"בעוד שבעבר, מולדובה היתה מדינת המקור המרכזית, בזמן האחרון הפכה אוזבקיסטן למדינת המקור שממנה מגיעות רוב הנשים" המועסקות בזנות. כך אומר שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד, במסגרת גילוי דעת שפרסם (יום ב', 16.8.04) לרגל יום המאבק בסחר בבני אדם.

יום המאבק הוא תולדה של אירוע מצער שאירע לפני 4 שנים בדיוק, כאשר סרסורים הציתו מכון ליווי בתל אביב וארבע קורבנות סחר בבני אדם ניספו בדליקה. מאז, החליטו כמה ארגונים וולונטריים לציין את התאריך 16 באוגוסט כיום המאבק.

הסחר בנשים - תופעת עבדות בכסות מודרנית

שר המשפטים מגדיר את תופעת הסחר בנשים כ"עבדות מודרנית מסוג חדש". תופעה זו מתבטאת בייבוא בני אדם מארצות מצוקה לארצות אחרות כדי למלא צרכים שונים, ובכללם ניצול מיני, שעבוד והעסקה בזנות. בשנות ה-90' החלה התופעה לפקוד גם את ישראל. מדובר בסחר בנשים זרות, שיובאו מארצות מצוקה כדי שיועסקו בזנות. בתקופה זו, רשתות עברייניות החלו לנצל את עוניין ופגיעותן של נשים צעירות במדינות עניות, בעיקר במזרח אירופה, ולשכנען לנסוע לישראל, תוך נטיעת תקוות שווא שיוכלו להשתכר מספיק כדי לפרנס את עצמן ואת בני משפחותיהן.

רוב קורבנות הסחר מגיעות למדינת ישראל ממדינות מקור שהיו חלק מחבר העמים, כגון מולדובה, אוקראינה, רוסיה, ביילרוס ואוזבקיסטן, והן נשים צעירות בגילאי 18-35. בדרך כלל, הן מוברחות לישראל דרך האויר, הים והיבשה, באמצעות מסמכים מזוייפים. במשרד המשפטים אומדים את מספר הנשים העוסקות בזנות ש"יובאו" לארץ בכ-2,000 עד 3,000.

לפיד מציין בדבריו, כי למשרדו נודע על מקרים בודדים שמהם עולה חשש לסחר בנשים ישראליות כדי להניען לעסוק בזנות בחו"ל. לפי המידע הראשוני שבידי המשרד, הסוחרים משתמשים בתכסיסים הידועים מעולם הסחר, למשל, הבטחות שוא לגבי הכנסות גבוהות ותנאים טובים, הפגשת הקורבנות הפוטנציאליים עם "עדות" כביכול שהיו במקומות היעד, תשלום עבור כרטיסי טיסה והסדרת מסמכי מעבר.

המאבק של ישראל בתופעה משתפר, אך הדירוג עדיין נמוך

לדברי לפיד, הקהילה הבינלאומית מכירה בכך שמכיוון שהסחר בבני אדם הוא בראש ובראשונה תופעה בינלאומית, המאבק בה צריך להערך אף הוא במישור הבינלאומי. לפי תפיסה זו, כשם שהעבריינים חוצים גבולות, כן מדינות העולם חייבות לשלב ידיים כדי להיאבק יחד בתופעה.

שר המשפטים מציין בגאווה, כי בעוד שמדינת ישראל סווגה בדירוג הנמוך ביותר בשנת 2001 בדוח משרד החוץ האמריקני, כמדינה שאינה עומדת בסטנדרטים המינימליים וגם אינה עושה מאמצים משמעותיים לעשות כן. הרי שבשנים 2002 עד 2004 סווגה ישראל בדירוג הבינוני, כמדינה שעדיין אינה עומדת בסטנדרטים המינימליים, אך נוקטת במאמצים משמעותיים לעשות כן.

גם משרד החוץ מתגייס למאבק בתופעה

בתחום המדיני והמשפטי, מציין לפיד, משרד החוץ ומשרדים אחרים מקיימים מגעים סדירים עם ארגונים בינלאומיים כגון ה–International Organization Of Migration, כדי ללמוד מניסיונם בתחום ההגנה על קורבנות ונקיטת אמצעי המניעה.

כמו כן, חתמה ישראל על אמנות בינלאומיות שמגמתן ליטול חלק במאבק הבינלאומי נגד סחר בבני אדם ומשרד המשפטים שוקד על הכנת חקיקה כדי לאפשר למדינה לאשררן.

בחודש אוגוסט 2003, נחקק החוק למניעת סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), ביוזמת חברי הוועדה הפרלמנטרית החוקרת את תופעת הסחר בבני אדם. חוק זה קובע עונשי מינימום עבור סחר בבני אדם, מסמיך את בית המשפט לשמוע את עדות המתלוננת בעבירת סחר שלא בפני הנאשם, מאפשר החלת סמכות שיפוט על אזרח ישראלי שביצע עבירת סחר בחו"ל - אף אם מעשה זה אינו מהווה עבירה שם, ומחייב בתי משפט להחיש העדת מתלוננות במסגרת עדות על אתר.

חקיקה רלוונטית נוספת היא חוק מאבק בארגוני פשיעה, המאפשר העמדה לדין של אנשי מפתח ברשתות סחר בעבירות הנקובות בה והקובע שניתן להטיל כפל העונש הקבוע לעבירה עד 25 שנות מאסר בפועל, בגין עבירה שנעברה במסגרת פעילות של ארגון פשיעה.

גלאון: דברי לפיד כאילו רוב לקוחות
הזונות הם עובדים זרים - גיבובי שטויות

יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא הסחר בנשים, ח"כ זהבה גלאון (יחד), הגיבה לדברים שאמר לפיד, לפיהם רוב הלקוחות של הנשים בבתי הזונות עם עובדים זרים. גלאון אמרה, כי דברי השר הם "גיבוב של שטויות. בדיקה העלתה, כי רובם המכריע של הלקוחות, ומדובר בכמיליון ביקורים בחודש, הם לקוחות מתמידים מכל שכבות האוכלוסיה". דוברו של לפיד טרם הגיב על הדברים.

גלאון אמרה עוד, כי היא "מתנגדת למיסוד הזנות, שהיא אלימות מינית נגד נשים. מיסודה הוא לגיטימציה לעבריינים. כמו שאינך ממסד את העבדות, כך אין למסד את הזנות. מישהו היה מעלה בדעתו להציע למסד כספים מעסקי סמים?".

גלאון התייחסה לטענה כאילו יש הבדל בין אישה המועסקת בזנות מרצונה ובין מי שהדבר נכפה עליה. "כמעט ולא קיימת הבחנה בין אישה המועסקת בזנות 'מרצונה' ובין אלה המוכות ודרכונן נלקח מהן", אמרה. "אין כאן בחירה חופשית באמת, הרי הן נאלצו לשעבד את גופן מכורח לחצים שונים".

מאבק גלובלי עולמי

באשר לצורך במיגור התופעה, אמרה יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית כי "יש כאן מאבק גלובלי, משום שיש סחר גלובלי בכל העולם. ראשית, יש לעצור ולחסום הרמטית את נתיבי ההברחה של הנשים. הדרך השנייה להיאבק בפשע המאורגן הזה, היא בהחמרת הענישה וחילוט רכוש שבא כתוצאה מרווחים מעסקים אלה. בנוסף, על המשטרה להתחיל באמת לסגור את מאות מכוני הליווי, לקיים שיתוף פעולה עם משטרות במדינות אחרות, ולהחליף כל מידע שיכול לסייע במאבק בתופעה".

ה'קואליציה נגד סחר בנשים' אומרת היום, כי בישראל סוחרים בכל שנה בכ-3,000 נשים, רובן מגיעות לארץ דרך מצרים. הסרסורים משלמים בעבור אישה בין 4,000 ל-10,000 דולרים. הגיל הממוצע של האישה הוא 22 ואולם למשטרה ידוע גם על סחר בילדה בת 11. הן מקבלות בין 10 ל-30 לקוחות ביום.