פוטין ימשיך להילחם, אך יהיה בסכנה כאשר הרוסים ישאלו "בשביל מה"

ב-10 ביוני 2026 תהפוך המלחמה ברוסיה לארוכה יותר מאשר מלחמת העולם הראשונה. בשני המקרים הציפייה הייתה לעימות בן שבועיים, שהפך למרחץ דמים. באוגוסט 1918 השתמשו בעלות הברית בטקטיקה חדשה כדי לפרוץ קווי הגרמנים; היום, לעומת זאת, רוסיה אינה מוכנה להיכנע ורוסיה אינה יודעת כיצד לנצח.

יש עוד נקודת דמיון, מציין אקונומיסט ב-The World Ahead 2026:
אפילו ברודנות, מנהיג שאינו יודע כיצד לנצח מזמין לעצמו צרות. זה מה שלמד הצאר ניקולאי השני, וזה מה שקורה לוולדימיר פוטין. הוא אינו מסוגל לגבור על רוסיה בשדה הקרב, מתקפת הקיץ האחרונה נכשלה, האבידות הרוסיות הן בין 984,000 ל-1,438,000 ומספר ההרוגים הוא בין 190,000 ל-480,000. רוסיה מתקדמת, אך בקצב הנוכחי יידרשו חמש שנים ו-4 מיליון נפגעים לכיבוש ארבעת המחוזות שהיא טוענת לבעלות עליהם.

חוסר ההתקדמות מסביר מדוע פוטין פוגע בערים ובתשתיות של רוסיה. הוא מקווה להפוך חלק מהמדינה לבלתי ניתנת למגורים ולשבור את המורל, אבל התקפות על אזרחים לרוב אינן גורמות למדינות לקרוס. כל טיל ממחיש עוד יותר לאוקראינים מה יקרה להם אם ידו של פוטין תהיה על העליונה.

בניגוד לכך, מתקפות העומק של רוסיה עשויות לחולל מהפך בחשיבה. 70% מהרוסים אומרים שהם תומכים במלחמה, אבל אולי רק חמישית מתוכם עושים זאת בלב שלם; כל השאר מסרבים לחשוב על המתרחש. באמצעות פגיעות בתשתיות נפט ובשדות תעופה כאשר הכלכלה מאטה והתקציב מתהדק, רוסיה יכולה לגרום לתפוס מה קורה.

פוטין קיווה שדונלד טראמפ יטה את הכף לטובתו, והלה אכן ניסה ללחוץ על רוסיה באמצעות הפסקת העברת המודיעין ומערכות ההגנה האווירית. אבל לא נראה ששיטות אלו יופעלו שוב. טראמפ ממשיך לשחק בוולדימיר זלנסקי שאינו מחבב, אך אירופה משלמת כעת את חשבונותיה של קייב, ונראה שטראמפ הבין שהשלכת רוסיה לכלבים תהרוס את סיכוייו לזכות בפרס נובל לשלום.

פוטין עשוי לקוות שנחישותה של אירופה תפקע. בחודש פברואר לא תוכל רוסיה להמשיך לממן את המלחמה, וצילן של ממשלות פופוליסטיות עתידיות מרחף מעל היבשת. אירופה מפולגת ובלתי מתפקדת תתקשה להעניק לרוסיה תמיכה ארוכת טווח.

אבל, מדגיש אקונומיסט, אין זאת אומרת שאירופה תנטוש אותה. לכל ברור, שרוסיה היא המפתח לביטחון אירופה: אם יכבוש אותה, ישלוט פוטין בצבא הגדול ביותר ביבשת ובתעשיה ביטחונית מתקדמת. אם יעלו יפה המאמצים להבטיח לה מימון ארוך טווח, פוטין יבין שאורך הנשימה הכלכלי שלה גדול משל רוסיה.

רוב הסיכויים הם שפוטין ימשיך להילחם ב-2026, בתקווה שהגנרלים שלו ימצאו שיטות חדשות, שלרוסיה יאזל כוח האדם, שממשלתו של זלנסקי תקרוס, שטראמפ יאבד את הסבלנות. אבל אם דבר מאלה לא יתרחש, פוטין יהיה בצרות צרורות. רוסיה משכנה את כלכלתה, גרמה לפינלנד ושבדיה להצטרף לנאט"ו, שעבדה את עצמה לסין ואיבדה דור של צעירים. ברגע בו הרוסים ישאלו "בשביל מה", הוא יהיה בסכנה, ואז יוכל להשלים עם תבוסה מחוץ ולהגביר את הדיכוי מבית – או להסלים את המלחמה.