וושינגטון חוששת שממשלת נתניהו תורה להפציץ את אתרי הגרעין של אירן - האם צה"ל מסוגל לכך?

מאז תחילת שנות ה-2000, כותב הניו-יורק טיימס, ולאחר שהתגלו מתקני הגרעין הסודיים באירן, ישראל רואה בפרויקט הגרעין האירני איום קיומי. המתקנים הפזורים ברחבי אירן כוללים כורים גרעיניים, מפעלים להעשרת אורניום, ומרכזי פיתוח נשק גרעיני. על-רקע זה, ישראל השקיעה מיליארדי דולרים בפיתוח כלי נשק מתקדמים ובאימונים מבצעיים המיועדים במיוחד לפעולה כזו. עם זאת, למרות כל ההכנות הללו, תקיפה מוצלחת של כלל מתקני הגרעין אינה משימה פשוטה ודורשת יכולות שהן מעבר למה שישראל יכולה להוציא לפועל לבדה.

המתקנים העיקריים

• נתנז - מתקן תת-קרקעי להעשרת אורניום. מדובר במתחם מרכזי באירן שבו מיוצרת חומר בקיע פוטנציאלי לפיתוח נשק גרעיני.

• פורדו - מתקן תת-קרקעי נוסף, הממוקם בהרים, ומוגן במיוחד מפני תקיפות אוויריות.

• כור המים הכבדים באראק - מתקן מרכזי לייצור פלוטוניום.

• מתקנים נוספים - ישנם עוד מספר מתקנים קטנים יותר, כולל מרכזי פיתוח במערב אירן, מתקנים כימיים, ועוד.

יכולות התקיפה של ישראל

ישראל פיתחה לאורך השנים אמצעי תקיפה מדויקים, כמו מטוסי F-35 חמקנים ותוכנות נשק מדויקות, כדי להתמודד עם האיום האירני. יש לה מערכות טילים מדויקות כמו טילי “יריחו” בליסטיים, ומטוסי קרב המסוגלים לטוס לטווחים ארוכים. אחת היכולות העיקריות של ישראל היא מתקפות סייבר, כמו זו שהתרחשה בעבר על תוכנית הגרעין האירנית באמצעות וירוס “סטוקסנט” בשיתוף פעולה עם ארה”ב, אשר פגעה באופן זמני בתוכנית.

עם זאת, מתקנים כמו פורדו ונתנז מוגנים במבנים תת-קרקעיים בעומק רב, מה שמצריך שימוש בפצצות חודרות בונקרים מהסוג שיש ברשות ארה”ב, אך לא בהכרח ברשות ישראל. הפצצות מסוג GBU-57, המסוגלות לחדור למתקנים תת-קרקעיים בעומק כזה, הן נכס קריטי לתקיפה מוצלחת. יתרה מכך, גם אם ישראל תשיג השמדת חלק מהמתקנים, יש להניח כי פעולה זו תגרור תגובה חזקה מאירן ובעלות בריתה, בעיקר חיזבאללה ולבנון.

התמיכה האמריקנית

אנליסטים צבאיים מעריכים כי ישראל תתקשה לבצע תקיפה כוללת על כלל מתקני הגרעין באירן ללא סיוע אמריקני. ראשית, משאבי מודיעין אמריקניים יכולים להעניק לישראל מידע מדויק על מיקומם של מתקנים תת-קרקעיים ומערכות הגנה אווירית אירניות. שנית, הסיוע הלוגיסטי והמבצעי של ארה”ב, הכולל שימוש במטוסי תדלוק לטווחים ארוכים, הוא הכרחי להצלחת מבצע כזה. יתרה מכך, ישנם מומחים שסבורים שישראל תתקשה להוציא לפועל תקיפה כזו ללא גיבוי מדיני מלא מארה”ב, שתצטרך להתמודד עם התגובות בזירה הבינלאומית.

חשש מתקיפה מוגבלת

למרות היכולות המתקדמות של ישראל, ההערכה הרווחת היא שישראל לא תבחר בפתרון של תקיפה כוללת על מתקני הגרעין של אירן בעתיד הקרוב. תחת זאת, ישראל עשויה להעדיף מתקפות כירורגיות על מטרות מוגדרות יותר - כמו מערכות תשתית, מתקנים ביטחוניים, או אזורי אחסון הקשורים בפרויקט הגרעין. תקיפה מוגבלת כזו עשויה לצמצם את הסיכון להסלמה רחבה.