סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, בוחן מהלכים לפיתוח תשתיות מחשוב מבוססות חלל (05.12.25) במטרה לתמוך בדור הבא של מודלי
בינה מלאכותית. על-פי דיווחים בינלאומיים, מתבצעות בדיקות ראשוניות להתקשרויות אפשריות עם חברות שיגור ולווינות לצורך הקמת חוות דאטה שיוצבו במסלול סביב כדור-הארץ ויספקו כוח חישוב בהיקפים החורגים מיכולות התשתיות הקרקעיות הקיימות.
המהלך נבחן על-רקע מצוקת האנרגיה והקיבולת החריפה שממנה סובלות תשתיות AI יבשתיות בעולם - מחסור בזמינות קרקע, מגבלות באספקת חשמל, עלויות קירור גוברות וקשיי חיבור לרשתות מתח מקומיות. על-פי גורמים בתעשיה, תשתית מסלולית עשויה לאפשר ניצול כמעט בלתי-מוגבל של אנרגיה סולארית, קירור פסיבי באמצעות תנאי הריק של החלל והרחבות מודולריות הדרגתיות בהתאם לגידול בביקושי החישוב.
היוזמה מציבה את אלטמן בעימות אסטרטגי ישיר מול אילון מאסק ו-SpaceX - המובילים כיום את תחום השיגור המסחרי והקמת תשתיות לוויניות אזרחיות בעולם. מאסק, באמצעות פרויקט Starlink ומיזמי חלל נוספים, מציב לעצמו יעד להפיכת המסלול הנמוך סביב כדור-הארץ לפלטפורמה טכנולוגית אזרחית מובילה לתקשורת, עיבוד נתונים ופיתוח מערכות עתידיות.
|
|
לפי הדיווחים, אלטמן אינו פועל להקמת מערך שיגור עצמאי מלא אלא בוחן פעולות מסחריות ושיתופי פעולה עם ספקי שיגור ולווינות קיימים. שמות החברות המעורבות לא פורסמו, ולא נמסר לוח זמנים מחייב לפרויקטים ניסיוניים או מסחריים. OpenAI לא פרסמה הודעה רשמית המאשרת את הבדיקות או את היקפן.
מומחי חלל ותשתיות מדגישים כי מימוש חוות דאטה מסלוליות כרוך באתגרים משמעותיים - עלויות שיגור ותחזוקה גבוהות, צורך במיגון מתקדם למערכות מחשוב רגישות מפני קרינה, הפעלה מרחוק של מתקנים מורכבים ואתגרים רגולטוריים בתחום פעילות מסחרית בחלל, לרבות הסדרי בעלות על מתקנים שממוקמים מחוץ לשטח ריבוני מוסדר.
עם זאת, עצם הבחינה של המהלך משקפת את ההאצה במרוץ הגלובלי לשליטה בתשתיות החישוב של העשור הקרוב - מרוץ שבו מגבלות הקרקע מתגלות כצרות והחלל נתפס כזירה עתידית לכלכלה הדיגיטלית ולפיתוח מערכות בינה מלאכותית מתקדמות.
|
|
עיתונאי-חוקר. מייסד News1. מתמקד בחשיפות ובתחקירים בלעדיים בתחום המשפט העסקים והממשל. מקדש את חופש הביטוי. חשבון ב-X

| פייסבוק
| תאריך: |
05/12/2025
|
|
|
עודכן: |
05/12/2025
|
|
|