הלמ"ס: כמעט 90% מהנאשמים מורשעים - רובם גברים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת (19.10.25) דוח רחב־היקף על העומדים לדין במשפטים פליליים בשנת פסק הדין 2023. הנתונים מציגים תמונה מורכבת: מצד אחד ירידה מתמדת במספר הנאשמים, ומצד אחר - אחוז הרשעה כמעט קבוע ומספר גבוה של מוּעדים.

ירידה רבת־שנים במספר הנאשמים

בשנת 2023 עמדו לדין 25.6 אלף בני אדם - מהם 23.6 אלף בגירים וכ־2,000 קטינים. 77.5% מהנאשמים היו תושבי ישראל, ו־22.5% לא היו תושבים - רובם פלשתינים מהאזור. מדובר בהמשך מגמת ירידה עקבית: בשנת 2005 עמדו לדין כ־53 אלף בני אדם, כמעט פי שניים מהיום.

גברים כמעט בלבד

הפער המגדרי במערכת המשפט הפלילי נותר חד: 94% מהנאשמים הם גברים ורק 6% נשים. בקרב קטינים הפער גדול אף יותר - 96% בנים לעומת 4% בנות.

עבירות ביטחון לעומת עבירות רכוש

העבירות הנפוצות ביותר הן עבירות כלפי הסדר הציבורי (32.9%). בקרב תושבי חוץ שיעורן גבוה מאוד - 47.2% - ואחריהן עבירות ביטחון המדינה (22.1%). בקרב תושבי ישראל התמונה שונה: רק 3.9% נשפטו על עבירות ביטחון, אך 22.3% בגין עבירות גוף ו־13.6% בעבירות מוסר, סמים וזנות.

בקרב קטינים שאינם תושבי ישראל, 38.2% נשפטו על עבירות ביטחון המדינה, ואילו בקרב קטינים ישראלים העבירות הנפוצות הן רכוש (29.3%) ופגיעה בגוף (22.8%).

השכלה נמוכה - סיכון גבוה

הלמ"ס מצאה מתאם ברור בין רמת השכלה נמוכה לבין הסתבכות בפלילים. 42.4% מהנאשמים הם חסרי תעודת בגרות - פי שלושה מהציבור הרחב. רק 5.8% מהנאשמים הם בעלי תואר אקדמי, לעומת 33.8% בכלל האוכלוסייה. בקרב הנאשמים בעבירות רכוש כמעט מחצית (49.9%) חסרי תעודת בגרות, בעוד שבקרב נאשמי עבירות מין - אחד מכל חמישה מחזיק בתואר אקדמי.

הרשעה כמעט אוטומטית

שיעור ההרשעה הכולל עומד על 89.8%. בקרב גברים - 90.6%; בקרב נשים - 78.2%. בקרב לא־תושבים השיעור קיצוני במיוחד - 99.2% - לעומת 87.1% בקרב אזרחי ישראל. שיעור המוּעדות גבוה גם הוא: 47.2% מהנאשמים כבר נשפטו בעבר. אצל גברים מדובר כמעט באחד מכל שניים, ואצל קטינים - בכחמישית.

מרבית הנאשמים תושבי ישראל (26.2%) מתגוררים ביישובים מאשכולות חברתיים־כלכליים נמוכים (3-4).

הנתונים הכוללים משקפים מערכת משפט פלילי שבה מספר הנאשמים פוחת, אך שיעור ההרשעות נותר כמעט ודאי, והחזרה לפשיעה ממשיכה להיות תופעה רחבה.