בג"ץ מאפשר לממשלה לדון בהדחתו של רונן בר מראשות השב"כ

הממשלה רשאית לדון בהדחתו של רונן בר מתפקיד ראש השב"כ - קובעת (18.3.25) שופטת בית המשפט העליון, גילה כנפי-שטייניץ. לדבריה, העתירה נגד הדיון היא מוקדמת ואת הטענות נגד ההדחה יש לעלות לאחר שתתקבל ההחלטה.

התנועה לאיכות השלטון טענה, כי החלטתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להביא את ההדחה להכרעת הממשלה נעשתה בניגוד לחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, לפיה יש להשלים תחילה את בירור התשתית והעובדתית העומדת בבסיסה ולהמתין לבחינת המהלך בידי מיארה. יצוין, כי טענות דומות ובקשות דומות הועלו בשתי עתירות נוספות, שטרם נדונו - אך ברור שההכרעה תהיה זהה.

כנפי-שטייניץ מזכירה: "הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה לא ייזקק לעתירה אשר הוגשה בטרם קיבלה הרשות המוסמכת החלטה סופית לגופו של עניין. זמנה של הביקורת השיפוטית הוא לאחר קבלת ההחלטה, ולא לפניה. הלכה זו הגיונה עימה: משטרם נתקבלה החלטה, הבסיס הדרוש לקיום ביקורת שיפוטית – אינו בנמצא. לא זו בלבד, אלא שההחלטה שתתקבל על-ידי הרשות עשויה לייתר את הדיון בעתירה, או למצער למקד את יריעת המחלוקת, ובהתאם להבטיח כי ההליך ינוהל בצורה מיטבית.

"יסודה של הלכה זו – בעיקרון הפרדת הרשויות, והיא נועדה לגדור את גבולותיה של הביקורת השיפוטית על פעולות המינהל. סטייה מן ההלכה האמורה עלולה לשבש את מערכת האיזונים שבין הרשויות". הדבר תקף ביתר שאת כאשר בג"ץ מתבקש למנוע מהרשות המינהלית לדון בנושא מסוים, והתנועה לא הוכיחה שייגרם נזק בלתי הפיך מעצם קיומו של הדיון - ממשיכה כנפי-שטייניץ.

"בישיבת הממשלה שתתכנס לצורך דיון בסוגיה זו, תוכל היועצת המשפטית לממשלה לפרוש לפני חברי הממשלה את מכלול השיקולים המשפטיים הדרושים לשם קבלת החלטתם, ואין זה מן הנמנע שלאחר שתישמע עמדתה – לא תתקבל החלטה, או שתתקבל החלטה אחרת. מכל מקום, על העותרים להמתין לקבלת החלטה סופית של הממשלה, היא הגורם המוסמך, ורק לאחר מכן תוכל להיפתח לפניהם הדרך להעמדת ההחלטה לביקורת שיפוטית", מסיימת כנפי-שטייניץ. השופטים נעם סולברג ורות רונן הסכימו עם כנפי-שטייניץ.