הסקר מגלה פערים ניכרים בין אזורים גאוגרפיים שונים:
- מערב אירופה - ציפיות אינפלציה מתונות של 2.1% בלבד, בהתאם ליעדי הבנק המרכזי האירופי.
- צפון אמריקה - שיעור צפוי של 3.2%, עם השפעה ניכרת למכסים שהטילה ארה"ב על סחורות מיובאות.
- דרום אמריקה - תחזיות קודרות במיוחד – שיעור אינפלציה ממוצע של 24.6%, המעיד על משברים מתמשכים בתחום המדיניות הכלכלית.
- אפריקה המזרחית - אזור הסובל מהתפרצויות מחירים קשות במיוחד, עם ציפייה לאינפלציה של 28.4%.
מה מניע את התחזיות? שילוב של חוב, מכסים וחוסר יציבות פוליטית
הדוח מציין כי העלייה בציפיות האינפלציה נובעת ממספר גורמים: בארה"ב – מדיניות סחר חדשה והחמרת מגבלות על יבוא, בגרמניה – הרחבת ההוצאה הציבורית בעקבות הגירעון התקציבי, ובמדינות דרום אמריקה – חוסר יציבות כלכלית ומוניטרית. כלכלנים מציינים גם את השפעתם של מחירי האנרגיה, ההתחממות הגלובלית, והשיבושים בשרשראות האספקה.
הקשר הישראלי: אינפלציה גבוהה מהיעד
למרות שהסקר אינו כולל נתונים נפרדים עבור ישראל, ההקשר המקומי רלוונטי: שיעור האינפלציה בארץ בשנת 2024 עמד על 3.2% – מעט מעל גבול היעד העליון שקבע בנק ישראל (1%-3%). ההשפעות העולמיות, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית בזירה המקומית, עשויות לתרום להמשך לחצים אינפלציוניים גם במהלך 2025.
למרות שמדובר בעלייה מתונה, הנתונים ממחישים את האתגר הניצב בפני קובעי המדיניות – בלימת האינפלציה מבלי לפגוע בהתאוששות הכלכלית. הבנקים המרכזיים ברחבי העולם יידרשו לנווט בזהירות בין הריבית, ההשקעות והמדיניות התקציבית – תוך התחשבות בגורמים הגלובליים שממשיכים ללחוץ כלפי מעלה על המחירים.