שלושה משופטי בית המשפט העליון - ובראשם ממלא-מקום הנשיא,
יצחק עמית - הורו בשבועיים האחרונים לקבוע דיונים בעתירות נגד המדינה, לאחר שהפרקליטות קיבלה עוד ועוד ארכות אך לא הגישה תגובות מקדמיות לעתירות, חודשים לאחר שהוגשו. נראה שבית המשפט מאותת לפרקליטות, כי פקעה סבלנותו לנוכח התנהלותה ארוכת השנים, שלמעשה מאלצת אותו לדחות שוב ושוב את הטיפול בעתירות. ברגע בו נקבע מועד לדיון, הזמנים קשיחים ושינויים הם נדירים מאוד.
הפרקליטות מבקשת ארכות בצורה כמעט קבועה, לעיתים בשעות האחרונות של המועד שנקבע להגשת תגובתה ולעיתים אפילו בדיעבד. כך למשל, בעתירות סביב הבחירות לרבנים הראשיים הוגשו 23 בקשות כאלה בתוך חודש. לבית המשפט אין למעשה ברירה אלא להעניק את הארכות, שכן הוא מחויב לשמוע את עמדת המדינה. במקביל, אין לו כלים של ממש לכפות על הפרקליטות להשיב בזמן, שכן מקור העיכוב עשוי להיות בדרג המדיני, בדרג הפקידותי או בפרקליטות עצמה - וכך לא ניתן להטיל הוצאות אישיות על איש (מהלך שהוא ממילא נדיר מאוד).
אולם, כאמור, בשלושה תיקים שונים החליטו שלושת השופטים לקדם את הטיפול גם בלא התגובה המקדמית של המדינה. האחד הוא שלוש עתירות הדורשות להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי מלחמת חרבות ברזל. ב-18.8.24 ביקשה וקיבלה הפרקליטות ארכה עד 10.9.24 להגשת תגובתה, אך לאחר מכן היא ביקשה שתי ארכות נוספות.
ב-24.9.24 הודיעה הפרקליטות, כי היועצת המשפטית ל
ממשלה, גלי מיארה, אישרה ייצוג נפרד ל
בנימין נתניהו,
יריב לוין והממשלה, משום שהיא עצמה תומכת בקבלת העתירות. הפרקליטות לא הגישה תגובה לגופן של העתירות, ועמית קבע בו ביום שהתגובות המקדמיות של הממשלה ושל מיארה יוגשו עד 5.11.24. הוא גם הורה למזכירות לקבוע דיון בעתירות במחצית השנייה של חודש נובמבר או במחצית הראשונה של חודש דצמבר.
עתירה שנייה מבקשת להורות לממשלה להתחיל מיד בגיוס נרחב של החרדים. בעתירה זו ביקשה הפרקליטות לא פחות משמונה ארכות בין 11 ל-27 בספטמבר, כולל בקשות שהוגשו לאחר המועד האחרון שנקבע קודם לכן. כאן קבעה השופטת
יעל וילנר (29.9.24), כי "העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב בהקדם, כפוף לאילוצי היומן" וכי התגובות המקדמיות יוגשו שבועיים לפני כן.
בעתירה שלישית מתבקש בג"ץ להורות למדינה להעניק ביטוח בריאות לכל הקטינים חסרי המעמד השוהים בארץ (דהיינו, בעיקר ילדי מסתננים). בתיק זה ביקשה הפרקליטות שלוש ארכות מאז 3.9.24. הבקשה האחרונה הוגשה אתמול (7.10.24) ובה ביקשה הפרקליטות ארכה עד 17.11.24, בין היתר בנימוק שעורכי הדין המטפלים בתיק עסוקים ב"בנושאים ובעתירות דחופות הנוגעות, בין היתר, למלחמה".
השופט
חאלד כבוב דחה את הבקשה באומרו, כי כאשר העניק את הארכה הקודמת הוא ציין, כי בהעדר נסיבות חריגות - יש להגיש את התגובה במועד שנקבע (9.10.24). "האמור בסעיף 4 לבקשה שלפני, בקשה נוספת למתן ארכה מטעם משיבי המדינה, לא מהווה נסיבות חריגות", הוא אומר. לפיכך קבע כבוב, כי העתירה תיקבע לדיון עד סוף השנה ולכן המדינה תוכל להגיש את התגובה המקדמית עד 17.11.24 כפי שביקשה.