסמכות המכוננת מוליכים למסקנה שבית המשפט הוא המוסד שמוסמך לקבוע אם הכנסת חרגה מסמכותה המכוננת. המצב הייחודי בישראל, שבו השליטה בסמכויות הביצוע, החקיקה והכינון מוחזקת למעשה בידי הממשלה, כמו גם חולשת המנגנון לקביעת הוראות בחוקה, מקרינים על רף התערבותו של בית המשפט בשאלה זו.

חסימת כל אפשרות לדון בבתי המשפט בטענת חוסר סבירות ביחס לדרג המיניסטריאלי, מגלמת פגיעה אנושה בעקרון שלטון החוק ובעקרון הפרדת הרשויות. פגיעה זו באה לידי ביטוי בשלושה מעגלים. ראשית, ביחס לפרט שנפגע מהחלטה בלתי סבירה והתיקון נועל בפניו את שערי בית המשפט. שנית, ביחס לדרג המיניסטריאלי, שהתיקון מסיר מגבלה משמעותית על כוחו ומכרסם במערכת האיזונים והבלמים הרעועה ממילא בשיטת המשפט הישראלית. שלישית, ביחס לשיטת המשפט בכללותה, מאחר שהתיקון יוצר במכוון מצב שבו "יש דין ואין דיין".

פגיעת התיקון במעגלים אלה חמורה במיוחד מאחר שהוא גורף ומוחלט: הוא מונע מכל בית משפט לדון בעילת הסבירות ביחס להחלטות הדרג המיניסטריאלי; תחולתו מתפרסת על כל החלטה של דרג זה; הוא נעדר מנגנוני פיקוח או איזונים אחרים; ואין בכוחן של יתר עילות המשפט המינהלי לשמש חלופה אפקטיבית. צמצום פרשני של התיקון אינו אפשרי במקרה דנן. זאת, בין היתר, משום שהתזות הפרשניות שהוצעו נעדרות אחיזה בלשון התיקון ואינן מציגות חלופות קוהרנטיות. בכל מקרה, גם פרשנות כאמור תותיר על-כנה פגיעה חמורה בשלטון החוק ובהפרדת הרשויות.


מינץ: לבג"ץ אין סמכות
כבוב. להגן על העם [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]

השופט דוד מינץ מדגיש, כי כל רשות וכל ערכאה שיפוטית אינן רשאיות לפעול אלא בגדרי הסמכות הנתונה להן על-פי דין. על בית המשפט להקפיד לפעול אך ורק בגדר סמכויותיו, באותה הקפדה שהוא נוקט כשסוגיית הסמכות מתעוררת לגבי רשויות אחרות. הסמכות לבקר חוקים אינה מושתתת על יסודות איתנים, וודאי שאין כל מקור סמכות המאפשר לבית המשפט לדון בתוקפו של חוק יסוד או לפוסלו.

פיתוח "יש מאין" של דוקטרינות המבקרות את תוכנם ומהותם של חוקי היסוד, חותר תחת ערכי יסוד דמוקרטים בסיסיים ובהם עקרון הפרדת הרשויות, עקרון החוקיות ועקרון שלטון החוק. ביטול חוק יסוד בהתבסס על דוקטרינה מעורפלת ועל נוסחה בלתי מוגדרת, טומן בחובו מחיר כבד מנקודת מבט דמוקרטית, בוודאי כשמדובר בסוגיה שבית המשפט עצמו מצוי לגביה ב"ניגוד עניינים מוסדי".

מנקודת מוצא זו, הדיון לגופו של התיקון איננו נדרש, והוא גם מוקדם שכן טרם יושמו ועוצבו גבולותיו. התיקון אינו מונע כליל עריכת ביקורת שיפוטית על החלטות הממשלה והשרים, אינו מעניק להם שיקול דעת מוחלט וגורף ואינו מעניק חסינות להחלטותיהם. מדינת ישראל היא דמוקרטיה חזקה, והיא נותרה כזו גם לאחר התיקון. העובדה שקיים רוב דחוק בקרב עמדות השופטים למסקנה שמדובר בפגיעה אנושה בעקרונות הדמוקרטיים היסודיים ביותר של המדינה, גם היא מדברת בעד עצמה.

השופט חאלד כבוב עמד על כך שהכרה במגבלות המוטלות על הרשות המחוקקת במדינה דמוקרטית לא באה, בהכרח, על חשבון ריבונות העם, שכן היא עשויה להגן על העם, במקרה בו נציגיו ברשות המחוקקת חותרים תחת קיומו של המשטר הדמוקרטי. העם לא הסמיך את הכנסת לעשות כל העולה על רוחה. לכן, למשל, הכנסת לא מוסמכת להאריך כהונתה מעבר לארבע שנים בהעדר נסיבות מיוחדות, אף אם 120 חבריה יצביעו על חוק שכזה בשלוש קריאות ויכנוהו "חוק יסוד". נוכח מבנה שיטת המשטר בישראל, לא ניתן לקבל תוצאה לפיה לא תהא ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד שכוננו בחריגה מסמכות כלל. עם זאת, על ביקורת כזו להיעשות בזהירות מיוחדת ורק באירוע קיצון.

ביסודה של עילת הסבירות עומדת התפיסה לפיה המחוקק לא הקנה למינהל סמכות לקבל החלטה מופרכת וקפריזית. לימים, מבחני עילת הסבירות הלכו והתרחבו ובעניין דפי זהב עוצב מבחן איזון האינטרסים, שעליו נמתחה ביקורת בעיקר נוכח גבולותיו העמומים. חרף האמור, פרשנותו הנכונה של התיקון מלמדת, כי הכנסת לא ביטלה את מבחן איזון האינטרסים בלבד, אלא באופן גורף את הביקורת השיפוטית על סבירות ההחלטות של הדרג המיניסטריאלי. מתן פטור לדרג המיניסטריאלי מחובתו לתת את הדין כשהוא חורג מסמכותו, משמעו כי העם נשלט בידי אישים; זאת, בניגוד לתיאור המזוקק ביותר לריבונות העם שהוא שלטון של חוקים.


ברון: לא ניתן לעמוד מנגד
גרוסקופף. פגיעה חמורה [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]

השופטת בדימוס ענת ברון עומדת על כך שבחלוף 75 שנה מהכרזת העצמאות, הדמוקרטיה הישראלית נתונה בסכנה מבית – המגולמת בביטול עילת הסבירות. התיקון מיועד להביא לשינוי משטרי יסודי. הוא מסיר מעל הממשלה ושריה את כבלי הביקורת השיפוטית בעילת הסבירות, ומקנה לרשות המבצעת כוח שררה חסר איזונים ובלמים אפקטיביים. משמעות התיקון היא מתן פטור גורף לממשלה ולשרים מהחובה לנהוג בסבירות בהחלטותיהם, באופן המקנה לממשלה כוח שלטוני חסר תקדים ומעמד של "רשות על" מבצעת-מחוקקת-מכוננת. מדובר בפגיעה אנושה בעקרון הפרדת הרשויות, בשלטון החוק ובאופיה הדמוקרטי של המדינה.

אין לעילת הסבירות תחליף ראוי בשמירה על תקינות המינהל הציבורי ובהגנה על זכויות הפרט. התיקון פותח פתח ל"חלוקת ג'ובים" בשירות הציבורי ופוגע בעצמאותם ואי-תלותם של בעלי תפקידים מקצועיים, בדגש על שומרי הסף – שכן מינויָם והעברתם מכהונה נתונים לחסדי השרים והממשלה. לבית המשפט העליון נתונה הסמכות לקבוע כי נורמה חוקתית בטלה, במקרים קיצוניים שבהם הכנסת חורגת מגבולות הסמכות המכוננת הנתונה לה; ובמקרה הנדון אימוץ פרשנות מקיימת של התיקון לחוק היסוד איננו אפשרי, בהיותו כתיבת חוק יסוד חדש – וזאת אין בסמכותו ולא מתפקידו של בית המשפט העליון. יש מי שמנסים לגמד את גודל האירוע, לייחס לתיקון לחוק אגביות זניחה, כאילו מדובר בעניין פעוט ושולי. אך זוהי שעה אקוטית שבה לא ניתן לעמוד מנגד.

השופט עופר גרוסקופף אומר כי לבג"ץ נתונה הסמכות לבקר את עמידת הכנסת במגבלות המוטלות עליה בפועלה כרשות המכוננת, וזאת הן מכוח חוק יסוד השפיטה והן מכוח הצדקות מהותיות הנובעות מאופיו הייחודי של מפעל החוקה הישראלי. מגבלות אלה הן שלוש: מגבלת התקינות (הדרישה להעברת חוק יסוד או תיקונו בפרוצדורה החוקית הנדרשת); מגבלת האמון (האיסור על שימוש בסמכות המכוננת לתכליות זרות); מגבלת הסמכות (סייגים לכוחה של הכנסת הנוכחית לסטות מהמפעל החוקתי שעיצבו קודמותיה).

ככל שמדובר במגבלת הסמכות, העומדת במרכז הדיון, הרי שבהינתן טיבה של סמכות הכנסת המכהנת בעיצוב "החוקה בהתהוות" (המשך המפעל החוקתי, ולא יצירתו מבראשית), ובשים לב לתכליתה המרכזית של החוקה (הגבלת כוחו של הרוב המזדמן בכנסת בכובעה כרשות המחוקקת), כפופה הכנסת המכהנת לשני סייגים. ראשית, היא אינה מוסמכת כלל לקעקע את עקרונות היסוד שכבר נוצקו ב"חוקה בהתהוות", ובראשם היותה של המדינה יהודית ודמוקרטית (ה"נתונים החוקתיים"), באופן הממוטט את המבנה החוקתי שיצרו קודמותיה. שנית, סמכותה לבצע שינויים המהווים סטייה ניכרת מה"נתונים החוקתיים" מותנית בגיבוש הסכמה רחבה, ואין די ברוב מזדמן שאת כוחו מיועדת החוקה להגביל.

התיקון מונע כל פיקוח שיפוטי על סבירות החלטת הדרג הממשלתי. בהינתן כך, מהווה התיקון פגיעה חמורה ב"חוקה בהתהוות", כפי שעוצבה על-ידי הכנסות הקודמות, בעיקר מאחר שהוא מעמיד את הדרג הממשלתי מעל לחוק. כנגזר מכך, לתיקון השלכות תוצאתיות שליליות קשות, ומעל לכך פגיעתו בעקרון שלטון החוק היא אנושה, שכן הוא פוטר מביקורת שיפוטית בעילת הסבירות את העומדים בראש הרשות המבצעת באופן גורף ומוחלט. לפיכך, דינו של התיקון להיפסל כבר לפי הסייג הראשון (מיטוט מפעל ה"חוקה בהתהוות"), ולחלופין לפי הסייג השני (סטייה ניכרת מ"הנתונים החוקתיים" ללא הסכמה רחבה).


סולברג: לדחות על הסף
ברק-ארז. שבירת כלים [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]

השופטת דפנה ברק-ארז סבורה, כי הסמכות המכוננת מוגבלת בהתאם להגדרת היסוד של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וההגבלה מעוגנת בהכרזת העצמאות (אשר אינה מהווה חוקה, אך קובעת את גבולות הסמכות המכוננת). בהתאמה, סמכותו של בית המשפט להפעיל ביקורת שיפוטית במקרים של חריגה מהסמכות המכוננת נגזרת מהגבלה זו, ואינה יכולה להיות תלויה בנוסחם של חוקי היסוד עצמם.

רק במקרים קיצוניים של "שבירת כלים" יתערב בית המשפט בתוכנו של חוק יסוד – ואלה הם פני הדברים במקרה הנוכחי. התיקון מוביל לפגיעה אנושה בתשתית הדמוקרטית, בכך שהוא מעניק לממשלה חסינות רחבה מפני ביקורת אפקטיבית. הלכה למעשה, הוא מוביל לפגיעה בשלושה מישורים: חסימת הדרך לקבלת סעד שיפוטי ביחס להחלטות הפוגעות באינטרסים של פרטים; העדר פיקוח אפקטיבי על ממשלות מעבר עד כדי השפעה פוטנציאלית על חילופי שלטון (למשל באמצעות קידום מדיניות "פופולרית" ערב בחירות); ופגיעה קשה בביקורת על השלטון מצד בעלי תפקידים שהם "שומרי סף" ורגולטורים עצמאיים כתוצאה מהחלשה משמעותית של הביקורת השיפוטית על מינוייהם ופיטוריהם (נושא שלא נקבעו ביחס אליו ערובות מספיקות בחקיקה).

ההצעה לחזור לעילת הסבירות "של פעם" מתעלמת מההקשר המשפטי והחוקתי הרחב והאיזונים בין הרשויות שבהם הייתה נטועה הביקורת השיפוטית בעבר, ברוח המימרה "אינך יכול להיכנס לאותו נהר פעמיים". התיקון "אף לא ביקש להמיר את הביקורת השיפוטית במנגנון ביקורת מחייב אחר", ולכן "באופן מטפורי ניתן לומר שזהו מצב שבו לא רק נשמטה רגל של השולחן, אלא שגם לא הוספה לו כל תמיכה אחרת. התוצאה היא מבנה חוקתי בלתי יציב ומט לנפול".

השופט נעם סולברג סבור, כי מוטב היה לדחות את העתירות על הסף, בשל חוסר סמכות. קביעה שלפיה קיימת הגבלה כלשהי על סמכותה של הרשות המכוננת, מבטלת דה-פקטו את היסוד הדמוקרטי הבסיסי, של ריבונות העם באמצעות נציגיו הנבחרים. זוהי אינה רק עמדתו-שלו. שבעת הנשיאים הראשונים של בית המשפט, וגם הנשיא אהרן ברק, בראשית דרכו השיפוטית, יחד עימם סיעה נכבדה של שופטים שכיהנו בעליון עשרות בשנים, כולם כאחד כמו מורים באצבע: הסירו ידכם מחקיקת היסוד של מדינת ישראל.

חברי דעת הרוב מצביעים על מקורות סמכות שונים. אין מקור סמכות אחד המוסכם על כולם. אף לשיטת הרוב, לא ניתן להסיק מאותם מקורות סמכות, כי ניתן לפסול חוקי יסוד מקום שבו נחלקו דעות השופטים עצמם, קל וחומר ברוב דחוק, על חודו של קול. דעת הרוב מייצגת את עמדת הרשות השופטת. לעומת זאת, הרשות המכוננת סבורה, כי לא רק שבית המשפט נעדר סמכות לפסול חוקי יסוד, אלא שהוא נעדר סמכות להכריע בשאלה המוקדמת יותר: האם בית המשפט הוא זה שבכוחו להכריע אם נתונה לו סמכות לפסול חוקי-יסוד. עימות מעין זה בין הרשויות כלל לא מתרחש בעולם המשפט, ולא ניתן להכרעה בכלים משפטיים.

באשר לעילת הסבירות: אף אם נתעלם מבעיית הסמכות, אזי גם לשיטתה של חיות השאלה היא אחת: האם חוק היסוד שולל את עצם היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית? משזו השאלה, ואין בִּלתה, הרי שהמסקנה קרֵבה לבוא: התיקון רחוק מרחק רב מלבוא בגדרי אותה מגבלה צרה, הרחק מכך. ממילא, אף אם הייתה סמכות – לא היה מקום לפסול את החוק.

תאריך:  01/01/2024   |   עודכן:  02/01/2024
איתמר לוין
+גרוסקופף: סתירה חזיתית של עקרונות "החוקה בהתהוות"
00:09 02/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
כנסת מכהנת מוגבלת ביכולתה לתקן ולהוסיף את החוקה המתהווה  ▪  התיקון שם את הדרג הממשלתי מעל החוק
גרוסקופף. פגמים ערכיים יסודיים [צילום: חיים גולדברג, פלאש 90]
+ברק-ארז: דמוקרטיה מחייבת ביקורת עצמאית על השלטון
00:07 02/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
הסמכות המכוננת, בעת שהוקנתה, לא הייתה בלתי מוגבלת  ▪  התיקון מאיים על יציבותה של הדמוקרטיה הישראלית
ברק-ארז. רושם מתעתע [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]
+החלטה בלתי חוקית שהתקבלה בחוסר סמכות
23:42 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
נדרשת הגנה על העם מפני נציגיו  ▪  הניסוח הגורף של ביטול עילת הסבירות הוא המחייב לקבוע שזוהי חקיקה פסולה
כבוב. זהירות מיוחדת [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]
+ברון: שינוי משטרי יסודי ומכת גרזן למשטר הדמוקרטי
23:40 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
הסמכות המכוננת שבידי הכנסת איננה מוחלטת  ▪  מטרת התיקון היא שינוי כללי המשחק של הדמוקרטיה הישראלית, כבילת ידיה של הרשות השופטת והסרת כבלי הביקורת השיפוטית מעל הרשות המבצעת
ברון. קרע ופילוג חסרי תקדים [צילום: לע"מ]
+כשר: התיקון לא מגיע לנסיבות הקיצוניות של פסילת חוק יסוד
23:12 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
הסמכות לחוקק חוקי יסוד כפופה להגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית  ▪  ביטול עילת הסבירות אינו "מכה קלה בכנף", אך הוא אינו פוגע במאפייני היסוד
כשר. מבחן צר ודווקני [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]
+מינץ: אין לבג"ץ מקור סמכות אפילו לדון בחוק יסוד
23:10 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
הפוסק חייב לפעול לפי סמכויותיו לפני שהוא מחיל את הדין על אחרים  ▪  ביטול עילת הסבירות רחוק כמזרח ממערב מפגיעה במאפיינים הגרעיניים של הדמוקרטיה
מינץ. המשפט המינהלי אינו יתום [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+יו"ר הכנסת: לא נוכל לעסוק בפסק הדין כל עוד המלחמה בעיצומה
23:06 01/01/24  |  עידן יוסף
יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה: ״המובן מאליו הוא שלבית המשפט העליון אין שום סמכות לבטל חוקי יסוד. המובן עוד יותר מאליו הוא שלא נוכל לעסוק בכך כל עוד המלחמה בעיצומה״.
+כנפי-שטייניץ: טוב שלא היה בא לעולם, אך אין הצדקה לפוסלו
22:50 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
יש סמכות לפסול חוקי יסוד, אך היא צרה ביותר בהיקפה  ▪  טעם מעשי וטעם נורמטיבי מלמדים שביטול עילת הסבירות אינו פגיעה בליבת הדמוקרטיה
כנפי-שטייניץ. אמות המידה להפעלת הסמכות [צילום: נועם רבקין-פנטון, פלאש 90]
+רונן: התיקון נעשה בניגוד עניינים מוסדי של הכנסת
22:47 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
סמכותה של הכנסת כרשות מכוננת היא מוגבלת  ▪  ניגוד העניינים בא לידי ביטוי בין היתר בכך שרק הקואליציה תמכה בביטול ושהוא חל מיידית עליה
רונן. בית המשפט אינו בניגוד עניינים [צילום: לע"מ]
+שטיין: סמכות החקיקה והפסילה נובעות ממגילת העצמאות
22:19 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
הכנסת אינה יכולה לחוקק חוק הנוגד את מגילת העצמאות, ואם תעשה זאת - בית המשפט יתערב  ▪  לביטול עילת הסבירות יש לתת פרשנות מקיימת
שטיין. ביטול נוסחת דפי זהב [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+עמית: דמוקרטיות מתות בסתר, בשורה של צעדים מצטברים
22:17 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
בישראל יש להוסיף מנועים שיחזקו את הדמוקרטיה, לא לפגוע בבודדים הקיימים  ▪  ביטול עילת הסבירות הוא תיקון חוקתי שאיננו חוקתי
עמית. פגיעה בגרעין הדמוקרטי [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+וילנר: פרשנות מקיימת - הכוונה היא רק ל"סבירות איזונית"
21:39 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
דרושה ביקורת שיפוטית כדי למנוע מהמכונן לפגוע בזהות היהודית או הדמוקרטית  ▪  פרשנות מקיימת תוביל לכך שהתיקון רחוק מלפגוע בליבת הדמוקרטיה
וילנר. אין פגיעה בשלטון החוק [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]
+המכון לדמוקרטיה: ישראל חייבת הסדרה חוקתית בהסכמה רחבה
21:18 01/01/24  |  עידן יוסף
המכון הישראלי לדמוקרטיה: "פסק הדין חשוב ותקדימי ועוד יילמד וייחקר. במיוחד בשעות אלו, בהן מיטב בנינו ובנותינו נלחמים בהגנה על המדינה, חשוב שיידעו שהדמוקרטיה הישראלית איתנה ולא ניתנת לערעור.

"רוב גדול של לפחות 12 מתוך 15 שופטים קבע הערב כי בג"ץ מוסמך לבטל חוקי יסוד, כאשר אלה פוגעים פגיעה אנושה במאפיינים הבסיסיים של המדינה היהודית והדמוקרטית. הוויכוח בין דעת הרוב לדעת המיעוט מצטמצם לשאלה האם התיקון הנקודתי בחוק יסוד: השפיטה חוצה סף זה.

"הפסיקה, שבאה ברקע האירועים הקשים של השנה החולפת והחודשים האחרונים, היא הוכחה נוספת לתומכי החקיקה ולמתנגדיה, לאלו המסכימים עם פסיקת בית המשפט ולאלו החולקים עליה, שמדינת ישראל, המשוסעת והמאוימת, חייבת הסדרה חוקתית בהסכמה רחבה. כזו שתעגן את סמכות הכנסת לחוקק חוקים מחד-גיסא ואת סמכות בית המשפט לבצע ביקורת שיפוטית מאידך-גיסא. הגיעה העת להתקדם ולהשלים את המהלך החוקתי - זהו לא צורך ערטילאי אלא צו קיומי".
+פוגלמן: פגיעה אנושה ביסודות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר
21:13 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
כוחה חסר התקדים של הממשלה מחייב ביקורת שיפוטית גם על חוקי יסוד  ▪  ביטול עילת הסבירות פוגע בפרט, יוצר "שטחים מתים" בביקורת השיפוטית וסותר את שלטון החוק
פוגלמן. חוקי היסוד כלוח מחיק [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+גנץ: אחרי המלחמה נידרש להסדיר את מערכת היחסים בין הרשויות
21:10 01/01/24  |  עידן יוסף
השר בני גנץ: "את פסק הדין חובה לכבד, ואת הלקח מההתנהלות בשנה האחרונה חובה להפנים - אחים אנחנו, לכולנו גורל משותף. אחרי המלחמה, נידרש להסדיר את מערכת היחסים בין הרשויות ולחוקק חוק יסוד חקיקה שיעגן גם את מעמד חוקי היסוד".
+סולברג: הסירו ידכם מחקיקת היסוד של מדינת ישראל!
21:02 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
זו הקריאה של שבעת נשיאי העליון הראשונים וגם של השמיני בראשית דרכו השיפוטית  ▪  מתווה ראשוני להצעה להסדר חילופי בנושא עילת הסבירות
סולברג. ביטול היסוד הדמוקרטי הבסיסי [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+סולברג דחק בעמיתיו לעכב את פרסום פסק הדין
20:43 01/01/24  |  עידן יוסף
‏השופט סולברג דחק בעמיתיו לעכב את פרסום פסק הדין הרגיש והנפיץ לנוכח המלחמה הקשה בעזה. ‏העוזר והמתמחה של סולברג נלחמים מאז שמחת תורה במחבלי החמאס. הוא ניסה לשכנע את חבריו שפרסום פסק הדין בעת הזו איננו ראוי. עמדתו נדחתה ו‏הוא אולץ לבטל דיונים בתיקים אחרים כדי שפסק הדין יינתן עוד היום (כאן חדשות)
+סמוטריץ': פסק דין קיצוני, מפלג וחסר סמכות שדגל שחור מתנוסס מעליו
20:41 01/01/24  |  עידן יוסף
השר בצלאל סמוטריץ׳: "בשעת מלחמה ובשעה שחיילינו מקריבים את חייהם למעננו, יוצאים שופטי בג"ץ בפסק דין קיצוני, מפלג וחסר סמכות שדגל שחור מתנוסס מעליו.

"חבל שיש מי שהשבעה באוקטובר לא שינה משהו בדרכיו ופועל בחוסר אחריות כלפי החברה הישראלית בזמן שכולנו בחזית ובעורף מאוחדים למען הניצחון".
+חיות: פגיעה חסרת תקדים בשניים מגרעיני השיטה הדמוקרטית
20:28 01/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
כוחה של הממשלה והזילות בתיקון חוקי יסוד מחייבים להגביל את סמכותה של הכנסת כרשות המכוננת  ▪  ביטול עילת הסבירות הוא פגיעה קשה בהפרדת הרשויות ובשלטון החוק
חיות. הרבה יותר מאשר שלטון הרוב [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+לפיד: אנחנו נותנים לבית המשפט העליון גיבוי מלא
19:46 01/01/24  |  עידן יוסף
יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד: "החלטת בג"צ חותמת שנה קשה של מריבה שקרעה אותנו מבפנים והובילה לאסון הנורא בתולדותינו. מקור כוחה של מדינת ישראל, הבסיס לעוצמה הישראלית, היא העובדה שאנחנו מדינה יהודית, דמוקרטית, ליברלית, שומרת חוק.

בית המשפט העליון מילא היום נאמנה את תפקידו בשמירה על אזרחי ישראל. אנחנו נותנים לבית המשפט העליון גיבוי מלא. אם ממשלת ישראל שוב תתחיל את המריבה על בית המשפט העליון אז הם לא למדו כלום. לא למדו כלום בשבעה באוקטובר, לא למדו כלום מ-87 יום של מלחמה על הבית".
+שס: כרסום תחת עקרון הפרדת הרשויות, פגיעה במעמד הכנסת ובאמון הציבור במערכת המשפט
19:40 01/01/24  |  עידן יוסף
מפלגת שס: פסיקת בג״ץ התקדימית הפוסלת לראשונה חוק יסוד של הכנסת, על חודו של קול, היא אירוע מצער וקשה, הממשיך לכרסם תחת עקרון הפרדת הרשויות, פוגע במעמדה של הכנסת ובאמון הציבור במערכת המשפט.

"פסיקה כזו בעיצומה של מלחמה קשה, כאשר הלכידות והאחדות בעם חיונית יותר מאי פעם, מחלישה את המאמץ המלחמתי ומשיבה את הקרע בעם שחווינו לפני ה-7 באוקטובר. שס מצרה על כך, שהיוזמה של יו״ר התנועה הרב אריה דרעי לדחות את פרסום פסק הדין במספר חודשים לא התקבלה ובית המשפט נחפז לפרסם את ההחלטה. למרות זאת, שס קוראת לכלל הציבור לשמור על האחדות בפרט בעת שחיילינו מחרפים את נפשם בשדה הקרב".
+מעוז: בג"ץ עוסק בפוליטיקה נכלולית תוך כדי הלחימה
19:37 01/01/24  |  עידן יוסף
סגן השר ח"כ אבי מעוז: בג"ץ מנותק, עוסק בפוליטיקה נכלולית תוך כדי הלחימה. אין גוף יותר מפלג ויותר דיקטטורי מאשר המוסד שבאופן ציני להחריד קוראים לו 'בית משפט גבוה לצדק'.
+מיכאלי: הדמוקרטיה הישראלית לא תוותר, עילת הסבירת תהיה חלק ממנה
19:22 01/01/24  |  עידן יוסף
יו״ר העבודה, ח״כ מרב מיכאלי: "גם השופטות והשופטים השמרנים קבעו היום - יש לבית המשפט סמכות לבקר ולפסול גם חוקי יסוד. ‏אין אמירה ברורה יותר לכל מחריבי ומהרסי הדמוקרטיה. הדמוקרטיה הישראלית לא תוותר. עילת הסבירת תהיה חלק ממנה. ישראל היא לא דיקטטורה".
+זוהר: חובה עלינו בעת הזאת לנשוך שפתיים
19:20 01/01/24  |  עידן יוסף
השר מיקי זוהר: "צר לי כי בזמן שחיילנו הגיבורים מחרפים את נפשם יחד בחזית להגנת המולדת ועם ישראל כולו מתאחד בעורף - שבה ומאיימת עלינו שוב רוח הפילוג ומאיימת להחזיר אותנו אחורה אל הימים שלפני השבעה באוקטובר. מוטב היה אם פסק הדין הזה היה מתפרסם אחרי הימים הקשים האלו ולו כדי למנוע את שובו של השיח המפלג את העם.

"אני יודע שרבים מחבריי במחנה הלאומי כואבים את פסק הדין ומרגישים בערב הזה פגיעה בבחירתם הדמוקרטית, אך חובה עלינו בעת הזאת לנשוך שפתיים, לנהוג באחריות ולשמור על אחדות העם. זו חובתנו כלפי הנופלים ואנו מצווים לעשות זאת למען העתיד שלנו".
+לוין: פסק דין שאין דומה לו באף דמוקרטיה מערבית
19:14 01/01/24  |  עידן יוסף
שר המשפטים יריב לוין: "החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם את פסק הדין תוך כדי מלחמה, היא ההפך מרוח האחדות הנדרשת בימים אלה להצלחת לוחמינו בחזית. השופטים למעשה לוקחים לידיהם בפסק הדין את כל הסמכויות, אשר במשטר דמוקרטי מתחלקות באופן מאוזן בין שלוש רשויות השלטון. מצב בו אי אפשר לחוקק אפילו חוק יסוד או לקבל החלטה כלשהי בכנסת ובממשלה שלא בהסכמת שופטי העליון, לוקח ממיליוני אזרחים את קולם ואת הזכות הבסיסית להיות שותפים באופן שווה בקבלת הההחלטות.

"פסק הדין, שאין דומה לו באף דמוקרטיה מערבית, לא ירפה את ידינו. כשהמערכה נמשכת בחזיתות השונות, נמשיך לנהוג באיפוק ובאחריות".
+בן-גביר: שופטי בג"ץ החליטו להחליש את רוח הלוחמים ולפגוע בהם
19:12 01/01/24  |  עידן יוסף
השר איתמר בן-גביר: "בזמן שמדי יום לוחמינו מוסרים נפשם למען עם ישראל בעזה, החליטו שופטי בג"ץ להחליש את רוחם ולפגוע בהם בראש ובראשונה. פסק הדין של בג"ץ הוא אינו חוקי, וכולל ביטול חוק יסוד באופן תקדימי, בהיעדר מקור לסמכות חוקית, תוך ניגוד עניינים של השופטים. מדובר באירוע מסוכן, אנטי דמוקרטי - ובשעה זו, מעל הכל, בפסק דין שפוגע במאמץ המלחמתי של ישראל מול אויביה".
+שיקלי: נשיאת העליון מפגינה ניתוק מוחלט מרוח העם
19:11 01/01/24  |  עידן יוסף
השר עמיחי שיקלי: בשעה שלוחמינו מחרפים נפשם בחזית ומגלים לכידות ואחדות, מפגינה נשיאת העליון ניתוק מוחלט מרוח העם, חוסר אחריות ואפס ממלכתיות. ‏נתקן אחרי הניצחון.
+‏כוח קפלן: "הסתיים פרק בקרב להגנת הדמוקרטיה"
19:08 01/01/24  |  עידן יוסף
‏כוח קפלו בתגובה לפסיקת בג"ץ: "הסתיים פרק בקרב להגנת הדמוקרטיה, בניצחונם של אזרחי ישראל".
+ח"כ שקלים: בג"ץ פועל ללא סמכות ולכן על הממשלה להתייצב נגדו בנושא הזה
18:21 01/01/24  |  עידן יוסף
ח"כ אושר שקלים בישיבת סיעת הליכוד על פסיקת בג"ץ המסתמנת: "בג"ץ פועל ללא סמכות ולכן על הממשלה להתייצב נגדו בנושא הזה. מה יקרה אם שבוע הבא בג"ץ יבקש לסיים את המלחמה?" (חדשת 14).
+מילביצקי: לא נכון לעסוק בחקיקה המשפטית בשנתיים-שלוש הקרובות
18:02 01/01/24  |  עידן יוסף
ח"כ חנוך מילביצקי בראיון לכאן רשת ב׳: "לא נכון לעסוק בחקיקה המשפטית בשנתיים-שלוש הקרובות. אני הייתי מהתומכים בה - אבל 7 באוקטובר שינה את המיקוד. לא צריך להתעסק במה שכמעט הוביל את כולנו שאולה. הרוב בליכוד מבינים שצריך להתעורר".
+מידור וסודיות בעליון לקראת פרסום פסק דין עילת הסבירות
16:36 01/01/24  |  עידן יוסף
ברקע החשד ההדדי בהדלפות מבית המשפט העליון, הטיוטות עוברות במעטפות סגורות לידי שופט בלבד. העוזרים המשפטיים והמתמחים מודרו ונערך רישום מדויק מי מסר למי. אחד השופטים ביטל דיון בתיק אחר כדי להספיק לעמוד בשעת היעד שהונחתה עליו (כאן חדשות).
+סליחה על השאלה
11:15 01/01/24  |  עמנואל בן-סבו   |   לרשימה המלאה
גבירתי נשיאת בית המשפט העליון, האינך קוראת את צוואות החיילים אשר מסרו נפשם למען המולדת ובפיהם תחינה אחת, שימרו על האחדות?
חיות. מהלך לא ראוי [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
+יומן מלחמה, היום ה-86
10:23 01/01/24  |  דן מרגלית   |   לרשימה המלאה
הצעד של דיסטל-אטבריאן והביקורת של ניר ברקת על ביבי יכול לבטא מגיפה חיובית  ▪  התחלה של תופעה המתפשטת כמו מגיפה אבל לטובה
דיסטל- אטריביאן. זכות הספק [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בג"ץ פסל את ביטול עילת הסבירות ברוב של שמונה נגד שבעה
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
הצופה במושחת
1/01/24 21:30
2
הצופה במושחת
1/01/24 21:56
3
שלמה
2/01/24 08:27
4
עוד פכטר אהרהם
2/01/24 20:30
5
עוד פכטר אהרהם
2/01/24 20:30
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  סערת הרפורמה במשפט
גבירתי, נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, המסיימת תפקידה ממש בקרוב, אני ברשותך רק שאלה. מדוע? למה? הייתכן? האמנם? אמיתי?
הצעד של דיסטל-אטבריאן והביקורת של ניר ברקת על ביבי יכול לבטא מגיפה חיובית התחלה של תופעה המתפשטת כמו מגיפה אבל לטובה
01/01/2024  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה מורכבת, מלחמה של אזרחי ישראל בארגוני הפשע כמו החמאס, הג'יהאד והחיזבאללה. ארגונים שמשתייכים לאיסאלם הפונדמנטליסטי שמוכוון משימה להקים כאן מדינה מוסלמית חרדית מהים ועד הירדן. המלחמה נכפתה עלינו, לא מעט בגלל מדיניות עמומה, הססנית ואפילו מזגזגת. ישראל כבשה שטחים ב-1967 ומאז לא מגדירה בצורה מתוכננת מה בכוונתה לעשות בשטחים - לספח ולהפוך את כל האזרחים מהים ועד הירדן אזרחי ישראל לכל דבר ועניין או לחלופין לאפשר לפלשתינים להקים את המדינה הערבית שניתנה להם ב-1948. ניתנה ובניגוד ליהודים עד היום הם "לא סגורים על עצמם", אם נשתמש בביטוי העממי.
31/12/2023  |  מיכאל מירו  |   יומני בלוגרים
ביבי הערמומי בפעולה: אסתר חיות פרשה וחייבת לסיים לכתוב את פסקי הדין שלה עד 12 בינואר ביבי מבקש בשם אחדות מזויפת להניח בצד את ההחלטה בעניין פסקת הסבירות, שביטולה הוא כלי הנשק העיקרי של ההפיכה המשפטית הדיקטטורית
31/12/2023  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
גל האנטישמיות הוא סכנה חמורה ליהודים ולמדינתם תראו מי קורא לבג"ץ לא לפלג את העם בזמן מלחמה הבטחות הסרק של נתניהו בכלכלה ובביטחון המשמעות של סאגת נציבת השב"ס האמת המרה על הפוליטיקאים שלנו
29/12/2023  |  איתמר לוין  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
אומץ ליבה, דבקותה באדמתה, גאוותה הלאומית, אפילו שלוותה של אורה חתן, אכן מעוררים השתאות, קרן אור בצפון המופגז    "מרוב שאני עסוקה בעניינים שלי, לא תמיד אני שומעת את הבומים. אין לי זמ...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
המעבר פועל מכוח תובנות העומדות בסתירה למציאות    תובנות מערביות היכו שורש גם בישראל והביאו לשינוי מדיניות ולפתיחת מו"מ עם ארגוני הטרור פתח ואש"ף, על-אף שחזונם הוא "שחרור פלשתין מהנה...
דן מרגלית
דן מרגלית
בנימין נתניהו רוצה לשבש משפט על-ידי הרכבת ועדת חקירה ממלכתית מעוותת, אנטי משפטית. הוא מפחד מהליך תקין של הרכבת ועדה ממלכתית, והוא יודע מדוע
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il