בריאות, אוויר ורעש: עשרות מיליארדים
לפי המחקר, אחד הסעיפים הכבדים ביותר נוגע לנזקי בריאות. עלות הפגיעה מרעש מטוסים נאמדת ב-17.28 עד 33.91 מיליארד שקל, ואילו עלות נזקי זיהום האוויר נאמדת ב-20.79 עד 38.78 מיליארד שקל, בהתאם להיקף פעילות השדה ולקיבולת הנוסעים. מחברי הדוח מדגישים כי עמק יזרעאל רגיש במיוחד לזיהומים בשל תנאיו הטופוגרפיים, שלטענתם יוצרים מעין "אמבטיה" שבה רעש ומזהמים עלולים להצטבר ולהחמיר את הפגיעה באוכלוסייה.
הדוח נשען בהקשר זה גם על חוות דעת רפואיות וסביבתיות קודמות, שלפיהן חשיפה ממושכת לרעש עלולה להיות קשורה להפרעות שינה, פגיעה בריכוז, תחלואה לבבית ופגיעה קוגניטיבית בילדים. בדוח לא מוצגת תחזית תחלואה פרטנית לכל יישוב, אלא אומדן כלכלי המבקש לשקלל את עלות הפגיעה הבריאותית האפשרית בהיקפים רחבים.
הצפות, חקלאות והמערכת האקולוגית
רכיב מרכזי נוסף בדוח הוא הפגיעה האפשרית במערכת המים של העמק. לפי המחברים, שטחי החקלאות, מאגרי המים והמערך ההידרולוגי בעמק יזרעאל ממלאים תפקיד מהותי בוויסות הצפות במורד נחל הקישון ובאזור מפרץ חיפה. על-פי האומדן, הקמת השדה עלולה להגדיל את תוחלת הנזק השנתי משיטפונות והצפות ב-360 עד 709 מיליון שקל, ובערך נוכחי ל-20 שנה - ב-5.36 עד 10.55 מיליארד שקל.
הפגיעה בחקלאות עצמה נאמדת בדוח ב-1.6 עד 16.1 מיליארד שקל. המחברים מסתמכים בין השאר על עמדת משרד החקלאות משנת 2021, שלפיה אזור המגבלות סביב התוכנית משתרע על שטחים חקלאיים נרחבים וכולל גידולים ומשקי בעלי חיים שיש להם משקל של ממש בתוצרת המקומית. הדוח מוסיף כי תסקיר ההשפעה על הסביבה הרחיב בהמשך את טווח המגבלות לשטח העולה על 340 אלף דונם - נתון שלטענת מחבריו מעיד כי אומדנים קודמים היו שמרניים מדי.
הנזק הסביבתי-אקולוגי הישיר מוערך ב-10.35 מיליארד שקל. הסכום כולל, לפי הדוח, פגיעה במינים בסכנת הכחדה, קיטוע מסדרון אקולוגי, פגיעה בשירותי האבקה, אובדן קרקע פורייה, פגיעה בוויסות מי נגר והצפות, וכן נזק לערכי נוף ותרבות. לצד זאת נאמדת עלות ניהול סיכוני הבטיחות התעופתיים, בעיקר בשל ריבוי ציפורים וחיות בר במרחב, בכ-180 מיליון שקל.
הסעיף הכבד ביותר: ביטחון המזון
החידוש הבולט ביותר במחקר הוא ניסיון לתמחר את הפגיעה האפשרית בביטחון המזון של ישראל. לפי הדוח, הרס חלק מהמרחב החקלאי בעמק יזרעאל, לצד מגבלות שיחולו על עיבוד הקרקע בטווח רחב, עלול להחליש את היכולת הלאומית להבטיח אספקת מזון טרי בשגרה ובחירום. רכיב זה לבדו נאמד ב-94.02 מיליארד שקל בתרחיש המינימלי ועד 537.53 מיליארד שקל בתרחיש המחמיר.
החישוב כולל כמה שכבות: עלויות בריאותיות הקשורות לפגיעה בביטחון התזונתי, פרמיית סיכון כלכלית, עלויות אסטרטגיות בעת חירום ועלויות חברתיות נלוות. עם זאת, זהו גם החלק המורכב והשנוי יותר במחלוקת מבחינה מתודולוגית, שכן הוא מבקש לאמוד עלות מקרו-כלכלית רחבה של תרחישים עתידיים ולא רק נזק מיידי וישיר. מחברי הדוח מודעים לכך, ומציגים את הרכיב בנפרד מן התחשיב הבסיסי של 100.6 עד 158.8 מיליארד שקל.
הוויכוח התכנוני נמשך
המחקר מתפרסם על-רקע המשך קידומן של חלופות שונות לשדה תעופה משלים לנתב"ג. הממשלה אישרה בפברואר 2026 לקדם שדה משלים בדרום במרחב צקלג, לצד המשך קידום החלופה בצפון. במקביל, הצעת החוק להקמת שדה תעופה בנבטים התקדמה בכנסת, אך המהלך נתקל בהתנגדות משרד הביטחון.
בדוח נטען כי ההחלטה להותיר את רמת דוד כחלופה מתקדמת מבחינה תכנונית, בשעה שנבטים וצקלג מצויות בשלבים אחרים של קידום, מעמיקה את החשש מפני קיבוע בפועל של חלופת עמק יזרעאל. המחברים מסכמים כי "הקמת שדה תעופה אזרחי בינלאומי בעמק יזרעאל מהווה החלטה בעייתית קודם כל מבחינה כלכלית", וקוראים לשקלל את מלוא הנזקים בטרם קבלת החלטה סופית.
מנגד, יש להדגיש כי מדובר במחקר שהוזמן בידי מטה המאבק נגד הקמת השדה בעמק, וכי מסקנותיו מצטרפות לוויכוח ציבורי, מקצועי ותכנוני מתמשך. משקלן של ההערכות, ובעיקר של הרכיבים הרחבים הנוגעים לביטחון מזון ולנזקים עקיפים, צפוי להיבחן מול עמדות המדינה, מוסדות התכנון וגורמי המקצוע מטעמה.
; פייסבוק 
תפוס כינוי יחודי
