דיווח: ראש המודיעין המצרי הזהיר אישית את נתניהו לפני 7 באוקטובר

ראש המודיעין המצרי לשעבר עבאס כאמל התקשר לראש הממשלה בנימין נתניהו בתחילת אוקטובר 2023, ימים ספורים לפני טבח 7 באוקטובר, והעביר לו התרעה נוספת על סכנה להתקפה מרצועת עזה - כך דיווח ה"וול סטריט ג'ורנל", בהסתמך על גורמים בממשלה ערבית. לשכת ראש הממשלה מכחישה בתוקף את הטענה וקובעת כי נתניהו לא שוחח עם כאמל בחודשים שקדמו למתקפה.

על-פי הדיווח, כאמל החל לחשוש לאחר ששתי התרעות מצריות קודמות על סימנים למתקפה אפשרית מעזה לא זכו לתגובה מספקת מצד ישראל. בעקבות זאת הוא פנה ישירות לנתניהו והעביר התרעה שלישית. ה"וול סטריט ג'ורנל" אינו מפרט מה בדיוק נאמר בשיחה, ואינו מציג מידע שלפיו מצרים ידעה את מועד המתקפה, יעדיה או מתווה החדירה שחמאס תכנן.

האזהרה פורסמה כבר אחרי הטבח

הטענות על התרעה מצרית אינן חדשות לחלוטין. כבר בימים הראשונים שלאחר טבח 7 באוקטובר פרסמה סמדר פרי בידיעות אחרונות, בהסתמך על מקור מצרי בכיר, כי ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל העביר ללשכת ראש הממשלה כעשרה ימים לפני המתקפה אזהרה שלפיה "משהו חריג" ו"מבצע אימתני" עומדים להתרחש מכיוון עזה. לשכת ראש הממשלה הכחישה אז את הדברים.

הפרסומים החדשים בארצות-הברית מעניקים כעת חיזוק לחלקים מרכזיים באותו דיווח מוקדם, ובראשם עצם קיומן של התרעות מצריות חריגות בסוף ספטמבר 2023. עם זאת, הטענה של ה"וול סטריט ג'ורנל" שלפיה כאמל עצמו התקשר לנתניהו היא נדבך חדש ומהותי, שלא הופיע בפרסום המקורי של פרי.

הביקור החשאי שקדם לשיחה

הפרסום החדש מגיע יומיים לאחר חשיפה נפרדת של The Atlantic, ולפיה כאמל הגיע בחשאי לישראל ב-26 בספטמבר 2023 - 11 ימים לפני הטבח. לפי התחקיר, מטוס ססנה הקשור למודיעין המצרי נחת בנמל התעופה בן-גוריון וכאמל שהה בישראל כ-67 דקות בלבד. הוא נפגש, לפי המקורות, עם גורמי ביטחון ישראלים בכירים, אך זהותם לא פורסמה.

כתבת The Atlantic ויויאן סלמה מסרה כי כאמל הזהיר מפני היערכות ברצועה להתקפה חריגה בהיקפה. עם זאת, לפי התחקיר, לא היה בידיו תאריך למתקפה, הוא לא ידע כיצד תבוצע ולא הצביע על יעדים מסוימים. לדבריה, לצד הביקור הגיעו לישראל גם שתי התרעות כתובות בפרק הזמן של כשבועיים שלפני הטבח.

גורם ישראלי לשעבר שתודרך על הביקור תיאר את המסר המצרי במילים: "אם לא תשנו כיוון, עזה תתפוצץ לכם בפנים". לפי הדיווחים, המצרים סברו כי המתיחות ברצועה עלולה לצאת משליטה והמליצו לישראל גם לנקוט צעדים כלכליים שנועדו להפחית את הלחץ. התרעות מצריות נמשכו, לפי המקורות, עד 5 באוקטובר - 48 שעות בלבד לפני מתקפת חמאס.

האם נתניהו ידע על הביקור

כאן מצויה אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות. The Atlantic לא קבע כי כאמל נפגש עם נתניהו במהלך ביקורו בישראל, ואף ציין כי לא ניתן היה לברר עם מי בדיוק נפגש. הכתבת דיווחה כי גורמים ישראלים ששוחחה עמם התקשו להאמין שביקור כה חריג של ראש המודיעין המצרי לא היה מובא לידיעת ראש הממשלה, אולם זו הערכת המקורות ולא עובדה שנקבעה בתחקיר.

ה"וול סטריט ג'ורנל" מוסיף כעת נדבך שונה ומשמעותי יותר: לפי מקורותיו, לאחר שתי התרעות שלא נענו התקשר כאמל בעצמו לנתניהו. זהו החידוש המרכזי בפרסום האחרון, והוא עומד בסתירה ישירה לגרסת לשכת ראש הממשלה.

לשכת נתניהו מסרה בעקבות הפרסומים: "הטענה שקרית". לדבריה, בחודשים שקדמו ל-7 באוקטובר נתניהו לא נפגש ולא שוחח עם כאמל, ולא קיבל מגורם מודיעיני ישראלי התרעה מצרית מסוג זה. הלשכה גם הפנתה להכחשה מצרית שפורסמה לאחר הטבח וטענה כי מדובר ב"טענות ממוחזרות". עם זאת, ההכחשה המצרית שאליה הפנתה הלשכה פורסמה בזמנו בכלי תקשורת מצריים מפי מקורות ביטחוניים, ולא כהודעה רשמית ברורה של ממשלת מצרים.

גם התרעה מאיחוד האמירויות

במקביל מתחזקת מחלוקת נפרדת סביב התרעה שיוחסה לנשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד. דיווחים שפורסמו החודש בהארץ, ב"ניו-יורק טיימס" ובחדשות 12 טענו כי בן זאיד שוחח עם נתניהו בסוף ספטמבר 2023 בעקבות מידע שלפיו חמאס שוקל פעולה צבאית משמעותית. לפי "ניו-יורק טיימס", שני אנשים המכירים את פרטי השיחה אישרו כי האזהרה הועברה, אם כי היא לא כללה מידע מדויק על סוג המתקפה או מועדה.

לשכת ראש הממשלה מכחישה גם את עצם קיומה של אותה שיחה וטענה כי בדיקה ביומני השיחות לא העלתה תיעוד שלה. נתניהו אף הודיע כי ינקוט הליכים משפטיים בעקבות הפרסום. מנגד, מקור מאיחוד האמירויות אישר כי שיחה בנושא אכן התקיימה.

אזהרות ללא תמונת המתקפה המלאה

ההבחנה החשובה העולה מכלל הפרסומים היא בין התרעה על הסלמה או על מתקפה גדולה לבין ידיעה מוקדמת על תוכנית 7 באוקטובר כפי שבוצעה בפועל. לא פורסמה עד כה ראיה לכך שמצרים או איחוד האמירויות מסרו לישראל את מועד המתקפה, את תוכנית החדירה, את היעדים או את היקף הכוחות שחמאס התכוון להפעיל. מנגד, סדרת הדיווחים מצביעה לכאורה על כך שבשבועות שלפני הטבח הועברו לישראל כמה מסרים אזוריים חריגים בדבר סכנה ממשית להסלמה גדולה מצד חמאס.

מתקפת 7 באוקטובר הסתיימה ברציחתם של כ-1,200 בני אדם ובחטיפתם של 251 בני אדם לרצועת עזה. השאלה מי קיבל אילו התרעות, באיזה מועד ומה נעשה בעקבותיהן נותרה אחת המחלוקות המרכזיות סביב הכשל שקדם למתקפה.

הפרסום החדש מקבל משמעות פוליטית נוספת משום שהוא מופיע פחות מחודש לפני הבחירות לכנסת. עם זאת, בשלב זה מדובר בטענות המבוססות על מקורות עלומי שם ומוכחשות חזיתית בידי ראש הממשלה. לכן השאלה אם שיחת כאמל-נתניהו אכן התקיימה אינה עובדה מוכחת - אלא מחלוקת עובדתית מהותית בין כמה כלי תקשורת בינלאומיים ומקורותיהם לבין לשכת ראש הממשלה.