טבלת קיטלוג מגישי רשת ב' מרתיחה את הנהלת התאגיד

פרסום טבלה המדרגת את שדרני "כאן רשת ב'" על-פי נטיותיהם הפוליטיות לכאורה, הצליח לעורר דיון ציבורי רחב. הטבלה, שמחלקת את השדרנים לחמש קטגוריות על-פי מידת התמיכה שלהם בממשלה, כוללת שמות מוכרים כמו אריה גולן, קרן נויבך, ליאת רגב, יגאל גואטה, אסף ליברמן, ליאל קייזר, רן בנימיני, רוני קובן ושאול אמסטרדמסקי בדרגת מתנגדים מובהקים, לצד שדרנים כקלמן ליבסקינד, ורד יפתחי גרין ועומרי חיים שנמצאים בדרגה "מתונה". מנגד, שמו של זאב קם מופיע בדרגה המזוהה עם תמיכה בממשלה. הפרסום עורר לא רק ביקורת על עצם הדירוג אלא גם שאלות עמוקות על חופש העיתונות, אובייקטיביות, ושקיפות ציבורית.

מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי, גולן יוכפז, הגיב לפרסום במכתב פומבי לעובדי התאגיד. במכתבו הדגיש כי סימון וקיטלוג של עיתונאים מהווה "צעד מסוכן בריסוק העיתונות החופשית" ואיים לפגוע בעצמאותם של העיתונאים. יוכפז הביע ביטחון כי העובדים ימשיכו לשדר "ביושרה ובמקצועיות, ללא מורא וללא משוא פנים". דבריו באים בתקופה שבה התאגיד נתון ללחצים פוליטיים משמעותיים, והציבור מביע תמיכה רחבה בשימור עצמאותו של גוף השידור הציבורי.

בעד ונגד: האם פרסום הטבלה מוצדק?

מצד אחד, תומכי הפרסום טוענים כי מדובר במהלך שמקדם שקיפות ציבורית, וכי דווקא התנגדות התאגיד לפרסום מעידה עד כמה לא מבינים שם מהו חופש ביטוי במדינה דמוקרטית. לדבריהם, כל עוד גוף פרטי ולא הממשלה מפרסם את המידע לציבור, אין בכך שופ מניעה. עוד הם מציינים, שלציבור יש זכות לדעת את הנטיות הפוליטיות של השדרנים, המשפיעים באופן משמעותי על השיח הציבורי. פרסום כזה עשוי לעורר דיון ציבורי ולשפר את השידורים, תוך צמצום הטיות שעלולות לפגוע באובייקטיביות.

מצד שני, ישנם מי שטוענים כי פרסום טבלה כזו עלול לגרום לפגיעה קשה בשמם הטוב של העיתונאים. עצם הדירוג, גם אם נעשה על בסיס ניתוח תוכן, עלול להיות נתון לפרשנויות שגויות ולהכתים את תדמיתם המקצועית. מעבר לכך, יש חשש שהפרסום עלול להוביל להסתה נגד עיתונאים מסוימים ולהעמקת הקיטוב הפוליטי. רבים מזהירים מפני פגיעה בעצמאות העיתונאית, שכן קיטלוג כזה עלול להפעיל לחצים חיצוניים על שדרנים להתאים את עמדותיהם לדעה הרווחת בציבור.

הדיון על פרסום הטבלה מעורר שאלות רחבות יותר הנוגעות לחופש הביטוי, לאובייקטיביות התקשורת ולזכות הציבור לדעת. כיצד נקבע הדירוג? האם הוא מבוסס על ניתוח תוכן אובייקטיבי או על סקר דעת קהל? מה תהיה השפעת הפרסום על עיתונאים ועל הציבור? ומהו הגבול בין שקיפות ציבורית לפגיעה בשמות טובים? מדובר בנושאים מורכבים הדורשים דיון ציבורי פתוח ומעמיק.

פרסום הטבלה משקף את המתח הקיים בין ערכים דמוקרטיים כמו חופש הביטוי ושקיפות, לבין הצורך לשמור על עצמאות עיתונאית ועל שמם הטוב של אנשי תקשורת. ברקע המחלוקת, ייתכן שיש צורך לקיים דיון ציבורי רחב בהשתתפות עיתונאים, פוליטיקאים ואנשי מקצוע, על-מנת להבטיח החלטות מאוזנות ומושכלות, בפרט כאשר מדובר בתאגיד שידור ציבורי המואשם מצד רבים בציבור בהטיה לעמדות שמאל ליברליות.