מועצת הביטחון של האו"ם דחתה (26.09.25) את ההצעה הרוסית-סינית להאריך את המועד לפני חידוש הסנקציות על אירן, ובכך סללה את הדרך להפעלת מנגנון ה"סנאפבק" ("Snapback") - חידוש אוטומטי של סנקציות שהוסרו במסגרת הסכם הגרעין מ-2015. הסנקציות צפויות להיכנס לתוקף ב-28 בספטמבר 2025, בחצות לפי שעון גריניץ' (GMT). ההחלטה התקבלה לאחר שבועות של מגעים דיפלומטיים כושלים, ובצל מתיחות גוברת בין אירן למערב.
הסנקציות כוללות אמברגו נשק קונבנציונלי, איסור על העשרת אורניום, הגבלות על תוכנית הטילים הבליסטיים של אירן, וכן איסורי נסיעה והקפאת נכסים. רוסיה וסין ניסו לקדם את ההצעה, אך רק אלג'יריה ופקיסטן הצטרפו אליהן. בריטניה וצרפת הטילו וטו על ההצעה, לאחר שקבעו יחד עם גרמניה כי אירן אינה עומדת בתנאי ההסכם.
ההסכם מתפורר - והמתיחות גוברת
ההחלטה להסיר את אחד השרידים האחרונים של הסכם הגרעין מגבירה את הסיכון להסלמה. לפי ההסכם המקורי, האפשרות להחזיר את הסנקציות הייתה אמורה לפוג ב-18 באוקטובר. אך בעקבות מדיניות "הלחץ המקסימלי" שמוביל הנשיא טראמפ, ובתגובה לתקיפות ישראליות על מתקני גרעין באירן, ארה"ב פתחה ביוני במבצע הפצצות נרחב נגד מתקנים מרכזיים בתוכנית הגרעין האירנית.
מאמצים דיפלומטיים אחרונים במהלך עצרת האו"ם בניו-יורק כשלו. נציג רוסיה, דמיטרי פוליאנסקי, האשים את המערב ב"סחיטה מגושמת", ואילו שר החוץ האירני, עבאס אראג'צ'י, טען כי ההחלטה "מחקה את שארית האמון של העם האירני בהבטחות המערב".
|
|
|
|
פזשקיאן. מתח ביקורת על ויטקוף [צילום: יבגניה נובוז'נינה/AP]
|
האשמות הדדיות - והצעות שלא התממשו
שגריר צרפת, ז'רום בונפון, טען כי אירן לא עמדה בשלוש דרישות מרכזיות: חידוש מלא של פיקוח סבא"א, דיווח על מאגרי האורניום המועשר, וחידוש המו"מ עם ארה"ב. אירן חתמה לאחרונה על הסכם עם סבא"א לחידוש הפיקוח, אך טרם ברור מתי יחל ובאיזה היקף.
הנשיא האירני, מסעוד פזשקיאן, מתח ביקורת על סגנון המשא-ומתן של שליח טראמפ למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, וטען כי עמדותיו משתנות באופן תזזיתי. לדבריו, "הקיר של חוסר האמון בינינו לבין האמריקנים גבוה ועבה מאוד". פזשקיאן שוחח עם נשיא צרפת מקרון ועם מנהיגים אירופים נוספים, אך האשים את ארה"ב בהיעדרות מדיון רב-צדדי שהיה עשוי לקדם פתרון.
|
|
|
|
|
חמינהי, פוטין. יחסים קרובים [צילום: משרד המנהיג העליון של אירן/AP]
|
|
העמקת הברית עם רוסיה וסין
הקשרים האסטרטגיים בין אירן לבין רוסיה וסין התהדקו משמעותית בשנה האחרונה, והם מהווים את הבסיס לבקשה שהגישו שתי המדינות למועצת הביטחון - לדחות את הפעלת הסנקציות החדשות. בימים אלה נחתם הסכם כולל בין אירן לרוסיה להקמת ארבעה כורים גרעיניים חדשים בשווי 25 מיליארד דולר, כחלק מתוכנית ארוכת טווח לשיתוף פעולה גרעיני. ההסכם כולל גם פיתוח כורים קטנים, שיתוף פעולה טכנולוגי, והרחבת קשרים בתחום האנרגיה והביטחון.
בנוסף, אירן ורוסיה חתמו בינואר על הסכם שותפות אסטרטגית מקיף ל-20 שנה, הכולל שיתופי פעולה בתחומי ההגנה, הסייבר, האנרגיה והמסחר. במסגרת שיתוף הפעולה הביטחוני, רוסיה רוכשת מאירן מל"טים מדגם "שהד" לשימוש במלחמתה נגד אוקראינה - ואף החלה לייצר אותם בעצמה בשטח רוסיה, תוך שימוש בטכנולוגיה אירנית.
סין מצידה מגבירה את שיתוף הפעולה הכלכלי עם אירן, ורוכשת ממנה כמויות גדולות של נפט - המהוות את עמוד השדרה הכלכלי של אירן. לפי הערכות, סין רוכשת את רוב הנפט שמייצאת אירן, תוך עקיפת הסנקציות האמריקניות באמצעות העברות ימיות עקיפות.
|
|
עיתונאי-חוקר. מייסד News1. מתמקד בחשיפות ובתחקירים בלעדיים בתחום המשפט העסקים והממשל. מקדש את חופש הביטוי. חשבון ב-X

| פייסבוק
| תאריך: |
27/09/2025
|
|
|
עודכן: |
27/09/2025
|
|
|