עתירה לבג"ץ: להורות לממשלה לבצע עסקת חטופים כוללת

112 בני משפחה של חטופים מבקשים מבג"ץ (7.1.25) להורות לממשלה ולעומד בראשה, בנימין נתניהו, לפעול לשחרור החטופים, כולל הסכמה לסיום המלחמה ולנסיגה מרצועת עזה. לטענתם, סירובה של הממשלה להביא לעסקה כוללת פוגע שלא כדין בזכות החוקתית של החטופים לחיים, לשלמות הגוף ולכבוד האדם.

בין העותרים: הדס קלדרון, רעייתו של עופר קלדרון ומי ששניים מילדיהם נחטפו ושוחררו; כרמית פלטי-קציר, שאביה ואחיה נרצחו ואמה חנה שוחררה בנובמבר 2023 ונפטרה בחודש שעבר; קרינה אנגלברט, ששוחררה עם בנותיה וגופתו של בן-זוגה, רונן אנגל, נחטפה; ענת אנגרסט, אמו של החייל החטוף מתן אנגרסט; ליאת אצילי, שנחטפה ושוחררה וגופתו של בן-זוגה, אביב אצילי, נחטפה; עופרי ביבס-לוי, אחותו של ירדן ביבס שנחטף יחד עם רעייתות שירי וילדיהם אריאל וכפיר.

מורן בן-ישי, בתם של מרגלית מוזס ששוחררה וגדי מוזס שעודנו חטוף; תמר ברוך, שבניה ואמה נרצחו וגופתו של סהר נחטפה; שני גורן, שנחטפה ושוחררה; אור גת, אחיה של כרמל גת שנרצחה באוגוסט שעבר; מתי דנציג, בנו של אלכס דנציג שנהרג בהפצצת צה"ל; קרן מונדר, שנחטפה ושוחררה, ובתו של אברהם מונדר שנרצח בשבי; מושית מנסור, בתו של שלמה מנצור בן ה-86; איילה מצגר, שנחטפה ושוחררה, וכלתו של יורם מצגר שנרצח באוגוסט; מירב סבירסקי, שהוריה נרצחו ב-7 באוקטובר ואחיה איתי נרצח בשבי; עינב צנגאוקר, אמו של מתן.

לטענת העותרים, הדרך היחידה לשחרור החטופים היא עסקה הכרוכה בהפסקת המלחמה, נסיגה של צה"ל מרצועת עזה ושחרור מחבלים - אפשרות הקיימת לפחות מאז יולי 2024. אולם, "אל מול ההבנה במערכת הביטחון וסביבתה, כי דרך המלך להשבת החטופים היא בעסקת מצילת חיים, בולטת התנהגותו של ראש הממשלה, שפועל לאורך תקופה ארוכה לסיכול עסקה כאמור", וזאת בעוד מצבם של החטופים קריטי ביותר.

העותרים מציינים שזו עתירה חסרת תקדים, הנובעת מאירועים חסרי תקדים. מדובר בהחלטת ממשלה שגורמת לסיכון מיידי וכמעט ודאי לחיי החטופים, וזהו מסוג המקרים לשמם קיימים דיני זכויות האדם ונחקק חוק יסוד כבוד האדם וחרותו. הממשלה לא קיבלה החלטה אלא נמנעת מהפעלת סמכותה, מחדל הפוגע בזכותם החוקתית של החטופים לחיים, וקיים חשש ממשי שהיא פועלת שלא כדין - נטען בעתירה.

"מדובר בהפעלת שיקול דעת מוטעה, על-ידי הגורם הלא-נכון (שאינו הממשלה) וללא מתן משקל ראוי לזכויות החוקתיות לחיים, לשלמות הגוף ולכבוד האדם; עמדה זו מנוגדת ניגוד גמור לעמדה המקצועית של ראשי מערכת הביטחון; ויש ראיות לכאורה שהשיקולים שמנחים את הממשלה אינם הגנה על ביטחון הציבור", טוענים העותרים.

לדעת העותרים, קביעה שיפוטית לפיה מדובר בזכויות חוקתיות, תחייב את הממשלה להציג ולהצדיק בפני בית המשפט את מדיניותה ואת האופן בו היא נקבעת. בג"ץ אומנם קבע שוב ושוב שאינו מתערב בשיקולים של מדיניות חוץ וביטחון, אך העותרים טוענים שהפעם הנושא שפיט, שכן מדובר בפגיעה באינטרסים החיוניים ביותר של מי שאינם יכולים לעתור בעצמם ובבחינת החוקתיות של התנהלות הממשלה והאם הפגיעה בזכויות החטופים היא לתכלית ראויה.

"שיקול דעת של הממשלה בעניינים אלה אינו בלתי מוגבל", ועליה להוכיח שהחלטותיה מבוססות אך ורק שיקולים ענייניים, "קרי הגנה על ביטחון המדינה, ולא על שיקולים קואליציוניים או אישיים של ראש הממשלה", טוענים העותרים. "עתירה זו היא קריאה נואשת של החטופים לבית משפט נכבד זה, בבקשה לסייע במימוש חובתה של הממשלה לפעול לשחרורם". העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד ברק מדינה ומורן סבוראי.