ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת החלה להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית־לאומית לאירועי טבח שמיני עצרת התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). ההצעה, שיזם חבר הכנסת
אריאל קלנר, מבקשת להקים ועדת חקירה בעלת אופי לאומי, בהרכב שוויוני לקואליציה ולאופוזיציה, עם סמכויות מלאות לפי חוק ועדות חקירה, ושילוב מוסדר של בני משפחות שכולות בהליכי הבקרה.
|
|
|
יוזם החוק: חרם כאלימות פוליטית
קלנר הציב את קו השבר המרכזי כבר בפתח הדיון. לדבריו, החרמת הדיון בידי חברי האופוזיציה איננה מחאה לגיטימית אלא פעולה שמטרתה למנוע חקירה של גורמים מסוימים: "ההחרמה היא אלימות לכל דבר ועניין, ומטרתה שיהיו גורמים שלעולם לא יחקרו. המחרימים לא רואים ועדת חקירה, אלא ועדה לחיסול פוליטי. לא אמת, סזון".
הוא הדגיש כי ההצעה נועדה למנוע שני תרחישים קיצוניים בעיניו – ועדה שממונה בידי הממשלה בלבד או ועדה שממונה בידי בית המשפט העליון – וטען כי רק מתווה שוויוני ופומבי יוכל לייצר אמון ציבורי ולהוביל לתיקון אמיתי.
|
|
|
יו"ר הוועדה: יד ורגל למערכת המשפט
יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, הרחיב את הדיון מעבר למבנה הוועדה עצמה והציב ביקורת חריפה על התנהלות מערכת המשפט בסוגיות ביטחוניות. הוא הזכיר עתירה של ארגוני זכויות אדם שהוגשה לאחר ירי קסאמים מרצועת עזה, ונדחתה רק כעבור כחמש שנים: "במשך שנים שופטי העליון הניפו חרב מעל ראש הצבא והחזיקו את חיילינו בגרון. הפסיקו שימוש בארטילריה ואז דחו את העתירה. זה שהאחריות על ראשי הממשלה לא אומר שלבית המשפט אין יד ורגל במחדל הזה".
לדבריו, רק ועדת חקירה במתווה המוצע תוכל לבחון את כלל הדרגים – הצבאי, המדיני והמשפטי – מבלי לחסום מראש אפיקי חקירה.
|
|
|
|
זעקת המשפחות השכולות: אמת או פצע מדמם
אחד הקולות המרכזיים בדיון נשמע מפי איציק בונצל, אביו של סמ"ר עמית בונצל ז"ל. הוא תקף בחריפות את החרמת הדיון: "אנחנו ששילמנו את המחיר היקר מכל דורשים לדעת מי נרדם בשמירה, מי בנה את הקונספציה שהתפוצצה לנו בפנים ומי ייתן את הדין. מעשה חברי הכנסת מהאופוזיציה הוא בגידה בנופלים ובמשפחות".
|
|
|
|
דברים דומים השמיע ישראל שור, שאיבד את אחיו אבידע במבצע אביב נעורים. לדבריו, כל סטייה משאלת האחריות היא בריחה: "מדינה שחיה עם שכול יודעת לזהות מתי היא אבלה ומתי היא בורחת. שכול שלא פוגש את האמת הופך לפצע מדמם לדורות".
|
|
|
|
ביקורת על החוק הקיים וחשש מטיוח
איבון דנגורי, אם שכולה שבנה גל נרצח במסיבת נובה, טענה כי החוק הקיים לוועדות חקירה אינו מתאים למציאות הישראלית הנוכחית: "חששנו שוועדה ממלכתית במתכונת הקיימת תיצור טיוח. האסון הזה לא נפל מהשמיים. הייתה כאן קריעה פנימית, והאויב ניצל אותה".
|
|
|
|
צביקה מור, יושב-ראש פורום תקווה ואביו של פדוי השבי איתן מור, הוסיף כי גם נשיא בית המשפט העליון צריך להיבחן כחלק מהחקירה: "החוק המקורי אינו רלוונטי למציאות החברתית והפוליטית בישראל. סירוב לשותפות אמיתית מוכיח שיש כאן משחק פוליטי".
|
|
|
|
פצועי צה"ל והאזהרות שלא נשמעו
לירן ברוך, יושב-ראש פורום נכי צה"ל למען ביטחון ישראל, הציג עמדה תקיפה במיוחד. לדבריו, הדרג המשפטי צריך להיות בין הנחקרים: "התערבות בתוואי גדר ההפרדה, מניעת הרס בתי מחבלים והכנסת משפחות מחבלי חמאס לטיפולים בישראל – כל אלו חייבים להיחקר. לא ייתכן שגורם כזה ימנה את הוועדה".
|
|
|
|
העימות עם האופוזיציה
חברת הכנסת לשעבר ענבר בזק הביעה התנגדות עקרונית להצעת החוק וטענה כי עצם שינוי החוק פוגע באמון הציבור. דבריה עוררו התפרצות חריפה מצד בני משפחות שכולות שנכחו באולם, שטענו כי הדיון מוסת מהנושא המרכזי. לאחר הפסקה קצרה אמרה בזק כי תחושתה היא שקיים חוסר ייצוג שגורם למשפחות רבות להישאר מחוץ לאולם.
|
|
|
חברת הכנסת טלי גוטליב טענה כי היו סימנים מקדימים ברורים ערב שמחת תורה והבחינה בין אחריות מערכתית לבין אשמה אישית: "יש הבדל אדיר בין אחריות לאשמה, אבל יש גם אשמים שמנסים לטייח".
|
|
|
|
בסיכום הדיון חזר רוטמן על עמדתו כי שני המודלים הקיימים בחוק – ועדה שממונה בידי הממשלה או ועדה שממונה בידי בית המשפט – אינם מתאימים לחקירת טבח 7 באוקטובר. לדבריו, רק ועדה לאומית, פומבית ושוויונית תוכל להשיב את אמון הציבור ולברר את האמת "מכל הכיוונים".
|
|
; פייסבוק 
החייב נשאר בשליטה, בית המשפט מפקח
מי מעצב את זהות צבא העם [עיבוד AI]
נתניהו. התייצב אצל אנגלמן [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
המדינה הורסת - והאכיפה נשחקת [עיבוד AI]
תפוס כינוי יחודי
מחיר התירס מזנק ולוחץ את שוק החלבון העולמי 
