בלי הכרה בכוח עליון - המגזר העסקי מצוי בחוסר ודאות

מה שמותיר את כולם בחוסר ודאות. "בית המשפט העליון כבר אמר, שבמציאות הישראלית מלחמה היא בגדר הצפוי. אבל 7 באוקטובר הפתיע את כולנו, ויש לו השלכות שונות באיזורים שונים ובענפים שונים", מסבירה עו"ד טל רון, שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד פרל, כהן-צדק, לצר, ברץ. "זו מלחמה ארוכה מאוד ורב-חזיתית והיא אינה דומה לקודמותיה, שהיו קצרות ולרוב בחזית אחת או שתיים.

"איש לא תיאר לעצמו מלחמה כזו עם השפעה כזו. לכן הציפייה מהמדינה ומבתי המשפט היא שיתכבדו ויסדירו את הנושא: להעניק פיצוי או לפחות להכיר בה ככוח עליון". רון מדגישה, כי ברור שאין המדובר בהכרה גורפת שתאפשר להפר את כל החוזים, "אבל צריך שיהיה פרוטוקול מסוים לבדיקת כל חוזה לגופו".

הקורונה לימדה את הצדדים ואת עורכי הדין, שלא ניתן להמשיך ולהסתפק בחוזים באמירה כללית על "כוח עליון", אלא יש להיכנס לפרטים ולהסביר מה בדיוק יאפשר סיכול בלא פיצוי. אבל המלחמה הנוכחית היא סיפור אחר, במיוחד מול גורמים זרים, מסבירה רון: "יש קושי להתקשר עכשיו עם גופים בינלאומיים, שלא מכירים את ההשלכות והחיים בישראל. רואים את ההשלכה בכל חוזה", כאשר יש להוסיף טילים וכטב"מים והפסקת טיסות ועוד מרעין בישין העלולים לסכל את החוזה. "צריכה להיות הסדרה רוחבית מלמעלה – בחקיקה, בהוראת שעה, בפסיקה של העליון. צריך לתת ודאות מסחרית כדי שאפשר יהיה להרים את המשק".

למה זה לא קורה?

"לדעתי זה נובע משני טעמים. האחד: לממשלה יש עיסוקים רבים וזה לא בראש מעייניה. השני: זו סוגיה סבוכה, לא ברור איך להסדיר אותה, זה אירוע שטרם הסתיים ונזקיו טרם התגבשו. קשה לעשות את האבחנה מתי ובאיזו מידה להכיר במלחמה כאירוע מסכל. הנחת המוצא היא שמלחמה כזאת – לא הייתה צפויה. אבל צריך להוכיח קשר סיבתי להפרה של החוזה הספציפי. פה הקושי: עצימות המלחמה, ההתמשכות שלה והשוני בין המקרים".

אז איזה מענה רוחבי אפשר לתת?

"צריכה להיות הכרה במלחמה ככוח עליון, ומשם – מנגנון לבחינה פרטנית לפי עסקים, איזורים וכו'. אמירה רוחבית שהמלחמה היא כוח עליון שמאפשר הפרת כל חוזה ללא פיצוי – זה בלתי אפשרי. אמירה שהמלחמה עלולה לסכל או להפריע באופן יסודי למימוש החוזה – זה כן, ומכאן צריכים להיגזר המקרים הפרטניים. אבל כרגע אין כלום, וזה משאיר את כל החברות להתווכח בבתי המשפט. זה גורם נזק גם לצדדים לחוזיים קיימים וגם למי שרוצה להתקשר וחושש האם החוזה יקוים, ואם לא – האם יקבל פיצוי".

ברמה המעשית, אין התחשבות הדדית במצב שכולנו חיים בו?

"אנחנו אומרים ללקוחות שלנו להפגין התחשבות וחמלה ולאפשר את קיום החוזה. אבל זה לא פשוט, כאשר המצב הכלכלי אינו במיטבו ויש חוסר ודאות. יש בעיות של תזרים וקשה יותר לעשות שינויים אד-הוק. עד לפני מספר חודשים הייתה יותר סבלנות – והיא פקעה. הייתה ציפייה להתערבות של המדינה, וכעת הצדדים יותר מגנים על עצמם.

"כל זה מגדיל משמעותית את מספר התיקים שמגיעים לבית המשפט. תוצאה נוספת היא נטל מוגבר על עורכי הדין – להסביר את המצב לשני הצדדים, במיוחד מול גורמים זרים – כי אחרת יהיה קשה לקיים עסקות כדי להרים את המשק. אם הממשלה ובתי המשפט לא נותנים מענה, עורכי הדין צריכים לתת אותו. החוזה צריך ליצור ודאות, לצפות בצורה מפורטת את עילות הסיכול ולתת להן מענה".