להאט את פרימת הברית עם וושינגטון ולהתכונן ליום בו נאט"ו תיעלם

הודעתו של דונלד טראמפ על "מסגרת" לפתרון אפשרי בנושא גרינלנד ונטישת איומי המכסים, אמורה להיות בשורה טובה לבעלות בריתה של ארה"ב. אבל בטווח הארוך זו עלולה להיות נסיגה טקטית בלבד, מזהיר אקונומיסט. הוא חושק בגרינלנד מזה שנים והלעג שבו דיבר על נאט"ו אמור להדאיג מאוד את בירות אירופה.

במשבר גרינלנד יש לקחים לכל המדינות. האחד: טראמפ יתכופף תחת לחץ, מבלי לוותר בהכרח על מטרותיו ארוכות הטווח. השני: השקפת העולם הצרה והפסימית שלו ונכונותו לשכתב את ההיסטוריה שוחקים את האמון שבבסיס בריתותיה של וושינגטון. השלישי: כל איום מצידו של טראמפ עלול להיות קיומי.

אירופה הייתה בת מזל בנושא גרינלנד, משום שטראמפ בחר להילחם על נושא שכמעט ואין לו ערך אסטרטגי עבור ארה"ב. הוא צודק באומרו שתהיה תחרות על החוג הארקטי כאשר הקרחונים הנמסים יאפשר שיט. גרינלנד היא אתר עתידי ל"כיפת הזהב" האמריקנית נגד טילים. אם תהיה שייכת לארה"ב, רוסיה וסין לא יוכלו לפגוע בה.

אבל בגרינלנד כבר יש בסיס אמריקני שנועד להרתיע. אם תותקף, לדנמרק ולשאר אירופה יהיה אינטרס מובהק להגן עליה. כבר כיום ארה"ב יכולה לעשות באי כמעט ככל העולה על רוחה. הערך המוסף העתידי הוא קטן. כל אלו סייעו לאירופה להסביר שהמחיר אינו כדאי. כמה מהמדינות יכלו לאיים במכסי תגמול, השווקים הגיבו בשלילה וכך גם דעת הקהל, הקונגרס הפגין סימני התנגדות נדירה. הלקח: כדי לגרום לטראמפ לסגת, יש לשכנע אותו שיצטרך לשלם.

כאן מסתיימות החדשות הטובות, טוען אקונומיסט. בוועידת דאבוס בשבוע שעבר התייחס טראמפ לבעלות על גרינלנד, כך שהוא עדיין עלול לחזור למכסים או לאיומים בהפעלת כוח. גם אם זה לא יקרה, על האירופים לשים לב לניסוחיו. הם כללו בוז גלוי לאירופה ולערך של הברית הטרנס-אטלנטית הקיימת. הוא טען שארה"ב שילמה 100% תמורת נאט"ו ולא קיבלה דבר בתמורה; שר האוצר שלו, סקוט בסנט, טען שמדובר ב-22 טריליון דולר מאז 1980. אסטרטגיית הביטחון הלאומי הזהירה שהיבשת עומדת בפני קריסה תרבותית בשל ההגירה ובקרוב לא תהיה בת ברית אמינה.

זהו עיוות של ההיסטוריה ושל העתיד. נכון שמדינות אירופה הוציאו מעט מדי על בטחונן, אך הן היו חומה בצורה מול ההתפשטות הסובייטית וחלקו עם ארה"ב את האמונה בדמוקרטיה ובחופש. בכל מקרה, הן מתחילות להוציא יותר בשל לחציו של טראמפ ובשל איומיה של רוסיה. נאט"ו הצליחה משום שהתבססה על כדאיות וערכים משותפים. אירופה מספקת לארה"ב בסיסים צבאיים ומגנה על אינטרסים שלה, כולל בחוג הארקטי.