פיצול חוק התקשורת על הפרק: השר קרעי מתנה בקידום "ליבת החוק"

שר התקשורת, ח"כ שלמה קרעי, הודיע כי קיימת הסכמה עקרונית לפיצול החוק, בתיאום עם הייעוץ המשפטי לכנסת, במטרה לקדם חלקים ממנו בהקדם. עם זאת, הבהיר כי הפיצול מותנה בהעברת "ליבת החוק" עוד במהלך כנס החורף. לדבריו, הליבה כוללת שני מרכיבים מרכזיים: פתיחת שוק התקשורת לתחרות ועידוד היצירה הישראלית. בלעדיהם, אמר, "אין טעם לפצל את החוק".

עוד ציין השר כי למרות התנגדותו המקורית, ולבקשת הייעוץ המשפטי לכנסת, נבחנת האפשרות לפצל מן החוק את הפרקים העוסקים ב"עידן פלוס" ובערוץ כנסת, ולהעבירם לדיון בוועדת הכלכלה.

השר קרעי: "הפיצול נועד לתת מזור ליוצרים שביקשו זאת. אני מקווה שנשלים את הסוגיה השבוע ונוכל לתת לוח זמנים מפורט לחודש וחצי הקרובים. אני מעריך את עבודת הייעוץ המשפטי לכנסת, שעושים כאן עבודה קשה. לצערי, הייעוץ המשפטי לממשלה אינו מאפשר לייעוץ המשפטי של משרד התקשורת לשתף פעולה, אפילו לא לשבת איתנו בישיבות פנימיות ולסייע בהבניית ההערות שעולות כאן".

לשאלת ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד) בעניין פתיחת השוק לתחרות, השיב השר כי מדובר באיזון בין מדיניות הממשלה לבין גורמי המקצוע. לדבריו, אחת הדרכים לכך היא עידוד כניסת שחקנים חדשים: כל ספק תכנים יחויב לאפשר עד עשרה אפיקים חינמיים לערוצי חדשות חדשים. "זה בעיני פתיחת השוק למגוון דעות, פירוק המונופול הקיים, הקלה בקבלת רישיונות, בלי תשלום מיליונים ובלי מעורבות בלוח השידורים", אמר.

בדיון על מרשם ספקי התכנים הובהר כי חובת הרישום תחול על ספק תכנים ישראלי שהכנסתו השנתית מאספקת תכנים בישראל עולה על 40 מיליון שקלים. עו"ד מיכל פליישר, סמנכ"ל אסדרה בהוט, טענה כי אין הצדקה להבחנה בין ספקים ישראלים לבינלאומיים: "אין שום הבחנה כשצופים בטלוויזיה רב־ערוצית, ובכל העולם קיימת אסדרה גם על ספקים בינלאומיים".

שלומית סקעת, סמנכ"ל כספים ברשות השנייה, הציעה לקבוע רף חלופי של הכנסה שנתית בסך 30 מיליון שקלים או 50 אלף מינויים, וציינה כי נתונים אלה מעידים על נתח שוק המצדיק החלה של אסדרה.

על-פי ההצעה, יו"ר המועצה יהיה אחראי לניהול מרשם ספקי התכנים. עו"ד זיו גלעדי מהייעוץ המשפטי של משרד התקשורת הסביר כי מדובר בתנאי סף טכניים בלבד, ולכן אין מניעה שיו"ר המועצה ינהל את המרשם. סעיף 51 לחוק עוסק בתנאי הסף לרישום במרשם.

ההצעה מתייחסת גם לתאגידים שלא יירשמו במרשם, ובהם תאגיד שאחת ממטרותיו היא רכישת אמצעי פרסום. לדברי אביתר גוטמן, סמנכ"ל שידורים במשרד התקשורת, הכוונה לחברות רכש מדיה שיבקשו להפוך לשחקנים עצמאיים.

סימן א' בפרק ג' עוסק באגרה בעד רישום במרשם. לפי ההצעה, שר התקשורת, בהמלצת המועצה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה, יהיה רשאי לקבוע בתקנות אגרה בעד הגשת בקשה לרישום או חידוש רישום. האגרה תשקף את העלות האדמיניסטרטיבית בלבד. עו"ד גלעדי העריך כי מדובר בסכומים הנעים בין מאות לאלפי שקלים בודדים.

לעניין ביטול רישום במרשם נקבע כי המועצה תהיה רשאית לבטל רישום אם הגוף הרשום ביקש זאת, אם הרישום הושג על בסיס מידע כוזב, מטעה או חלקי, או אם חדל להתקיים אחד מתנאי הרישום. ספק תכנים שיקבל הודעה על כוונה לבטל את רישומו יהיה רשאי לטעון את טענותיו בפני המועצה בתוך עשרה ימי עבודה. יו"ר הוועדה הציעה להאריך את התקופה ולהעמידה על 45 ימים.