12 מיליארד שקל נזק בשנה: תזכיר חוק הסייבר הלאומי נחשף

המדינה מודה לראשונה באופן רשמי: למרות היקף מתקפות הסייבר והנזק הכלכלי הכבד, בישראל אין כיום מסגרת חוקית לאומית אחידה המחייבת הגנה על מרחב הסייבר. תזכיר חוק הגנת הסייבר הלאומית, התשפ"ו-2026, שפרסם מערך הסייבר הלאומי בסוף השבוע, נועד לסגור את הפער - ולהפוך את הגנת הסייבר מחובה וולונטרית להסדרה מחייבת.

האיום: מתקפה יומיומית ונזק של מיליארדים

החקיקה המוצעת נשענת על עלייה חדה ומתמשכת במתקפות סייבר נגד ישראל, במיוחד בשנתיים האחרונות. לפי נתוני מערך הסייבר הלאומי, ישראל מדורגת כיום במקום השלישי בעולם בין המדינות המותקפות ביותר.

הנזק הכלכלי השנתי ממתקפות סייבר נאמד בכ־12 מיליארד שקלים - פגיעה החורגת מהארגון הבודד ועלולה לשבש שירותים חיוניים לציבור, לפגוע ברציפות המשק ואף לסכן חיי אדם.

פער חוקי מתמשך - בניגוד למקובל בעולם

למרות חומרת האיום, בישראל טרם עוגנה חקיקה לאומית אחידה המגדירה אחריות, חובות ואמות מידה מחייבות להגנת סייבר. המצב הקיים מבוסס על החלטות ממשלה, הנחיות מקצועיות ואסדרה חלקית, המשתנה ממגזר למגזר.

לעומת זאת, במדינות מערביות רבות - ובהן בריטניה, גרמניה, הולנד ואוסטרליה - קיימים זה שנים חוקים ייעודיים המחייבים ארגונים חיוניים לנהל סיכוני סייבר ולדווח על תקיפות משמעותיות. תזכיר החוק מבקש ליישר קו עם מודל זה, תוך התאמה לשוק הישראלי .

מה קובע התזכיר: חובות ברורות ולא כלליות

ליבת תזכיר החוק קובעת לראשונה חובות מפורשות החלות על ארגונים שיוגדרו כארגונים חיוניים, וכן על ספקי שירותים ספרתיים ושירותי אחסון מסוימים. בין היתר יידרשו הגופים:

• לעמוד ברמת הגנת סייבר בסיסית ומוגדרת

• לנהל סיכוני סייבר בהתאם לאופי פעילותם והשלכות פגיעה בהם

• לדווח מיד על תקיפות סייבר משמעותיות למערך הסייבר ולרשות הממשלתית המוסמכת

הגישה המוצהרת: מניעה והיערכות מוקדמת זולות ובטוחות לאין שיעור משיקום לאחר תקיפה.

מי ייחשב ארגון חיוני

החוק מאמץ מודל דיפרנציאלי המבוסס על ניהול סיכונים. ארגון יוגדר חיוני אם תקיפת סייבר נגדו עלולה לפגוע בביטחון המדינה, בשלום הציבור, בכלכלת המדינה או ברציפות אספקת שירותים חיוניים.

הקביעה תיעשה לפי תבחינים מגזריים, ובמקרים חריגים בהחלטה מנומקת של הגורם המאסדר, לאחר שמיעת טענות הארגון.

מערך הסייבר: מתכלל לאומי, לא רגולטור־על

על-פי התזכיר, מערך הסייבר הלאומי יוגדר כגוף המבצעי־טכנולוגי המרכזי במשרד ראש הממשלה. תפקידו: קידום מדיניות ואסטרטגיה לאומית, ריכוז תמונת מצב עדכנית, פרסום התרעות והנחיות מקצועיות ותיאום בין משרדי הממשלה.
הפיקוח והאכיפה בפועל יישארו בידי הרגולטורים המגזריים, כל אחד בתחומו, אך במסגרת סמכויות אחידה וברורה.

דברי ראש מערך הסייבר הלאומי

ראש מערך הסייבר הלאומי, יוסי כראדי, מסר: "מדינת ישראל ואזרחיה מותקפים בסייבר ללא הרף על-ידי אויבינו, הפועלים לפגוע ברציפות התפקוד ובחיי אדם: בעזרת חוק הסייבר נוכל להגן בצורה טובה יותר מול איום המתפתח בקצב מהיר, כדי שהמשק הישראלי יהיה ערוך כנדרש. מתקפת סייבר עלולה לנצל את התלות המוחלטת של חברה מודרנית בדיגיטל ולפגוע בכל תחום בחיינו. החוק המוצע קובע רף הגנה מחייב לארגונים שבלעדיהם המדינה לא יכולה לתפקד, והוא צעד חיוני והכרחי לחיזוק החוסן הלאומי ולשמירה על ביטחון המשק ועל אזרחי מדינת ישראל".