מחלוקת בכנסת: המשטרה דורשת כלים, המשפטנים מזהירים מ"קיצור דרך"

הוועדה לביטחון לאומי החלה (30.12.25) בהכנת הצעת החוק שמבקשת לאפשר למדינה להכריז על ארגון פשיעה כעל ארגון טרור, צעד שעשוי להרחיב דרמטית את ארגז הכלים של רשויות האכיפה, אך גם להצית מחלוקת משפטית עקרונית על גבולות הכוח והאיזונים הנדרשים.

הצעת חוק המאבק בארגוני פשיעה (תיקון - הכרזה על ארגון פשיעה כארגון טרור), התשפ"ה-2025, שהגיש יו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל, מציעה להסמיך את השר לביטחון לאומי, באישור שר הביטחון, להכריז על ארגון פשיעה כארגון טרור כאשר פעילותו מאופיינת, בין היתר, בשימוש שיטתי בנשק בתבנית מאורגנת ומתמשכת לשם איום על מוסדות שלטון, רשויות ציבוריות או נבחרי ציבור, כאשר מופעלת כפייה או סחיטה כלפי הציבור, או כשיש שילוב עם ארגון טרור. בדברי ההסבר נכתב כי המטרה היא להתמודד עם איום הולך וגובר של ארגוני פשיעה, החורגים מהמאפיין הפלילי הרגיל ונוקטים אמצעים המזכירים טרור, תוך תגובה "מותאמת, מידתית ומבוקרת".

הדוחפים: "מציל חיים", "איום אסטרטגי"

פוגל הדגיש כי לשיטתו ההכרזה אינה "ממירה" את ארגון הפשיעה לארגון טרור, אלא נועדה לפתוח גישה לכלים שלדבריו הכרחיים כדי להילחם בתופעה. ח"כ פוגל: "הצעת החוק נכתבה בדם לאחר למעלה מ־800 נרצחים בחמש שנים, האם זה פשיעה או טרור? חייבים לתת למשטרה את כל הכלים כדי להוריד מספר הנרצחים לאפס. אם זה אומר לנקוט צעדים חריגים, אעשה זאת כי ארגוני הפשיעה מרגישים שהם מעל החוק".

ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו) תיאר מציאות של פחד יומיומי בחברה הערבית. עמאר: "בחברה הערבית אנשים לא יוצאים בלילה מהבית כי ארגוני הפשע השתלטו על החיים שלהם. היום ארגוני פשיעה מתקדמים שני צעדים לפני המשטרה. חייבים לתת כלים למשטרה להילחם בהם".

לצד הכנסת, ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, עו"ד רואי כחלון, דיבר במונחים של איום רחב על המדינה. כחלון: "אנשים נרצחים מדי יום. אנו שומעים על בתים שנשרפים ומנהלי בתי ספר, מנהלי מתנ"סים ועורכי דין מאוימים. ארגוני הפשיעה הן איום אסטרטגי על מדינת ישראל". לדבריו, ההצעה כבר אושרה בוועדת שרים לחקיקה ומתקיים "תהליך סדור ומקצועי" לאיזונים, והוא אף הזהיר מפני החמרה עתידית אם המדינה לא תפעל כעת. כחלון: "אם לא נפעיל את הכלים האלו היום אנו נצטרך בעתיד להפעיל כלים יותר עוצמתיים".

המשטרה: "נגרעו מאיתנו כלים", "הזמן הוא העיקר"

נציגי המשטרה הציגו בדיון תחושת דחיפות וטענו שהכלים הקיימים אינם מספיקים מול ארגונים שהולכים ומתעצמים באמצעי לחימה, במישור הכלכלי ובמישור הבינלאומי, ושבלעדיהם החקירות יתקעו. תת־ניצב אושרי אבוקסיס, רח"ט מודיעין: "לא קיבלנו סמכויות וכלים אלא להפך נגרעו מאיתנו כלים לטובת מלחמה בפשיעה הזו. המצב הולך ונהיה קשה. מדובר באיום לאומי".

גם נצ"מ גלעד בהט חידד את הפער בין יכולות הפשיעה ליכולות האכיפה, ובעיקר את ממד הזמן. בהט: "המושג זמן הוא העיקר. היום לארגונים הללו יש רחפנים - חיל אוויר ולנו יש משקפות לראות אותם. היום מקנים יותר כלים לחשודים ופחות למשטרה".

המתנגדים והזהירים: "קיצור דרך", "צעד אחד רחוק מדי"

מן הצד המשפטי הושמעו הסתייגויות חריפות. משרד המשפטים טען כי הממשלה כבר פועלת במסלולי חקיקה ממוקדים נגד ארגוני פשיעה, כולל עבירה של חברות פעילה ומתן שירותים לארגון פשיעה, שינויים בענישה, הרחבת אפשרויות עדות במצבי הטלת מורא, הרחבת חילוט רכוש והנמכת רף ראייתי בהליכי חילוט. עו"ד לילך וגנר: "בחנו את כל ההסדרים בחוק המאבק בארגוני פשיעה ובדקנו את כל החסמים... ההאשמות שאנו לא באירוע הן לא מוצדקות".

עו"ד אביגיל סון־פלדמן ממשרד המשפטים טענה שהמסלול המוצע הוא בעיניהם דרך מקוצרת ליעד, אך לא הנכונה. סון־פלדמן: "האופן בו ההצעה הזאת מנסה להשיג את המטרה הוא ניסיון לעשות קיצור דרך. אנחנו לא חושבים שזו הדרך הנכונה. יש להסתכל על ארגוני הפשיעה ומאפייניהם ואיזה כלים נדרשים כדי להתמודד ספציפית איתם".

הסנגוריה הציבורית הזהירה מהחלה רחבה של חוק המאבק בטרור ללא סייגים. עו"ד ישי שרון: "המשמעות המשפטית והמעשית בהצעת החוק היא להכיל את כלל חוק המאבק בטרור באופן גורף וללא סייגים". הוא הוסיף כי עוד לפני שנבחנה יעילות הכלים החדשים שכבר הוכנסו, מבקשים להוסיף כלי נוסף.

ח"כ גלעד קריב (העבודה), שתמך בביקורת על תפקוד המדינה מול האלימות, הציב סימן שאלה לגבי היעד האמיתי של ההצעה והשלכותיה המוסדיות. קריב: "יש כישלון של מדינת ישראל בהגנה על אזרחיה. הצעת החוק הזו לא ברורה. היא מעניקה למשטרה כלים שיש לשב"כ בלחימה בטרור או שהיא אומרת שיש לשב"כ עוד משימה" והתריע מפני היבטים שעשויים להשפיע על ההליך הפלילי.

גם השלטון המקומי וארגוני חברה אזרחית נכנסו לזירה

בדיון נשמעו גם קולות מן השלטון המקומי ומארגונים אזרחיים, שחלקם תמכו וחלקם הזהירו. סרג' קורישא, יו"ר ועדת ביטחון וראש המועצה כפר שמריהו: "מרכז השלטון המקומי מברך על היוזמה, והזמן הוא המשחק. זה מסכן את התושבים ופוגע בחוסן שלהם". אבישי קיסרמן, ערי ישראל, ביקש לייצר תיאום בין־מערכתי. אבישי קיסרמן: "כדי לחזק את הביטחון ולטפל בבעיה יש להקים שולחן עגול לתקיפה משולבת שתחייב את כל הגורמים".

מן העבר השני, האגודה לזכויות האזרח התריעה מפני פגיעה קשה בזכויות והרחבת מעורבות של גופי ביטחון. עו"ד דבי גילד חיו: "דרך המלך לטיפול בפשיעה היא ההליך הפלילי. הצעת החוק סוללת מעורבות של השב"כ או כלים דומים. ופוגע בזכויות אנושות. ההשלכות הן מרחיקות לכת". מוריה מיכאלי מ'רגבים' טענה מנגד שיש לטשטש את ההבחנה בין טרור לפשיעה ולשלב את שירות הביטחון הכללי במאבק. מוריה מיכאלי: "כדי להבין את הבעיה יש להכניס את השב"כ ולהפסיק להבדיל בין ארוני הטרור לפשיעה. ההבדל הזה הוא רק בראש שלנו".

בסיום הדיון חזר כחלון לטענת הדחיפות, והגדיר את ההצעה ככזו שיכולה לשנות מציאות אם תעבור עם איזונים. עו"ד רואי כחלון: "אנחנו מדברים על שנים של חקירות ושל תהליכים משפטיים - מדובר באירוע ביטחוני ולא פלילי... החוק עם האיזונים הנדרשים הוא שינוי כללי המשחק ויכול לעשות שינוי דרמטי בשטח מדינת ישראל". פוגל סיכם בקו תקיף והבהיר שהוא מתכוון לקדם את החוק במתכונתו.