שופטים יחויבו לבקר בבתי סוהר: ועדת החוקה החלה להכין את החוק לקריאה ראשונה

ממלא-מקום יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אוריאל בוסו, אמר כי ההצעה נוגעת בלב אחד המנגנונים הרגישים במדינה דמוקרטית - שלילת חירותו של אדם. לדבריו, אין מדובר בהתערבות בשיקול הדעת השיפוטי או בהכתבת תוצאות ענישה, אלא ביצירת חיבור ישיר בין ההחלטה המשפטית לבין המציאות שבה היא מתממשת בפועל.

לדברי בוסו, תנאי המחיה בבתי הסוהר, גם לאחר מאמצי שיפור, ממשיכים לעורר שאלות כבדות משקל בנוגע לעמידה בעקרונות יסוד של כבוד האדם. הוא ציין כי הבנת שלילת החירות אינה מסתכמת בדוחות ובנתונים, אלא מחייבת לעיתים מבט ישיר בשטח, בהתאם לאמרה התלמודית שלפיה אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. עם זאת הדגיש כי הוועדה תידרש לבחון כיצד לעצב את החובה כך שלא תהיה טקסית בלבד, ומהו האיזון הנדרש בין עצמאות הרשות השופטת לבין האחריות הממלכתית לתנאי הכליאה.

חבר הכנסת אזולאי אמר כי מדובר ביוזמה ערכית שמקורה גם בפעילותו של אביו המנוח, שכיהן כחבר כנסת ופעל רבות למען אסירים. לדבריו, ביקורים מתואמים ומרוחקים אינם מאפשרים חשיפה אמיתית למצוקות, ויש חשיבות לביקורי פתע. הוא טען כי חשיפה ישירה לתנאי הכליאה עשויה להשפיע על שופטים שידם קלה בהטלת מאסר, והוסיף כי מאחורי כל אסיר עומדת משפחה וכי שיקום הוא אינטרס ציבורי, שכן אסירים משתחררים וחוזרים לחברה.

מנגד, נציגת הנהלת בתי המשפט, עורכת הדין חנית אברהם בכר, אמרה כי היד אינה קלה על ההדק, וכי שיקול הדעת בגזירת עונש מובנה כבר היום באמצעות תיקון 113 לחוק העונשין, המחייב בחינה של פסיקה קודמת, נסיבות הנאשם ונסיבות נוספות. לדבריה, באוקטובר 2024 פורסם נוהל נשיא בית המשפט העליון שיצר אחידות במערך ביקורי השופטים, כולל ביקורי פתע, תוכניות שנתיות, מנגנון דיווח מסודר ובחינת תנאי כליאה, בידוד, מרפאות ומזון.

אברהם בכר ציינה כי מאז כניסת הנוהל לתוקף חלה עלייה משמעותית במספר הביקורים, וכי בשנת 2025 בוצעו עשרות רבות של ביקורים רשמיים, שבעקבותיהם תוקנו ליקויים בפועל. עם זאת הזהירה כי החלת חובה סטטוטורית על כלל השופטים והרשמים, בתדירות של אחת לארבעה חודשים, תגרור עלות תקציבית מוערכת של כ־12 מיליון שקלים ותדרוש תוספת תקנים וזמן שיפוטי במערכת שסובלת ממחסור.

נציג הסניגוריה הציבורית, עורך הדין ישי שרון, הציג נתונים שלפיהם כ־40 אחוזים מהאסירים הפליליים שוהים בשטח מחיה הנמוך משלושה מטרים רבועים, ויותר מ־1,500 אסירים ישנים על מזרנים על הרצפה. לדבריו, מדובר בפגיעה חמורה בזכויות אדם ובסיכויי השיקום, וביקורים רשמיים של שופטים הם כלי ביקורת אפקטיבי, כל עוד נשמר מערך הביקורים הקיים ולא נפגע.

נציגי שירות בתי הסוהר הביעו תמיכה עקרונית בהצעת החוק, אך התריעו מפני פגיעה בשגרה התפעולית אם תדירות הביקורים תהיה גבוהה מדי. לדבריהם, כל ביקור מחייב היערכות מורכבת ולעיתים מגביל תנועת אסירים בתוך המתקן.

במהלך הדיון הועלו גם סוגיות נוספות, ובהן החלת החובה על דיינים בבתי הדין הרבניים, שאינם גוזרים מאסר פלילי אלא במקרים מצומצמים, וכן הצורך להבחין בין אסירים פליליים לאסירים ביטחוניים.

הוועדה צפויה להמשיך לדון בהצעת החוק ולבחון התאמות אפשריות, לרבות לאור הנוהל הקיים במערכת בתי המשפט וההשלכות התקציביות והתפעוליות שעלו בדיון, בטרם תובא ההצעה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת.