ועדת גרוניס. ממשיכה משלב האזהרות
בג"ץ דחה את עתירת נתניהו ומאפשר לוועדת הצוללות לחדש את עבודתה |
עבודתה של ועדת גרוניס הוקפאה לפני חצי שנה בשל עתירת המוזהרים נגד המגבלות על עורכי דינם ● רונן אשררה את הגבלת מספר עורכי הדין לשניים לכל מוזהר והאפשרות לעיין בחומר המסווג רק במתקן ייעודי |
בג"ץ מאפשר לוועדת החקירה הממלכתית בפרשת הצוללות, בראשות הנשיא בדימוס אשר גרוניס, ולשמוע את תגובותיהם של המוזהרים. השופטת רות רונן דחתה (30.9.25) את עתירת המוזהרים - ובראשם בנימין נתניהו ומשה יעלון - נגד המגבלות המוטלות על עורכי דינם מנימוקים של ביטחון המדינה. בג"ץ ביטל את הצו הארעי שהוציא לפני חצי שנה, ואשר הקפיא את עבודת הוועדה.
יתר המוזהרים הם ראש המוסד וראש המל"ל לשעבר, יוסי כהן; מפקד חיל-הים לשעבר, רם רוטנברג; ואיש המל"ל לשעבר, אבנר שמחוני. האזהרות פורסמו ביוני אשתקד והמוזהרים רשאים לקבל את חומרי החקירה, לזמן עדים מטעמם ואף להעיד שוב בפני הוועדה. העתירה נגעה לכך שהוועדה החליטה שכל מוזהר יוכל להיות מיוצג בידי שני עורכי דין בלבד והללו יוכלו לעיין בחומרי החקירה רק במתקן ייעודי.
רונן אומרת כי ועדת חקירה ממלכתית מוסמכת לקבוע את סדרי עבודתה ויש לפרש בצורה מרחיבה סמכות זו. הייצוג הוא זכות יסוד, אך כמו כל זכות שכזאת - יש לאזן אותה מול אינטרסים אחרים. הכלל הוא ש"בעצם הייצוג עצמו אין לפגוע, אולם את אופן הייצוג ניתן להגביל לצורך מטרה ראויה ואם אינה עולה על הנדרש; וכל עוד הגבלה זו מבטיחה כי תישמר זכות ייצוג ראויה לפרט בהתחשב בנסיבות העניין".
לדברי רונן, "במקרים בהם אין מדובר בשלילה גורפת של עצם הייצוג - ניתן, ככלל, להכיר בסמכותו של הגוף המברר להגביל את אופן הייצוג - אף בלא הסמכה פרטנית. זאת, כאמור כל עוד מגבלות אלה מותירות לפרט זכות ייצוג ראויה; בנסיבות שהן נדרשות לצורך ניהול ההליך או שנועדו למטרה לגיטימית אחרת; וכאשר הן עומדות באמות מידה של סבירות ומידתיות".
אין ספק שבמקרה זה ההגבלה נעשית לתכלית ראויה - שמירת ביטחון המדינה. "לגישת הוועדה הנתמכת בעמדת רשויות הביטחון, המידע שאליו ייחשפו עורכי הדין הוא רגיש ביותר והפגיעה האפשרית למדינה שעלולה להיגרם מחשיפתו היא פגיעה עצומה. לכן יש לצמצם ככל האפשר חשיפה כזו, כאשר אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות הגבלת מספר עורכי הדין של המוזהרים".
הגבלת מספר עורכי הדין היא "פגיעה מידתית, בין היתר מאחר שכעולה מעמדת הוועדה - כמות החומרים שיהיה צורך לבחון אותם לצורך ייצוגו של כל מוזהר היא בהיקף מוגבל ואינה עולה על כ-7,500-6,500 עמודים. דומה אפוא כי גם אם ייאלצו עורכי הדין לכמות רבה יותר של עבודה, אין מדובר במטלה שלא ניתן לעמוד בה. אם כן, על-אף שיש בהגבלת מספר המייצגים פגיעה מסוימת בזכות הייצוג, לטעמנו ההסדר שנקבע הוא מאוזן ומבטיח כי למוזהרים תוקנה זכות ייצוג ראויה".
גם לגבי הגבלת מקום העיון אומרת רונן, כי הדבר הוא בסמכותה של הוועדה. "הקושי וההכבדה למוזהרים ולבאי-כוחם הנובע מכך שהם יוכלו לעסוק בחומר רק במתקן הייעודי בתל השומר הוא ברור (ואיננו מקלים בו ראש); אך כך גם החשיבות בשמירה על ביטחון המידע".
המשנה לנשיא נעם סולברג הסכים עם רונן בציינו, כי "על הכף, ולנגד עינינו - שמירה מפני פגיעה ב'קודש הקודשים' של ביטחון המדינה ושל יחסי החוץ שלה; פגיעה, שקשה להפריז בחומרתהּ". גם השופט דוד מינץ הסכים עם רונן. העותרים חויבו בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל.
יתר המוזהרים הם ראש המוסד וראש המל"ל לשעבר, יוסי כהן; מפקד חיל-הים לשעבר, רם רוטנברג; ואיש המל"ל לשעבר, אבנר שמחוני. האזהרות פורסמו ביוני אשתקד והמוזהרים רשאים לקבל את חומרי החקירה, לזמן עדים מטעמם ואף להעיד שוב בפני הוועדה. העתירה נגעה לכך שהוועדה החליטה שכל מוזהר יוכל להיות מיוצג בידי שני עורכי דין בלבד והללו יוכלו לעיין בחומרי החקירה רק במתקן ייעודי.
רונן אומרת כי ועדת חקירה ממלכתית מוסמכת לקבוע את סדרי עבודתה ויש לפרש בצורה מרחיבה סמכות זו. הייצוג הוא זכות יסוד, אך כמו כל זכות שכזאת - יש לאזן אותה מול אינטרסים אחרים. הכלל הוא ש"בעצם הייצוג עצמו אין לפגוע, אולם את אופן הייצוג ניתן להגביל לצורך מטרה ראויה ואם אינה עולה על הנדרש; וכל עוד הגבלה זו מבטיחה כי תישמר זכות ייצוג ראויה לפרט בהתחשב בנסיבות העניין".
לדברי רונן, "במקרים בהם אין מדובר בשלילה גורפת של עצם הייצוג - ניתן, ככלל, להכיר בסמכותו של הגוף המברר להגביל את אופן הייצוג - אף בלא הסמכה פרטנית. זאת, כאמור כל עוד מגבלות אלה מותירות לפרט זכות ייצוג ראויה; בנסיבות שהן נדרשות לצורך ניהול ההליך או שנועדו למטרה לגיטימית אחרת; וכאשר הן עומדות באמות מידה של סבירות ומידתיות".
אין ספק שבמקרה זה ההגבלה נעשית לתכלית ראויה - שמירת ביטחון המדינה. "לגישת הוועדה הנתמכת בעמדת רשויות הביטחון, המידע שאליו ייחשפו עורכי הדין הוא רגיש ביותר והפגיעה האפשרית למדינה שעלולה להיגרם מחשיפתו היא פגיעה עצומה. לכן יש לצמצם ככל האפשר חשיפה כזו, כאשר אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות הגבלת מספר עורכי הדין של המוזהרים".
הגבלת מספר עורכי הדין היא "פגיעה מידתית, בין היתר מאחר שכעולה מעמדת הוועדה - כמות החומרים שיהיה צורך לבחון אותם לצורך ייצוגו של כל מוזהר היא בהיקף מוגבל ואינה עולה על כ-7,500-6,500 עמודים. דומה אפוא כי גם אם ייאלצו עורכי הדין לכמות רבה יותר של עבודה, אין מדובר במטלה שלא ניתן לעמוד בה. אם כן, על-אף שיש בהגבלת מספר המייצגים פגיעה מסוימת בזכות הייצוג, לטעמנו ההסדר שנקבע הוא מאוזן ומבטיח כי למוזהרים תוקנה זכות ייצוג ראויה".
גם לגבי הגבלת מקום העיון אומרת רונן, כי הדבר הוא בסמכותה של הוועדה. "הקושי וההכבדה למוזהרים ולבאי-כוחם הנובע מכך שהם יוכלו לעסוק בחומר רק במתקן הייעודי בתל השומר הוא ברור (ואיננו מקלים בו ראש); אך כך גם החשיבות בשמירה על ביטחון המידע".
המשנה לנשיא נעם סולברג הסכים עם רונן בציינו, כי "על הכף, ולנגד עינינו - שמירה מפני פגיעה ב'קודש הקודשים' של ביטחון המדינה ושל יחסי החוץ שלה; פגיעה, שקשה להפריז בחומרתהּ". גם השופט דוד מינץ הסכים עם רונן. העותרים חויבו בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל.
|
|
בג"ץ 26835-04-25, בנימין נתניהו ואח' נ' ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט / פס"ד | |
|
דחיית עתירתם של המוזהרים בידי ועדת גרוניס בפרשת הצוללות נגד המגבלות שהוטלו על עורכי דינם
|
רות רונן, נעם סולברג, דוד מינץ
●
בית המשפט העליון
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| בג"ץ דחה את עתירת נתניהו ומאפשר לוועדת הצוללות לחדש את עבודתה |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
|
|||||||||||||||||||||||||
| + כיתבו בפורומים של News1 | + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת |
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||

