בג"ץ מחק את העתירה - רשות המיסים תבדוק אם בישיבות לומדים חייבי גיוס

בית המשפט העליון מחק (יום ה', 16.7.26) את עתירת עמותת ישראל חופשית נגד ההכרה במוסדות תורניים כמוסדות ציבור שתרומה להם מקנה הטבת מס לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. העתירה נמחקה לאחר שהמדינה אימצה בעיקרה את עמדת העמותה והחלה לדרוש מהמוסדות למסור מידע על תלמידים החייבים בגיוס.

פסק הדין ניתן בבג"ץ 27430-07-25 בידי השופטות דפנה ברק-ארז, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן. השופטות קבעו כי לאחר שהמדינה שינתה את מדיניותה ונקטה צעדים מעשיים, לא נותרה עוד מחלוקת המצדיקה הכרעה במסגרת העתירה הנוכחית.

הטבת המס תותנה בהצהרה וברשימת תלמידים

ישראל חופשית טענה בעתירה כי אין לאפשר תמיכה עקיפה של המדינה במוסדות שבהם לומדים תלמידי ישיבה החייבים בשירות ביטחון אך אינם מסדירים את מעמדם מול רשויות הצבא. התמיכה העקיפה ניתנת באמצעות זיכוי מס לתורמים למוסדות שהוכרו לפי סעיף 46.

בתגובה שהגישה ב-25 ביוני הבהירה המדינה כי מפסיקת בית המשפט העליון מתחייבת הפסקת מתן הטבת המס בגין תרומות למוסדות שבהם לומדים חייבי גיוס שלא הסדירו את מעמדם כדין. בכך קיבלה המדינה בעיקרה את הטענה המרכזית שהעלתה העותרת.

בהודעת עידכון שהוגשה ב-10 ביולי מסרה המדינה כי רשות המיסים כבר שלחה 147 מכתבים למוסדות תורניים שהגישו בקשות לקבלת האישור. חידוש האישור יותנה בהצהרה של המוסד שלפיה אין בין תלמידיו מי שנקראו לשירות ביטחון ולא הסדירו את מעמדם, וכן בצירוף רשימת התלמידים לשנה שבעבורה מתבקש האישור.

דרישה דומה תחול גם על מוסדות שכבר מחזיקים באישור לפי סעיף 46. מוסדות אלה נדרשו להעביר את ההצהרה ואת רשימות התלמידים עד יום שלישי, 1 בספטמבר 2026. במקרה שבו תשקול רשות המיסים לשלול אישור קיים, תינתן למוסד אפשרות להשמיע את טענותיו בשימוע בכתב.

המוסדות התנגדו - אך לא ביקשו לעצור את המהלך

הגופים המייצגים את המוסדות התורניים טענו כי שלילת ההכרה עלולה לפגוע בפעילותם הציבורית, והעלו קשיים משפטיים ומעשיים בנוגע למדיניות החדשה. בין המשיבים היו איחוד הישיבות בארץ ישראל, איגוד מנהלי הישיבות והמוסדות התורניים וישיבות מיר, פוניבז', כסא רחמים ובית הלל.

השופטות ציינו כי המוסדות אומנם התנגדו לעמדת המדינה, אך לא הונחה לפניהן בקשה למתן סעד שימנע או יבטל את ההחלטה. הן הוסיפו כי הטענות נגד המדיניות החדשה התעוררו רק לאחר הגשת העתירה, וכי לא ניתן להכריע בהן בלי שכל הגורמים העשויים להיות מושפעים ממנה יקבלו אפשרות להשמיע את עמדתם.

בית המשפט נמנע מלתת לעמדת המדינה תוקף של פסק דין ולא הביע עמדה בשאלה אם ההסדר החדש חוקי או ראוי. בפסק הדין נאמר כי נגד ההחלטה כבר הוגשו, או צפויות להיות מוגשות, עתירות נפרדות - ובהן יתבררו טענות המוסדות לגופן.

העתירה נמחקה ללא צו להוצאות ותוך שמירת מלוא הטענות של כל הצדדים.