המתלונן הסכים בלי להבין - הנציב מתח ביקורת על הרשם
הרשם אמר "לא ניתן לערער" - הנציב קבע שזה לא מספיק |
נציב תלונות הציבור על שופטים בחן תלונה של בעל דין לא מיוצג בתביעה קטנה ● המתלונן טען שהסכים לפסק דין לפי סעיף 79א בלי להבין את מלוא משמעותו ● הנציב קבע כי ההסבר חייב להיות מלא ומתועד ● והבהיר כי מעיקר הדין היה מקום להצדיק את התלונה |
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, מתח ביקורת על רשם בבית המשפט לתביעות קטנות לאחר שבעל דין לא מיוצג טען כי הסכים למתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט בלי שקיבל הסבר מלא על משמעות ההליך. קולה קבע כי לא די באמירה שלפיה "לא ניתן לערער", וכי הסבר כזה חייב להיות מלא ומתועד בפרוטוקול או בהקלטת הדיון.
ההחלטה ניתנה (13.8.26) בעקבות תלונה של אדם שאינו משפטן ולא היה מיוצג בידי עורך דין. לדבריו, הרשם הציע לצדדים לסיים את ההליך באמצעות פסק דין לפי סעיף 79א, וכאשר ביקש להבין את ההשלכות, נענה רק כי "לא ניתן לערער על כך". לטענתו, בשל חוסר ההבנה הוא נתן הסכמה שלא הייתה מדעת, ורק בדיעבד הבין כי פסק הדין יינתן ללא פירוט וללא הנמקה.
הטענה: ההסבר נעלם גם מהפרוטוקול
המתלונן הוסיף כי לאחר שבדק את פרוטוקול הדיון ואת ההקלטה הרשמית, גילה שכל חילופי הדברים בינו לבין בית המשפט סביב האפשרות לפסוק לפי סעיף 79א כלל אינם מופיעים. לדבריו, לא שאלותיו ולא ההסבר החסר שניתן לו תועדו.
הרשם דחה את הטענות וטען כי הוא נוהג להסביר לצדדים דרך קבע את משמעות הפסיקה לפי סעיף 79א. לדבריו, גם במקרה הזה ניתן הסבר, והמתלונן עצמו הודה כי נאמר לו שלא ניתן לערער. הרשם הוסיף כי התרשם שהמתלונן הבין את הדברים, וכי בשל תקלה טכנית הקלטת הדיון לא נשמרה.
הנציב: האחריות לתיעוד מוטלת על בית המשפט
קולה דחה את טענת הרשם שלפיה לתלונה אין בסיס. הוא הדגיש כי האחריות לניהול הפרוטוקול ולתיעודו המלא מוטלת על בית המשפט, וכי הדברים חשובים במיוחד בתביעות קטנות, שבהן בעלי הדין בדרך כלל אינם מיוצגים.
לדבריו, כאשר בית המשפט מציע לצדדים לסיים את ההליך בפסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א, עליו לוודא שההסבר שניתן להם מתועד. הנציב קבע במפורש כי לא די לומר לצדדים שלא ניתן לערער או לציין רק מה יהיה טווח הפסיקה.
גם הקלטה חייבת לכלול את ההסבר המלא
הנציב הבהיר כי החובה אינה משתנה גם כאשר הדיון מוקלט. לדבריו, מטרת ההקלטה היא ליצור תיעוד מדויק ומלא של ההליך, להסיר ספק באשר למה שהתרחש ולאפשר גם לערכאת הערעור להבין את מלוא התמונה.
לכן, כאשר בית המשפט מסביר לצדדים את משמעות ההליך, את האפשרות לפסוק בדרך של פשרה או את סוגיית ההוצאות, ההקלטה חייבת לכלול את ההסבר במלואו. קולה הדגיש כי ההסבר הניתן לצדדים הוא "חלק בלתי נפרד מהדיון".
התקלה הטכנית לא פתרה את הבעיה
קולה העיר כי הרשם לא הסביר באופן מלא מה הייתה אותה תקלה טכנית שבגללה ההקלטה לא נשמרה. גם אם מקבלים את גרסתו, הפרוטוקול עצמו כלל רק את המשפט שלפיו הצדדים מסכימים למתן פסק דין לפי סעיף 79א, בלי פירוט של ההסבר שניתן להם. מבחינת הנציב, גם בכך יש חסר מהותי.
היה מקום להצדיק - אך הנציב הסתפק בהערות
בסיום קבע קולה כי מעיקר הדין היה מקום להצדיק את התלונה. עם זאת, מאחר שחוות דעת עדכנית של הנציבות בנושא ניהול פרוטוקולים פורסמה רק לאחרונה והדגישה מחדש את החובות גם בתביעות קטנות, הוא החליט לפנים משורת הדין להסתפק הפעם בהערות ולא בקביעה רשמית שהתלונה מוצדקת.
המסר שנקבע בהחלטה ברור: כאשר בעל דין לא מיוצג מתבקש להסכים לפסק דין שאינו מנומק ושאפשרויות הערעור עליו מוגבלות, בית המשפט אינו יכול להסתפק במשפט קצר. עליו להסביר את המשמעות המלאה ולוודא שההסבר מתועד - כדי שההסכמה תהיה אמיתית ומדעת.
ההחלטה ניתנה (13.8.26) בעקבות תלונה של אדם שאינו משפטן ולא היה מיוצג בידי עורך דין. לדבריו, הרשם הציע לצדדים לסיים את ההליך באמצעות פסק דין לפי סעיף 79א, וכאשר ביקש להבין את ההשלכות, נענה רק כי "לא ניתן לערער על כך". לטענתו, בשל חוסר ההבנה הוא נתן הסכמה שלא הייתה מדעת, ורק בדיעבד הבין כי פסק הדין יינתן ללא פירוט וללא הנמקה.
הטענה: ההסבר נעלם גם מהפרוטוקול
המתלונן הוסיף כי לאחר שבדק את פרוטוקול הדיון ואת ההקלטה הרשמית, גילה שכל חילופי הדברים בינו לבין בית המשפט סביב האפשרות לפסוק לפי סעיף 79א כלל אינם מופיעים. לדבריו, לא שאלותיו ולא ההסבר החסר שניתן לו תועדו.
הרשם דחה את הטענות וטען כי הוא נוהג להסביר לצדדים דרך קבע את משמעות הפסיקה לפי סעיף 79א. לדבריו, גם במקרה הזה ניתן הסבר, והמתלונן עצמו הודה כי נאמר לו שלא ניתן לערער. הרשם הוסיף כי התרשם שהמתלונן הבין את הדברים, וכי בשל תקלה טכנית הקלטת הדיון לא נשמרה.
הנציב: האחריות לתיעוד מוטלת על בית המשפט
קולה דחה את טענת הרשם שלפיה לתלונה אין בסיס. הוא הדגיש כי האחריות לניהול הפרוטוקול ולתיעודו המלא מוטלת על בית המשפט, וכי הדברים חשובים במיוחד בתביעות קטנות, שבהן בעלי הדין בדרך כלל אינם מיוצגים.
לדבריו, כאשר בית המשפט מציע לצדדים לסיים את ההליך בפסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א, עליו לוודא שההסבר שניתן להם מתועד. הנציב קבע במפורש כי לא די לומר לצדדים שלא ניתן לערער או לציין רק מה יהיה טווח הפסיקה.
גם הקלטה חייבת לכלול את ההסבר המלא
הנציב הבהיר כי החובה אינה משתנה גם כאשר הדיון מוקלט. לדבריו, מטרת ההקלטה היא ליצור תיעוד מדויק ומלא של ההליך, להסיר ספק באשר למה שהתרחש ולאפשר גם לערכאת הערעור להבין את מלוא התמונה.
לכן, כאשר בית המשפט מסביר לצדדים את משמעות ההליך, את האפשרות לפסוק בדרך של פשרה או את סוגיית ההוצאות, ההקלטה חייבת לכלול את ההסבר במלואו. קולה הדגיש כי ההסבר הניתן לצדדים הוא "חלק בלתי נפרד מהדיון".
התקלה הטכנית לא פתרה את הבעיה
קולה העיר כי הרשם לא הסביר באופן מלא מה הייתה אותה תקלה טכנית שבגללה ההקלטה לא נשמרה. גם אם מקבלים את גרסתו, הפרוטוקול עצמו כלל רק את המשפט שלפיו הצדדים מסכימים למתן פסק דין לפי סעיף 79א, בלי פירוט של ההסבר שניתן להם. מבחינת הנציב, גם בכך יש חסר מהותי.
היה מקום להצדיק - אך הנציב הסתפק בהערות
בסיום קבע קולה כי מעיקר הדין היה מקום להצדיק את התלונה. עם זאת, מאחר שחוות דעת עדכנית של הנציבות בנושא ניהול פרוטוקולים פורסמה רק לאחרונה והדגישה מחדש את החובות גם בתביעות קטנות, הוא החליט לפנים משורת הדין להסתפק הפעם בהערות ולא בקביעה רשמית שהתלונה מוצדקת.
המסר שנקבע בהחלטה ברור: כאשר בעל דין לא מיוצג מתבקש להסכים לפסק דין שאינו מנומק ושאפשרויות הערעור עליו מוגבלות, בית המשפט אינו יכול להסתפק במשפט קצר. עליו להסביר את המשמעות המלאה ולוודא שההסבר מתועד - כדי שההסכמה תהיה אמיתית ומדעת.
|
|
על חובת בית המשפט לתביעות קטנות להקפיד כי הסבריו בכל הנוגע לאפשרות מתן פסק דין בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט יתועדו בפרוטוקול הכתוב או בהקלטת הדיון באופן מלא / תמצית החלטה | |
|
נציב תלונות הציבור על שופטים קבע כי היה מקום להצדיק תלונה נגד רשם שלא תיעד במלואם את ההסברים שנתן לבעל דין לא מיוצג לפני הסכמתו לפסק דין לפי סעיף 79א, אך הסתפק הפעם בהערות.
|
אשר קולה
●
נציבות תלונות הציבור על שופטים
|
||
|
|
+"ג'ירף מעולף וצב עייף": ספר הילדים שהגיע לפסק הדין
23:49 17/08/26 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
השופט השווה תביעה ל"איילת מטיילת"
בעלת דין התלוננה לאחר ששופט השווה את אופן ניהול תביעתה לספר הילדים "איילת מטיילת" וטענה לכתיבה לעגנית ומזלזלת ▪ השופט הסביר כי ביקש להמחיש את סרבול התביעה ולא לפגוע בה ▪ הנציב אשר קולה קבע כי ההתערבות בסגנון כתיבה שיפוטי תיעשה רק במקרים חריגים ▪ לצד זאת הדגיש: על שופטים לכתוב באיפוק, בריסון ובמתינות
השופט השווה תביעה ל"איילת מטיילת"
+עדה העידה בוואטסאפ מהטלפון של עורך הדין - הנציב העיר
11:19 17/08/26 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
עדות בוואטסאפ חייבת לעמוד בכללי היוועדות חזותית
נציב תלונות הציבור על שופטים בחן תלונה על עדות שנגבתה בשיחת וידאו בוואטסאפ מטלפון נייד של עורך דין ▪ המתלוננת טענה שלא יכלה לצפות בעדה בזמן אמת ▪ הנציב קבע כי הסכמה להיוועדות חזותית אינה בהכרח הסכמה לעדות בדרך זו ▪ והבהיר: בית המשפט חייב לוודא שכל הצדדים רואים ושומעים
עדות בוואטסאפ חייבת לעמוד בכללי היוועדות חזותית
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| הרשם אמר "לא ניתן לערער" - הנציב קבע שזה לא מספיק |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

