השב"כ קבע חובת היוועצות בייעוץ המשפטי שלו לפני פתיחת חקירות

חוקרי השב"כ מחויבים להיוועץ ביועץ המשפטי של השירות, כדי לקבוע האם אירוע שהם מבקשים לחקור הוא חלק מייעודו. כך קובע נוהל פתיחת חקירות בידי השב"כ, שעיקריו פורסמו (5.5.25) בידי בית המשפט העליון.

האגודה לזכויות האזרח ביקשה לפני שנתיים להורות לראש השב"כ, רונן בר, לקבוע נוהל הכולל אמות מידה לפתיחה בחקירה בידי השירות בחשד לעבירה פלילית, לפרסם את הנוהל ולקבוע שהשב"כ חייב להתייעץ עם פרקליט המדינה או עם המשנה לפרקליט המדינה לפני שהוא פותח בחקירה. היא טענה, כי הסמכויות הקבועות בחוק השב"כ עלולות לאפשר לו לנהל חקירות גם כאשר אין חשש לפגיעה בביטחון המדינה או במשטר הדמוקרטי, וכי חקירות עלולות להתבצע על בסיס אתני או שיקולים זרים.

לאורך הדיונים בעתירה מסרה המדינה, כי גובש נוהל שכזה; ביולי 2024 הורה בג"ץ להגיש לו נוהל מעודכן בהתאם להערות השופטים. הנוהל הוגש בחודש נובמבר שעבר במעטפה סגורה, ולצידו הוגשו עיקריו, המצוטטים בידי הנשיא יצחק עמית בפסק דינו בעתירה. על-פי התמצית, הנוהל כולל את הנקודות הבאות:

• תבחינים לסיווג ראשוני של אירוע, ובכלל זה התייחסות למספר רב של משתנים שעשויים להיות רלוונטיים לשאלה האם האירוע נמצא במסגרת ייעוד השירות, לאור אופיו ונסיבות ביצועו.

• כדי להחליט האם מדובר באירוע טרור, הודגש הצורך להסתמך על מספר תבחינים ולהימנע מקבלת החלטה על בסיס תבחין בודד.

• נוספו לנוהל הבהרות, על-מנת לשקף את הזהירות המתחייבת בעת סיווג אירוע, ועל-מנת שלא ישתמע בטעות כי ניתן לסווג אירוע ככזה שעשוי להיות בסמכות השב"כ רק בשל חומרתו והיקפו, או העובדה כי במהלכו נגרמה פגיעה חמורה בגופו של אדם או ברכוש.

• הוראה בדבר צורך בהפעלה מידתית ומדורגת של סמכויות השירות בעת בחינתו ובדיקתו של אירוע, תחילה באמצעות כלי איסוף, ורק אם אכן מדובר באירוע שבסמכות השב"כ - תישקל הפעלת סמכויות חקירה נוספות, ובכלל זה הסמכות לעצור ולחקור חשודים ועדים רלוונטיים.

• חובת היוועצות בייעוץ המשפטי של השירות בעת קבלת החלטה בדבר סיווגו של אירוע ככזה שנכנס בגדר ייעוד השירות.

• נסיבות שיחייבו עידכון של הגורם הרלוונטי בפרקליטות או במשרד המשפטים בדבר כוונה לעשות שימוש בכלים חקירתיים כנגד חשודים באירוע הנבדק.

עמית אומר כי "מכיוון שפתיחה בחקירה על-ידי השירות כרוכה בפגיעה בחירויות יסוד, ומשום שיש בה כדי להשפיע על חייהם של אנשים באופן משמעותי, ראוי כי הפעלת שיקול דעת השירות בעניין חקירת אירועים הנופלים 'לתחום האפור' תיעשה לפי אמות מידה סדורות". לשב"כ, כמו ליתר לרשויות אכיפת החוק, שמור שיקול דעת מקצועי רחב בהחלטה על פתיחה בחקירה ובניהולה, והתערבות בג"ץ בו תיעשה במשנה זהירות.

הנוהל המעודכן כולל אמות מידה העונים על החששות שהעלתה האגודה, קובע עמית. "בהתחשב בנחיצות פתיחתן של חקירות על-ידי השירות כבר בשלב ראשוני, כתנאי למימוש ייעודו ותפקידו, דומה כי הנוהל בהחלט מבטא איזון סביר. כפי שהובהר לנו, הנוהל מיושם באופן אחיד ביחס לחשודים בני לאומים שונים ומתווה את שיקול דעת השירות".

עמית מדגיש את חשיבות ההיוועצות בייעוץ המשפטי של השב"כ, בצטטו פסק דין של השופט אליקים רובינשטיין: "על הייעוץ המשפטי בשב"כ מוטלת בכלל וגם בהקשר זה אחריות כבדה, נוכח מורכבות האיזונים הנדרשים במקרים הבאים בפניהם. זהו תפקידם, וחזקה עליהם כי יעשוהו נאמנה, כ'שומרי סף'. מבלי לפגוע, הדעת נותנת כי חוקרים בלהיטותם להשיג מידע ולהגיע לתוצאה בגדרי שליחותם ומשימתם, זקוקים לגורם 'מאופק' ומנחה".

בהתחשב בצורכי הביטחון, מסיים עמית, ניתן להסתפק בפרסום הפרפראזה המופיעה בפסק הדין. המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. השופטים דפנה ברק-ארז ויחיאל כשר הסכימו עם עמית. את האגודה ייצג עו"ד גיל גן-מור, ואת המדינה - עוה"ד שוש שמואלי ומיטל בוכמן-שינדל.