רפורמת התקשורת במבחן: מי יקבע אילו חדשות תראו

משרד התקשורת: ההגנה מיועדת לקטנים

מנכ"ל משרד התקשורת אלעד מקדסי הבהיר כי הסעיפים אינם מיועדים להגן על הגופים הגדולים הפועלים כיום, אלא על אלה שאינם יושבים סביב שולחן הוועדה - ערוצים ופלטפורמות קטנים או כאלה שטרם קמו.

לדבריו, האיסור על בלעדיות והאיסור על אפליה הם כלים בסיסיים הנדרשים כדי למנוע חסימה של שחקנים חדשים: "הסעיפים נועדו להגן על השחקנים הקטנים. הגדולות ידעו להסתדר בינן לבין עצמן".

יו"ר הוועדה ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן אימצה את הקו הזה והבהירה כי מבחינתה אין כאן שליטה בתוכן אלא הסדרה כלכלית בלבד: "יש צורך אקוטי בשמירה על השחקנים הקטנים. אני מאמינה שהגדולים יסתדרו".

עם זאת, היא הכירה בכך שהדיון רגיש, במיוחד נוכח שינוי מבנה התמריצים בשוק.

משרד המשפטים: אי-אפשר לדלג על שוק החדשות

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אביטל סומפולינסקי התריעה כי לא ניתן לדון בסעיפי התחרות מבלי להסדיר תחילה את סוגיית שוק החדשות. לשיטתה, ביטול חובת ההעברה משנה את נקודת שיווי המשקל שקבע המחוקק בעבר - נקודה שנועדה להבטיח נגישות מלאה למגוון ערוצי חדשות.

לדבריה, גם אם ההסדר מנוסח כהסדר כלכלי, עצם מתן שיקול דעת רחב לרשות בתחום היחסים בין ערוצים לפלטפורמות הוא סמכות רגישה: כוח כלכלי בשוק שידורים עשוי להשפיע בפועל גם על נגישות הציבור לתוכן.

היא הזהירה מפני תרחיש שבו פלטפורמה תבחר אילו ערוצים לשדר ואילו להצניע - לא מטעמים עיתונאיים אלא משיקולים מסחריים.

הערוצים: פגיעה במבנה המימון

נציגי הערוצים המסחריים הציגו תרחיש שונה. מבחינתם, ביטול חובת ההעברה אינו צעד ניטרלי אלא שינוי מהותי במבנה המימון.

עו"ד רז נזרי טען כי חובת ההעברה נועדה להבטיח פלורליזם בפועל, שכן היא מחייבת שידור של כלל ערוצי החדשות לכל בית בישראל. ביטולה, לשיטתו, עלול להוביל לדרישות תשלום חדשות ולמשאים-ומתנים אגרסיביים - עד כדי חשש החשכת מסך במקרה של אי-הסכמה.

עו"ד אסף גרינבאום, המייצג את קשת ורשת, הדגיש כי אומנם ביטול החובה המלא ייכנס לתוקף רק בשנת 2029, אך במקביל מתבטלת מיד הבלעדיות של הערוצים בתחום הפרסום. המשמעות, לדבריו, היא שהפלטפורמות יהפכו למתחרות ישירות על תקציבי פרסום - מצב שעלול ליצור להן תמריץ כלכלי להעדיף ערוצים שבשליטתן או כאלה שאינם מתחרים ישירים.

לדבריהם, אם נקבע איסור על אפליה - עליו לחול באופן סימטרי גם על הפלטפורמות, ולא רק על ספקי התוכן.

הפלטפורמות: העלות תגיע לציבור

נציגי הפלטפורמות טענו מנגד כי ביטול חובת ההעברה יוביל לדרישות תשלום גבוהות מצד הערוצים. לדבריהם, גם כיום מתקיימים תשלומים עקיפים, וביטול ההסדר עלול להקפיץ את העלויות.

לשיטתם, העלויות הללו יתגלגלו בסופו של דבר לציבור בדמי מנוי גבוהים יותר. בנוסף, הועלתה הטענה כי האיסור על אפליה אינו בהכרח מביא להוזלת מוצרים, ולעיתים אף גורם להסלמה במחירים.

עוד נטען כי מנגנוני הכרעה ופיקוח שייקבעו בחוק אינם בהכרח מסוגלים להגיב בזמן אמת למשאים-ומתנים מסחריים הנחתמים ברגע האחרון.

הרשות החדשה: תחרות בלבד או גם אחריות ציבורית

במקביל למחלוקת הכלכלית, התנהל דיון עקרוני סביב תפקידי הרשות החדשה לאסדרת התקשורת המשודרת.

הייעוץ המשפטי הציע לעגן בתפקידי הרשות מטרה של הבטחת שידורים הוגנים, מהימנים ומאוזנים. יו"ר הוועדה דחתה זאת וטענה כי עיגון כזה מנוגד לרעיון החוק: "השוק החופשי אמור לדאוג לכך בעצמו".

שר התקשורת שלמה קרעי הבהיר כי החוק הוא חוק ממשלתי וכי הממשלה והכנסת הן הקובעות את המדיניות. לשיטתו, הכללת מושגים כגון "מהימנות" או "איזון" עלולה להחזיר אסדרת תוכן דרך הדלת האחורית.