בנק ישראל מבקש לעצור שביתה שנקבעה כבלתי חוקית

בנק ישראל פנה לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה דחופה להורות על הפסקה מיידית של שיבוש העבודה בבנק, וליתן לו רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים מיום רביעי השבוע, אשר התירה את שביתת העובדים – חרף קביעה מפורשת של בית הדין עצמו כי מדובר בשביתה בלתי חוקית.

לטענת הבנק, בהחלטתו קבע השופט דניאל גולדברג, בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, כי השביתה ננקטת ללא הודעה כדין, שלא במסגרת סכסוך עבודה מוכרז, ובתקופת תוקפו של הסכם קיבוצי. חרף קביעה זו, הותרה השביתה, באופן שבנק ישראל מגדיר כ”אבסורדי וחסר תקדים”.

לטענת הבנק, השביתה ננקטת על-רקע ניסיונו, מזה למעלה מ-14 חודשים, לבצע שינוי ארגוני נקודתי ומקובל במשק – הפסקת ביצוע עבודה כפולה ובלתי נדרשת של בקרה על חשבוניות ספקים, המבוצעת כיום הן ביחידת הרכש והן בחשבות. לשיטת הבנק, מדובר בביצוע עבודה זהה פעמיים, באופן בלתי יעיל וללא הצדקה מקצועית, כאשר המהלך המבוקש הוא ריכוז הבקרה בחשבות בלבד, כפי שנהוג ברוב הגופים הציבוריים והפרטיים.

בנק ישראל טוען כי כתוצאה מהשביתה נגרמים לו נזקים חמורים ביותר, ההולכים ומחריפים מדי יום, ופוגעים הן בו והן בצדדים שלישיים שאינם צד לסכסוך. במסגרת הצעדים הארגוניים, כך נטען, הורה ועד העובדים שלא לטפל בחשבוניות ספקים, והנהלת הבנק מעריכה כי עד כה הצטברו כ-600 חשבוניות בלתי מטופלות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, כאשר חשבוניות נוספות ממשיכות להיערם מדי יום. לפי הנטען, עובדי הרכש ניתקו מגע עם ההנהלה, כך שהבנק מתקשה אף לאמוד במדויק את מלוא היקף הפגיעה.

לטענת הבנק, המשמעות המעשית היא חוסר יכולת לשלם לספקים במועדם, תשלומים המגיעים להם בגין שירותים שסופקו בפועל. הבנק מדגיש את הפגיעה הקשה הנגרמת לו, לרבות פגיעה במוניטין שלו כבנק המרכזי של מדינת ישראל, המחויב לעמידה בלוחות זמנים לתשלום על-פי חוק, במיוחד כלפי צדדים שלישיים שאינם קשורים כלל למחלוקת.

הבנק, המיוצג על-ידי עורכי הדין אוהד גלעדי, אדר מוסל ואור איבשיץ, מציין כי לקראת סוף השנה קיימת האצה משמעותית בתשלומים לספקים, וכי בחודש דצמבר בשלוש השנים האחרונות עמד היקף התשלומים שביצע על כ-100 מיליון שקלים בממוצע.

לטענת בנק ישראל, חרף הקביעה הברורה שלפיה השביתה בלתי חוקית ומנוגדת להסכמים הקיבוציים, ועד העובדים מסלים את הצעדים הארגוניים דווקא בחסות החלטת בית הדין האזורי, וללא כל עילה עניינית, תוך החרפת צעדים בלתי חוקיים.

עוד נטען כי להחלטת בית הדין האזורי קיימות השלכות רוחב חמורות על המגזר הציבורי ועל המשק כולו, שכן היא יוצרת תקדים מסוכן של מתן היתר לשביתה פראית ובלתי חוקית, בניגוד להתחייבויות חוזיות והסכמי מסגרת, ואף במקרים שבהם נקבע במפורש כי השביתה אינה חוקית.

משכך מבקש בנק ישראל מבית הדין הארצי לעבודה להורות על הפסקה לאלתר של השביתה בבנק, וזאת עד למתן החלטה אחרת.