הטיהור שמבצע שי בצבא הסיני מגביר את חוסר הוודאות בסוגיית טייוואן

"בעולם של חוסר ודאות, סין היא הוודאות הגדולה ביותר" – טען דובר סיני בחודש דצמבר. עם מלחמה באירופה, טלטלה במזרח התיכון וערעור הסדר העולמי בידי ארה"ב, יהיו מי שיסכימו – מעיר אקונומיסט. אבל הימים האחרונים בפוליטיקה הסינית הם הכל חוץ מאשר ודאות, ובעיקר הדחת הגנרל הבכיר ז'אנג יושייה והגנרל ליו ז'נלי. לא היה טיהור שכזה בצבא מאז 1971.

הטיהור בצמרת הצבא בן שני מיליון החיילים מתרחש במקביל לעלייה בפעולות נגד חברי מפלגה ועובדי מדינה – חלק משליטתו המוחלטת של שי ג'ינפינג במפלגה. השאלה היא משמעותו לגבי מוכנותה של סין לפלישה לטייוואן. אשתקד נחקרו מיליון איש בחשד לשחיתות, זינוק של 60% לעומת 2023. רוב המקרים לא נבעו ממאבקי כוח, אלא מהאופן בו המפלגה בודקת את עצמה: מעל החוק ובלא תקשורת חופשית, המפלגה תלויה במשטרה הפנימית שלה כדי להשגיח על חבריה.

כאשר נפגשו 205 חברי הוועד המרכזי בחודש אוקטובר, נעדרו 37 – כנראה משום שהיו תחת חקירה. הטיהור מתנהל לרוחב הדרגים, מטיל אימה על חברי המפלגה, דוחק את ההמונים לזרועות רשתות אישיות ומשתק חלק מאלה השואפים לרפורמה. עיתון הצבא טען שהשניים לא צייתו להוראותיו של שי ובכך גרמו נזק משמעותי לתפקידו הפוליטי של הצבא.

אם אכן כך, זוהי נראית כבשורה טובה למערב. הצבא הסיני הוא איום הולך וגדל. הצי הסיני גדול כעת מזה האמריקני, מתכנן להשיק עוד שש נושאות מטוסים עד 2035 וכך יהיו לו תשע מול 11 האמריקניות. עד 2030 יהיו לסין לפחות 1,000 ראשי נפץ גרעיניים – פחות מאשר לארה"ב ורוסיה, אבל כפליים מאשר ב-2023.

למעשה, אומר אקונומיסט, השלכות הטיהור סבוכות יותר. לדברי הפנטגון, בטווח הקצר מהלכיו של שי עלולים לפגוע ביכולת המבצעית של הצבא, אך בטווח הארוך הם עשויים להפוך אותו ליעיל יותר. על הסיכון הגדול יותר לא דיבר הפנטגון: יצירת חלל בצוות היועצים של שי אם יפרוץ משבר, במיוחד סביב טייוואן.

בארה"ב מאמינים ששי הורה לצבא להיות מוכן לכבוש את טייוואן ב-2027, ויש החוששים שהאי לא יוכל להגן על עצמו לאורך זמן בלא סיוע. למרות שארה"ב מספקת לה נשק במיליארדים, היא עשויה שלא לסייע להדוף פלישה; אין לה מחויבות חוזית לעשות זאת. כמה פוליטיקאים בטייוואן תוהים האם במצב זה כדאי להשקיע בהגנתה.

ז'אנג המודח היה כתובת אפשרית

הימים סביב סין עמוסים במחלוקות. יש לה סכסוך עם יפן על איים בים סין המזרחי, מדינות אחרות מתחרות איתה על טריטוריות בים סין הדרומי, מיצרי טייוואן הם נקודת התלקחות אפשרית. סין מגבירה את הפגנות הכוח שלה באיזור, בעוד נושאת מטוסים ואוניות קרב אמריקניות מפטרלות בו, לעיתים בליווי מדינות מערביות נוספות. למי יפנו מי שירצו למנוע הסלמה?

ז'אנג היה כתובת אפשרית, בעל ניסיון קרבי בווייטנאם – נדיר בצמרת הסינית. פרשנים מערביים סבורים שהוא היה מסוגל להתייצב מול שי; קשרי המשפחה בין השניים מגיעים עד ימי הגרילה של המפלגה לפני תפיסת השלטון ב-1949. אך כעת הפיקוד העליון מדולדל. מאז 2022 העיף שי חמישה מבין ששת המפקדים הבכירים ביותר; היחידים שנותרו הם שי עצמו וקומיסר פוליטי המופקד על רוח הלחימה וחסר ניסיון פיקודי. האם אומר-הן שימנה שי יעז לומר לו שפלישה לטייוואן כרוכה בסיכון עצום?

שי עצמו ודאי יהיה ער למחיר, לאחר שלמד את הקמפיין הרה האסון של רוסיה באוקראינה ושמע ממנהיגים במערב כיצד פלישה לטייוואן תפגע במשק הסיני. עם זאת, ההנחה הרווחת היא, כי שי בן ה-72 ינצל את ועידת המפלגה בשנה הבאה להבהיר שאין בכוונתו לפרוש ושהוא מצפה לצייתנות מוחלטת בכל הדרגים. בעולם של חוסר ודאות, זו אינה ודאות מרגיעה במיוחד.