סניגוריו של ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, שבים ומבקשים (27.10.25) מבית המשפט המחוזי בירושלים לבטל את החלטתו לעבור לארבעה ימי דיונים בשבוע (שלושה לשמיעת עדותו של נתניהו ואחד לעדי הגנה אחרים). לחלופין מבקשים עוה"ד
עמית חדד,
נועה מילשטיין וישראל וולנרמן להשתחרר מייצוגו של נתניהו - מהלך הכפוף להסכמת השופטים, אשר אין סיכוי של ממש שתינתן. שחרור מייצוג בהליך פלילי מותנה בכך ששמיעתו לא תיפגע, מה שאינו אפשרי אם נתניהו יחליף כעת את סניגוריו.
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן דחתה אתמול על הסף את הודעת הסניגורים, לפיה לא יוכלו להתייצב בחודשיים הקרובים בימי ראשון בשל דיונים בתיקים אחרים. הם שבים כעת על הודעה זו, וכפי שהורתה פרידמן-פלדמן - מגישים בקשות פרטניות לגבי כל אחד מאותם ימים. מדובר בעיקר בתיקים נגד ראש עיריית חדרה, צביקה גנלדמן, ונגד
רונאל פישר.
לדברי ההגנה, "המשימות והאתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל בתקופה הקרובה, לא מאפשרים את נוכחותו של ראש הממשלה בבית המשפט לאורך מרבית שבוע העבודה... ההחלטה לחייב את ראש הממשלה להיות נוכח בבית המשפט שלושה דיונים בשבוע אינה מידתית, לא עולה בקנה אחד עם חוק יסוד הממשלה ולא מאזנת בין הצרכים והאינטרסים השונים". הם אומרים, כי נתניהו "יבקש להרחיב בעניין זה בדיון שיתקיים בפני בית המשפט הנכבד (חלקו בדלתיים סגורות, בהשתתפות גורם ביטחוני רלוונטי)". יצוין, כי בכל הפעמים בהם נדונו בקשות כאלה של נתניהו בדלתיים סגורות - הן התקבלו.
הסניגורים אומרים, כי "אינם יכולים מבחינה מקצועית ועניינית לנהל את הגנתו של ראש הממשלה בתדירות האמורה. שמיעת ההוכחות בתדירות שנקבעה בהחלטת בית המשפט הנכבד, תפגע משמעותית בהגנתו של ראש הממשלה, שכן היא לא תאפשר הכנה ראויה של עדי ההגנה ותהווה אף אפליה של ממש למול פרקי הזמן שעמדו לכל אחד מצוותי התביעה להכנת עדי התביעה מטעמם. "מצב הדברים שנוצר הוא שהח"מ לא יכולים להעניק לראש הממשלה הגנה ראויה כפי שהם מחויבים לעשות לפי כללי האתיקה. הח"מ בוחנים את המשמעויות העומדות בפניהם" לאור מצב זה.
בבקשה החילופית לשחרור מייצוג נאמר כי "לצוות ההגנה יש התחייבויות קודמות ללקוחות האחרים שהם מייצגים וגם כאן אינם יכולים מבחינה אתית לפגוע בעניינם של לקוחות אלה. לא זו אף זו, לחיים ישנה זכות לחופש עיסוק, והותרת ההחלטה על-כנה, תפגע ביכולתם של באי-כוחו של ראש הממשלה להמשיך ולייצג לקוחות אחרים. השחרור מייצוג נדרש על-מנת למנוע פגיעה אנושה בחופש העיסוק של צוות ההגנה ופגיעה בלתי הפיכה במשרד הח"מ על כל המשתמע מכך", וזאת בנוסף לפגיעה בחייהם האישיים.
עוד אומרים הסניגורים, כי שמיעת עדותו של נתניהו בימי שני, שלישי ורביעי - כך שיוכלו לייצג בתיקים אחרים בימי ראשון - אינה פתרון. זאת, מכיוון שצוות ההגנה "מונה שלושה עורכי דין בלבד, כל השלושה עוסקים ועובדים לצורך הכנת כל הדיונים, וכל השלושה נדרשים להיות נוכחים בכל הדיונים".
|
|
|
התקדים של קצב: הערעור נדחה
|
|
בשנת 2009 נדרש בית המשפט העליון למקרה כמעט זהה, בעניינו של משה קצב. גם שם החליט בית המשפט המחוזי לעבור לארבעה ימי דיונים בשבוע, גם שם כללה ההגנה שלושה עורכי דין וגם שם הם ביקשו להשתחרר מהייצוג בעקבות ההחלטה. המחוזי דחה את הבקשה והשופט אשר גרוניס (בהסכמת השופטים אסתר חיות ו יורם דנציגר) דחה את ערעורם של עוה"ד אביגדור פלדמן, ציון אמיר ואבי לביא.
גרוניס הזכיר, כי החוק קובע ש"הוחל בגביית הראיות, ימשיך [בית המשפט] ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך". הוא עמד על היתרונות שבשמיעה רצופה של התיק - הן מבחינת זמנו של בית המשפט והן מבחינת האינטרס של הנאשם.
מבחינת עורכי הדין, המשיך גרוניס, שמיעה רצופה פוגעת במחויבותם לבני משפחותיהם וביכולתם לקבל לקוחות נוספים ולהעניק להם שירות מיטבי. גרוניס הוסיף, כי ערכאת הערעור לא תנהל את יומנה של הערכאה הדיונית: "ערכאת הערעור צריכה לגלות זהירות מופלגת שעה שעולה בפניה שאלה הנוגעת לקביעתם של מועדי שמיעה, קצב שמיעה וכיוצא באלה. קשה להעלות על הדעת מקרה שיחייב התערבות של ערכאת הערעור".
לגבי משפט קצב ציין גרוניס את חלוף הזמן מאז העבירות שיוחסו לו ואת פרק הזמן שבו יימשך אם יתקיימו רק שלושה דיונים בשבוע. עוד העיר, כי העובדה שיש לקצב שלושה עורכי דין יכולה להקל, "שהרי לכאורה אין צורך בנוכחות של כל השלושה בכל שעה ושעה של דיון". הוא הוסיף, כי שמיעה רצופה עדיפה, אם כי יש להעניק למעורבים פרק זמן להתארגנות. "הסניגורים יודעים כבר מאז אמצע חודש מאי האחרון על החלטתו של בית המשפט. היה עליהם להביא זאת בחשבון שעה שנטלו על עצמם התחייבויות חדשות", הדגיש.
גרוניס סיים באומרו: "יש לקוות שהמקרה הנוכחי יהווה ציון דרך בהתנהלותם של בתי המשפט בנושא השמיעה הרציפה. ראוי שבתי המשפט השונים יתאמו את התנהלותם, מבחינת קצב השמיעה של תיקים, לדרישות שבדין. אכן שינוי מעין זה אינו ניתן לביצוע באיבחת
חרב אלא יש לבצעו בהדרגה, שכן מדובר בשינוי מערכתי. כך או אחרת, מעתה ואילך יידעו המעורבים, כולל סניגורים, כי עליהם לכלכל את צעדיהם על יסוד ההנחה שהערכאה הדיונית עשויה לקבוע שההליך המשפטי יתנהל באופן רציף ונמשך עד לסיומו".
|
|
|
News1
| תגובות
משפט נתניהו
ניתוח ערמונית
תפוס כינוי יחודי
בעלות הברית נדרשות להשתתף באבטחה, בשל תלותם בנפט העובר דרך המצר 
