מטה נמרוד שפר הפיץ מסרונים נגדו - כדי להפליל את רונן צור

סערה במפלגת הדמוקרטים: מסרון שהופץ נגד נמרוד שפר, אחד המתמודדים בבחירות המקדימות של המפלגה, יצא למעשה מתוך מטהו - אך נוסח כך שייראה כאילו מקורו ביריבו רונן צור. במסרון הוצג שפר כ"איש שמאל קיצוני שמתרפס בפני מצדיקי 7.10", בנוסח שהדהד ביקורת שצור השמיע בעבר נגדו.

על-פי הפרסום, בדיקת פרטי ההפצה העלתה כי המסרון נשלח בידי דוברו האישי של שפר. בכך נוצר מצג שלפיו צור מנהל נגדו מסע השחרה, בעוד שבפועל המסרון יצא מתוך מחנהו של שפר עצמו. המהלך עורר מבוכה חריגה במפלגה, במיוחד על-רקע ניסיונה להציג את הבחירות המקדימות כהליך ציבורי נקי והוגן יותר.

שפר: "האחריות כולה שלי"

לאחר חשיפת הדברים פרסם שפר התנצלות פומבית. לדבריו: "אחד המסרונים שנשלחו היום במסגרת הפריימריז, יצא מהצוות שלי - אבל נכתב כך שיראה כאילו הוא נועד לתקוף אותי. המסרון הדהד את מסריו של רונן צור ועל כן שויך אליו. זאת לא הרוח שאני רוצה להביא לפוליטיקה, והעובדה שלא ידעתי על המהלך לא פוטרת אותי מאחריות. האחריות כולה שלי".

שפר הוסיף כי התקשר לצור והתנצל בפניו ישירות. עם זאת, גם קבלת האחריות אינה מסיימת את האירוע: השאלה המרכזית אינה רק מי כתב ושלח את המסרון, אלא מדוע מטה של מתמודד בבחירות מקדימות מפיץ מסר שנועד להיראות כמתקפה מצד יריבו.

מבחן ראשון לתקנון המפלגה

הפרשה מגיעה בעיתוי רגיש עבור מפלגת הדמוקרטים. רק לאחרונה אושר תקנון המפלגה, שלפי הפרסום כולל אפשרות לנקוט צעדים נגד מי שיעשה שימוש בתעמולת כזב מכפישה. כעת הסעיף הזה עומד בפני מבחן ראשון, לא בסוגיה עקרונית ומרוחקת - אלא באירוע פנימי שמערב אחד מן המתמודדים בבחירות המקדימות.

ההכרעה עוברת לידי הנהגת המפלגה וליושב הראש יאיר גולן. אם תבחר המפלגה להבליג, היא תתקשה להסביר את הפער בין ההצהרות על תרבות פוליטית אחרת לבין ההתנהלות בפועל. אם תנקוט צעדים חריפים, היא עלולה להצית עימות פנימי נוסף בתוך מערכת בחירות שכבר ספגה פגיעה תדמיתית.

הנזק הפוליטי כבר נגרם

גם אם שפר לא ידע מראש על המהלך, כפי שטען, האחריות הציבורית חלה עליו. מתמודד אינו אחראי רק לדברים שהוא אומר בעצמו, אלא גם לדרך שבה אנשיו פועלים בשמו. במקרה הזה, הקו הבעייתי נחצה לא בשל מסר ביקורתי חריף - אלא בשל ניסיון ליצור רושם מטעה כאילו היריב הוא שעומד מאחוריו.

עבור הדמוקרטים, זהו אירוע שחורג ממבוכה נקודתית. מפלגה חדשה-ישנה שמבקשת לבנות אמון ציבורי אינה יכולה להרשות לעצמה להיראות כמי שמאמצת את אותן שיטות שהיא מבקרת אצל יריביה. השאלה כעת היא אם הנהגתה תסתפק בהתנצלות - או שתבהיר כי כללי המשחק הפנימיים אכן מחייבים גם כשהם לא נוחים.