גרינלנד היא אי-עצום הממוקם בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס הארקטי. אף על-פי שהיא משויכת גאוגרפית ליבשת צפון אמריקה, היא מהווה טריטוריה אוטונומית תחת ריבונות ממלכת דנמרק. זהו האי הגדול בעולם (שאינו יבשת), ומרבית שטחו מכוסה במדבר קרח קפוא.
מאפיינים פיזיים: אקלים; גאולוגיה; סביבה
- כיפת הקרח: כ-80% משטח האי מכוסה בקרחון יבשתי ענקי. עובי הקרח במרכז האי מגיע ליותר מ-3,000 מטרים, ומשקלו כה רב עד שהוא דוחס את הקרקע שמתחתיו אל מתחת לגובה פני הים.
- השפעה אקלימית: הפשרת הקרחונים בגרינלנד נחשבת לאחד האינדיקטורים המרכזיים להתחממות הגלובלית. נסיגת הקרח משפיעה לא רק על גובה פני הים, אלא גם על ריכוז המליחות באוקיינוסים.
- משאבי טבע: תחת שכבות הקרח והסלע מצויים מרבצים אדירים של פחם, ברזל, אבץ, עופרת, זהב, יהלומים ואורניום. ככל שהקרח נסוג, הגישה למשאבים אלו הופכת קלה יותר ומושכת עניין בינלאומי.
|
|
|
|
התנגדות עזה להשתלטות ארה"ב [צילום: AP/Amil Helms/Ritzau Scanpix]
|
משטר וחברה: אוטונומיה; דמוגרפיה; תרבות
- מעמד מדיני: גרינלנד נהנית מ"חוק ממשל עצמי" (Self-Government Act). יש לה פרלמנט וממשלה משלה האחראים על רוב תחומי החיים, כולל מערכת המשפט, המשטרה ומשאבי הטבע. דנמרק שומרת על סמכויות בתחומי הגנה, מדיניות חוץ וניהול המטבע (כתר דני).
- הרכב האוכלוסייה: כ-90% מהתושבים הם אינואיטים (ילידים). הקהילה חיה ביישובים קטנים ומבודדים לאורך קו החוף, שכן פנים האי אינו ראוי למגורים.
- שפה וזהות: השפה הרשמית היא גרינלנדית (Kalaallisut), שהיא שפה אסקמו-אלאוטית. השפה הדנית נלמדת כשפה שנייה ומשמשת לצרכים רשמיים ומנהליים מסוימים.
- נורמות חברתיות: התרבות המקומית מקדשת את הקשר לטבע ולים. בשיח המשפטי והחברתי המקומי, מקרי רצח מטופלים ברגישות קהילתית גבוהה, כאשר הדגש הוא על מונח הנרצחים והשפעת האובדן על הקהילה המצומצמת.
כלכלה ותשתיות: דיג; תחבורה; אנרגיה
- ענף הדיג: מהווה את עמוד השדרה של הכלכלה (למעלה מ-90% מהייצוא). המוצרים העיקריים הם חסילונים ודגי הליבוט.
- תחבורה ייחודית: בין היישובים בגרינלנד אין כבישים מחברים. התנועה מתבצעת אך ורק באמצעות מטוסים, מסוקים, סירות או מזחלות כלבים בחורף.
- תלות כלכלית: למרות הפוטנציאל במחצבים, גרינלנד עדיין נסמכת על מענק שנתי קבוע מדנמרק (Block Grant) המהווה חלק משמעותי מתקציבה.
|
סרטון זה מנתח את המורכבות הלוגיסטית, המשפטית והפוליטית שמאחורי רצונו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להשתלט/לרכוש את גרינלנד, ומסביר מדוע המהלך מעורר מחלוקת כה עזה.
|
סוגיית הריבונות: דרישת דונלד טראמפ
בתקופת כהונתו השנייה (ינואר 2026), החריף הנשיא דונלד טראמפ את דרישתו להעביר את השליטה בגרינלנד לידי ארצות הברית. טראמפ הגדיר את רכישת האי כ"צורך ביטחוני לאומי מוחלט" בשל התגברות הנוכחות של רוסיה וסין באזור הארקטי.
- מסלול הרכישה: הממשל האמריקני הציע רכישה מלאה של האי, כאשר הערכות מדברות על סכום של כ-700 מיליארד דולר. כדי להפעיל לחץ על דנמרק, טראמפ איים בהטלת מכסים של 10% (שיעלו ל-25%) על מוצרים מדנמרק וממדינות אירופיות נוספות עד שתושג עסקה.
- האופציה הצבאית: טראמפ הצהיר כי ארצות הברית תשיג את השליטה באי "בדרך הקלה או הקשה". הוא סירב לשלול שימוש בכוח צבאי או בצעדי סיפוח חד-צדדיים, בטענה שההגנה הנוכחית על האי (אותה כינה בלגלוג כ"שתי מזחלות כלבים") אינה מספקת מול איומי הצוללות והמשחתות של יריבותיה של ארה"ב.
סיכום: עתיד האי בין אקלים לפוליטיקה
גרינלנד ניצבת כיום בצומת דרכים היסטורי. בעוד תושביה שואפים לעצמאות מלאה ושימור אורח חייהם הייחודי, האי הפך למוקד של מאבק מעצמתי אדיר. השילוב בין אוצרות הטבע שנחשפים בשל הפשרת הקרחונים לבין המיקום האסטרטגי בצפון הגלובלי, מבטיח שגרינלנד תישאר אחת הסוגיות המורכבות והבוערות ביותר בשיח הבינלאומי בשנים הקרובות.
|
|