זמן קצר לפני 7 באוקטובר ביקשה ישראל להגדיל המימון לחמאס

נציגים רשמיים של ישראל ביקשו בספטמבר 2023 מבכיר קטרי להגדיל את הזרמת הכסף לחמאס ברצועת עזה. כך פרסם (יום ו', 2.1.26) העיתונאי נדב איל ב-ynet. על-פי הפרסום, כל הצדדים המעורבים ידעו כי הכספים אינם מיועדים למשפחות פלשתיניות נזקקות אלא לשלטון חמאס ברצועה. זאת, על-אף שחמאס איים בהסלמה ותוך עיוורון מוחלט לתוכניות ההתקפיות של חמאס שיצאו לפועל חודש בלבד לאחר מכן במתקפת 7 באוקטובר 2023.

באותה פגישה, שהתקיימה במלון בירושלים, נפגש מוחמד אל-עמאדי, בכיר קטרי שהיה אחראי במשך שנים על העברת מאות מיליוני דולרים לחמאס בידיעתן של ממשלות ישראל, עם נציגים ישראלים. כל זאת, על-רקע מתח שהיה אז במערכת הביטחון ובדרג המדיני, בעקבות התחממות הגבול ברצועת עזה והדיבורים על חידוש צעדות השיבה.

מהצד הישראלי השתתפו בפגישה, בשליחות הדרג המדיני, ראש מרחב דרום בשב"כ המכונה אוסקר, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף רסאן עליאן, ונציגים מגופים נוספים. מטרת המפגש הייתה הסדרת טענות ודרישות חמאס, על בסיס הערכת מערכת הביטחון כי הארגון אינו מעוניין בהסלמה רחבה ומשתמש בעימותים סביב הגדר כדי להשיג הקלות כלכליות.

כחודש קודם לכן הגיע בכיר קטרי נוסף כדי להכין את ביקורו של אל-עמאדי. הוא נכנס לרצועת עזה ונפגש עם מנהיג חמאס דאז, יחיא סינוואר, עם רווחי מושתהא ועם בכירים נוספים בזרוע המדינית של חמאס. עם צאתו מהרצועה העבירה קטר לישראל מסר שלפיו חמאס אינו מעוניין בהסלמה ושואף לשמור על יציבות.

במסרים שהועברו עלה כי סינוואר ביקש להגדיל את הקצאת הדלק לתחנת הכוח בעזה לחודשים אוגוסט וספטמבר, ולהרחיב את רכישת הדלק ממצרים במימון קטרי משלושה מיליון דולר בחודש, מארבעה מיליון דולר לשבעה מיליון דולר. על-פי הדיווח, הדיפלומט הקטרי השיב כי קטר אינה מוכנה לכך.

במהלך הדיון ביקשו הנציגים הישראלים מאל-עמאדי להגדיל את רכישת הדלק ממצרים לטובת חמאס, במטרה להבטיח את המשך הרגיעה. זאת, מתוך קונספציה שלפיה צעדות השיבה והמחאות המתוכננות מול ישראל הן אמצעי לחץ להגדלת אספקת הדלק. אל-עמאדי השיב כי אינו מוסמך לאשר זאת במקום.

בהמשך אותו חודש יצא ראש המוסד דדי ברנע לדוחה לפגישות עם בכירים קטרים, במטרה להסדיר את המשך העברת הכספים. על-פי פרסום בניו-יורק טיימס, הקטרים שאלו אם עליהם להמשיך בהעברה והוא השיב בחיוב, בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו. זאת, על-אף שהוא עצמו התנגד להעברת המימון עוד לפני כניסתו לתפקיד, וכך גם ראש השב"כ דאז, רונן בר, וקודמו נדב ארגמן.

על-פי הפרסום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא שהורה להעדיף את שמירת השקט ברצועה כמעט בכל מחיר ולהסדיר זאת מול הקטרים. כאמור, הנחיה זו נשענה על הערכות מודיעיניות שלפיהן חמאס מעוניין בשקט ומנסה לסחוט הקלות, לצד כשל בהשגת התרעה על כוונתו לפלוש לישראל רק חודש לאחר מכן.