לעמית יש רוב של שישה מבין תשעת חברי הוועדה [צילום: יונתן זינדל וחיים גולדברג, פלאש 90]
בג"ץ מורה ללוין להביא לבחירת עמית לנשיא העליון |
השופטים הורו ללוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים - בה יש רוב לבחירתו של עמית, בניגוד לדעתו ● לא הורו ללוין לכנס את הוועדה כדי לבחור שלושה שופטים לעליון |
|
||||||||
|
||||||||
שר המשפטים, יריב לוין, חייב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא קבוע לבית המשפט העליון - קובעים (8.9.24) השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין ועופר גרוסקופף. בוועדה יש רוב לבחירתו של יצחק עמית, על-פי עקרון הסיניוריטי (הוותק בבית המשפט העליון) ולמרות התנגדותו של לוין. על לוין לפרסם תוך שבועיים את שמות המועמדים לנשיאות, ולכנס את הוועדה בסמוך לאחר תום 45 הימים המוקצבים להערות הציבור. השופטים החליטו שלא להורות ללוין לכנס את הוועדה כדי לבחור שלושה שופטים לבית המשפט העליון.
וילנר אומרת כי הרוב הנדרש למינוי הנשיא הוא רוב רגיל של חמישה מבין תשעת חברי הוועדה (לוין טען שיש צורך ברוב מיוחד) - מה שמשפיע על חובתו של לוין לכנס אותה. כי ללוין יש אומנם שיקול דעת בשאלה מתי יש לכנס את הוועדה לצורך בחירת הנשיא והוא רשאי להביא בחשבון את השקפתו בדבר הגעה להסכמה רחבה ביחס למינוי. היא מזכירה, כי לנוכח זאת – נמנע בג"ץ במשך שבועות ארוכים ממתן פסק דין בעתירה. אולם כעת נראה, כי מבחינתו של לוין – ניתן שלא למנות נשיא במשך זמן בלתי מוגבל.
לדברי וילנר, משמעות מדיניות זו היא הענקת משקל בלעדי ומוחלט לשיקול שעניינו הגעה להסכמה רחבה ביחס למינוי. לעומת זאת, אין משקל כלשהו לתכלית העיקרית של החקיקה – מניעת מצב שבו אין נשיא קבוע לבית המשפט העליון, ואין משקל כלשהו לפגיעות ולנזקים הכבדים אשר נגרמים לבית המשפט העליון, לרשות השופטת ולמערכת אכיפת החוק, בשל אי-מינוי נשיא. אי-התחשבות בשיקולים רלוונטיים יכולה להוות עילה לפסילת החלטה מינהלית, ודאי כאשר אין התחשבות בתכלית החקיקה, מזכירה וילנר.
לוין חורג מהוראות הדין
הלכה למעשה, ממשיכה וילנר, מדיניות זו של לוין משנה את המנגנון הקבוע בחוק לבחירת הנשיא וחורגת מהוראות הדין. למרות רגישותה הרבה של הסוגיה, ושאיפת בית המשפט להביא לסיומה ללא צורך בהכרעה שיפוטית, לא נותרה ברירה אלא לקבוע, כי מדיניותו של לוין מנוגדת לדין ואינה יכולה לעמוד.
וילנר עומדת של חשיבות תפקידו של הנשיא, שהוא אחד מסמלי השלטון, ועומד בראש הרשות השופטת מבחינת ניהולה כלפי פנים וייצוגה כלפי חוץ. "בהינתן תפקידיו האמורים של נשיא בית המשפט העליון; בשים לב לתפקידה המרכזי של הרשות השופטת במשטר דמוקרטי ובתוך כך בפעולתה התקינה של מערכת אכיפת החוק; ולנוכח ההלכה המושרשת בדבר החשיבות הרבה הטמונה בהשלמת מינויי קבע של בכירים בשירות הציבורי במהירות ראויה, קשה להפריז ביחס לחשיבותו של מינוי קבע למשרת נשיא בית המשפט העליון", היא אומרת.
וילנר מוסיפה: "קשה להלום שמינוי נשיא בית המשפט העליון... יסוכל משך למעלה משנה רק משום שהשר אינו משלים עם מנגנון הבחירה שקבע המחוקק בעניין זה, אף אם שאיפת השר כי מינוי זה ייעשה בהסכמה רחבה היא ראויה כשלעצמה. כך, לדוגמה, כפי שלא יעלה על הדעת כי יו"ר הכנסת יימנע, במשך זמן בלתי מוגבל, מביצוע תפקידו לפי חוק, ולא יכנס את הכנסת לצורך בחירת נשיא המדינה, רק בשל שאיפה – ראויה כשלעצמה – כי נשיא המדינה ייבחר בהסכמה רחבה; וכפי שלא יעלה על הדעת כי נשיא המדינה יימנע, במשך זמן בלתי מוגבל, מביצוע תפקידו לפי חוק, ולא יטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת, רק בשל שאיפה – ראויה כשלעצמה – כי הממשלה תזכה לתמיכה רחבה".
השופטים אינם בניגוד עניינים
וילנר דחתה את טענתו של לוין ולפיה שופטי העליון מצויים בניגוד עניינים בנוגע לדיון בעתירה. האינטרס שימונה נשיא, אשר משמש גם כראש הרשות השופטת, אינו אינטרס פרטי של בית המשפט העליון, של שופטיו או של מי מהם, אלא אינטרס של הציבור כולו, בשים לב לחיוניות המינוי לתפקודן התקין של הרשות השופטת ושל מערכת אכיפת החוק.
לדברי וילנר, העניין של שופטים בכך שייבחר נשיא לבית המשפט העליון, הוא עניין ציבורי אשר נובע מתפקידם וקשור אליו, וממילא אינו מהסוג שמקים ניגוד עניינים אישי אסור. עם זאת, לנוכח רגישות הסוגיה ונגיעתה למוסד בית המשפט העליון, יש לנקוט ריסון ואיפוק מרביים ביחס להפעלת ביקורת שיפוטית על האופן שבו מממש לוין את סמכותו; וכך פעל בית המשפט במקרה דנן. מעבר לכך מציינת וילנר את "כלל ההכרח": אין שופטים אחרים שידונו בנושא.
בנוגע לבחירת השופטים שיחליפו אסתר חיות, עוזי פוגלמן וענת ברון, אומרת וילנר, כי לנוכח העובדה שהמחוקק מצריך רוב מיוחד (שבעה מבין תשעת חברי הוועדה), הרי שמדיניותו של לוין – השואפת כאמור להסכמה רחבה - אינה מתעלמת ממטרת החקיקה ועל כן אין עילה להתערב בה בעת הזאת. עם זאת הודגש, כי חזקה על חברי הוועדה כולם, שינקטו כל צעד אפשרי על-מנת לקדם את בחירתם של שופטים לבית המשפט העליון בהתאם לאמור בחוק.
וילנר אומרת כי הרוב הנדרש למינוי הנשיא הוא רוב רגיל של חמישה מבין תשעת חברי הוועדה (לוין טען שיש צורך ברוב מיוחד) - מה שמשפיע על חובתו של לוין לכנס אותה. כי ללוין יש אומנם שיקול דעת בשאלה מתי יש לכנס את הוועדה לצורך בחירת הנשיא והוא רשאי להביא בחשבון את השקפתו בדבר הגעה להסכמה רחבה ביחס למינוי. היא מזכירה, כי לנוכח זאת – נמנע בג"ץ במשך שבועות ארוכים ממתן פסק דין בעתירה. אולם כעת נראה, כי מבחינתו של לוין – ניתן שלא למנות נשיא במשך זמן בלתי מוגבל.
לדברי וילנר, משמעות מדיניות זו היא הענקת משקל בלעדי ומוחלט לשיקול שעניינו הגעה להסכמה רחבה ביחס למינוי. לעומת זאת, אין משקל כלשהו לתכלית העיקרית של החקיקה – מניעת מצב שבו אין נשיא קבוע לבית המשפט העליון, ואין משקל כלשהו לפגיעות ולנזקים הכבדים אשר נגרמים לבית המשפט העליון, לרשות השופטת ולמערכת אכיפת החוק, בשל אי-מינוי נשיא. אי-התחשבות בשיקולים רלוונטיים יכולה להוות עילה לפסילת החלטה מינהלית, ודאי כאשר אין התחשבות בתכלית החקיקה, מזכירה וילנר.
לוין חורג מהוראות הדין
הלכה למעשה, ממשיכה וילנר, מדיניות זו של לוין משנה את המנגנון הקבוע בחוק לבחירת הנשיא וחורגת מהוראות הדין. למרות רגישותה הרבה של הסוגיה, ושאיפת בית המשפט להביא לסיומה ללא צורך בהכרעה שיפוטית, לא נותרה ברירה אלא לקבוע, כי מדיניותו של לוין מנוגדת לדין ואינה יכולה לעמוד.
וילנר עומדת של חשיבות תפקידו של הנשיא, שהוא אחד מסמלי השלטון, ועומד בראש הרשות השופטת מבחינת ניהולה כלפי פנים וייצוגה כלפי חוץ. "בהינתן תפקידיו האמורים של נשיא בית המשפט העליון; בשים לב לתפקידה המרכזי של הרשות השופטת במשטר דמוקרטי ובתוך כך בפעולתה התקינה של מערכת אכיפת החוק; ולנוכח ההלכה המושרשת בדבר החשיבות הרבה הטמונה בהשלמת מינויי קבע של בכירים בשירות הציבורי במהירות ראויה, קשה להפריז ביחס לחשיבותו של מינוי קבע למשרת נשיא בית המשפט העליון", היא אומרת.
וילנר מוסיפה: "קשה להלום שמינוי נשיא בית המשפט העליון... יסוכל משך למעלה משנה רק משום שהשר אינו משלים עם מנגנון הבחירה שקבע המחוקק בעניין זה, אף אם שאיפת השר כי מינוי זה ייעשה בהסכמה רחבה היא ראויה כשלעצמה. כך, לדוגמה, כפי שלא יעלה על הדעת כי יו"ר הכנסת יימנע, במשך זמן בלתי מוגבל, מביצוע תפקידו לפי חוק, ולא יכנס את הכנסת לצורך בחירת נשיא המדינה, רק בשל שאיפה – ראויה כשלעצמה – כי נשיא המדינה ייבחר בהסכמה רחבה; וכפי שלא יעלה על הדעת כי נשיא המדינה יימנע, במשך זמן בלתי מוגבל, מביצוע תפקידו לפי חוק, ולא יטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת, רק בשל שאיפה – ראויה כשלעצמה – כי הממשלה תזכה לתמיכה רחבה".
השופטים אינם בניגוד עניינים
וילנר דחתה את טענתו של לוין ולפיה שופטי העליון מצויים בניגוד עניינים בנוגע לדיון בעתירה. האינטרס שימונה נשיא, אשר משמש גם כראש הרשות השופטת, אינו אינטרס פרטי של בית המשפט העליון, של שופטיו או של מי מהם, אלא אינטרס של הציבור כולו, בשים לב לחיוניות המינוי לתפקודן התקין של הרשות השופטת ושל מערכת אכיפת החוק.
לדברי וילנר, העניין של שופטים בכך שייבחר נשיא לבית המשפט העליון, הוא עניין ציבורי אשר נובע מתפקידם וקשור אליו, וממילא אינו מהסוג שמקים ניגוד עניינים אישי אסור. עם זאת, לנוכח רגישות הסוגיה ונגיעתה למוסד בית המשפט העליון, יש לנקוט ריסון ואיפוק מרביים ביחס להפעלת ביקורת שיפוטית על האופן שבו מממש לוין את סמכותו; וכך פעל בית המשפט במקרה דנן. מעבר לכך מציינת וילנר את "כלל ההכרח": אין שופטים אחרים שידונו בנושא.
בנוגע לבחירת השופטים שיחליפו אסתר חיות, עוזי פוגלמן וענת ברון, אומרת וילנר, כי לנוכח העובדה שהמחוקק מצריך רוב מיוחד (שבעה מבין תשעת חברי הוועדה), הרי שמדיניותו של לוין – השואפת כאמור להסכמה רחבה - אינה מתעלמת ממטרת החקיקה ועל כן אין עילה להתערב בה בעת הזאת. עם זאת הודגש, כי חזקה על חברי הוועדה כולם, שינקטו כל צעד אפשרי על-מנת לקדם את בחירתם של שופטים לבית המשפט העליון בהתאם לאמור בחוק.
|
בג"ץ 1711/24, התנועה לאיכות השלטון נ' שר המשפטים ואח' / פס"ד | |
|
על השר יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולבחור נשיא לבית המשפט העליון
|
יעל וילנר, אלכס שטיין, עופר גרוסקופף
●
בית המשפט העליון
|
||
|
|||||||
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי ובעל טור ב-News1. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה
|
|
+לוין תוקף את פסק הדין - ואינו אומר במפורש אם יציית
15:57 08/09/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה
"השתלטות כוחנית" [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
אומר שלא יוכל לעבוד "עם נשיא שמונה באופן בלתי חוקי בידי חבריו, ושאינו לגיטימי בעיני ציבור עצום" - רמז לכך שיאפשר את בחירתו של עמית, אך למעשה יחרים אותו
"השתלטות כוחנית" [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+ראש הלשכה: אם לוין לא יציית - על הוועדה להתכנס ולבחור
15:29 08/09/24 | איתמר לוין
ראש לשכת עורכי הדין, עמית בכר, קורא לשר המשפטים, יריב לוין (8.9.24) לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולבחור נשיא לבית המשפט העליון - כםי שהורה בג"ץ. "אם שר המשפטים חלילה יבחר שלא לפעול כך, על הוועדה להתכנס ולבחור את נשיא בית המשפט העליון. דעתי היא כמובן שטובת עם ישראל שהדבר ייעשה על ידי שר המשפטים, בהתאם לפסיקת בג״ץ והמועדים הקבועים בה", הוסיף בכר.
"לא נרפה עד לכינוס הועדה לבחירת שופטים ובחירת נשיא שאין עליו מורא - זולת מרותו של הדין״.
"לא נרפה עד לכינוס הועדה לבחירת שופטים ובחירת נשיא שאין עליו מורא - זולת מרותו של הדין״.
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| בג"ץ מורה ללוין להביא לבחירת עמית לנשיא העליון |
| תגובות [ 1 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |
| 1 |
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
|
|||||||||||||||||||||||||
| + כיתבו בפורומים של News1 | + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת |
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
אדלינה קליין השאירה אחריה מורשת של מילים, של מעשים, של לב גדול. היא לימדה אותנו שהספרות אינה רק כתי...
