רגב וכץ חויבו לשלם 11 אלף ש"ח בעקבות שימוש בנכסי ציבור לתעמולת בחירות

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, קיבל (ג', 29.9.26) בחלקן שתי עתירות נגד שרת התחבורה מירי רגב והשר חיים כץ, וקבע כי בפרסומים שהעלו לחשבונותיהם האישיים ברשתות החברתיות נעשה שימוש אסור בנכסי ציבור בקשר עם תעמולת בחירות. בשתי ההחלטות הבחין סולברג בין דיווח לגיטימי לציבור על פעילות ממשלתית לבין פרסומים המייחסים לשרים הישגים של משרדי הממשלה שבראשותם.

בהחלטה בעניינה של רגב הורה סולברג להסיר או לתקן את הפרסומים שנמצאו פסולים וחייב אותה לשלם לעותר 2,000 שקל. בעניינו של כץ הורה להסיר מחשבונותיו ברשתות החברתיות צילומים, סרטון ומסמכים שנעשה בהם שימוש אסור, וחייב אותו בהוצאות של 9,000 שקל. בשתי העתירות ייצג עו"ד אילן בומבך את השרים, ובעניינו של כץ השתתף בייצוג גם עו"ד שי לוי.

הסיסמה הממשלתית ששימשה את רגב

העתירה נגד רגב הוגשה בידי עו"ד ורו"ח ירון מאירי, בעקבות 12 פרסומים בחשבונותיה האישיים בפייסבוק וברשת X, שבהם השתמשה בסיסמה "מחברים את ישראל". מאירי טען כי מדובר בנכס ציבורי בלתי מוחשי של משרד התחבורה, וכי השימוש בו לצורכי תעמולת בחירות מפר את סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה).

רגב והליכוד טענו בתשובתם כי הפרסומים אינם בגדר תעמולת בחירות, אלא דיווחים על אירועים רשמיים ועל החלטות ממשלתיות שהתקבלו בסמוך לפרסומם. לעומתם, משרד התחבורה והיועצת המשפטית לממשלה סברו כי השימוש בסיסמה יוצר זיהוי פסול בין הפעילות הממלכתית לבין הפעילות הפוליטית של השרה.

סולברג דחה על הסף את העתירה ביחס לשמונה פרסומים ישנים, מהתקופה שבין דצמבר 2024 לדצמבר 2025, בשל השיהוי בהגשתה. עם זאת, הוא בחן ארבעה פרסומים מאוחרים יותר, ממאי עד יולי 2026, שאחד מהם כבר הוסר בעקבות העתירה.

בפרסום מ-28 ביוני הציגה רגב החלטת ממשלה להשקעה בתשתיות באילת ובחבל אילות, ובין השאר כתבה: "היום אישרתי בממשלה תוכנית לחיזוק ופיתוח אילת וחבל אילות". סולברג קבע כי ניסוח זה מייחס לשרה באופן אישי את ההישג שבהחלטת הממשלה, ובכך מעניק לדיווח אופי תעמולתי. עם זאת, הוא הבהיר כי תיקון הניסוח יאפשר להשאיר את הפרסום.

שני פרסומים נוספים עסקו בחנוכת תחנת הרכבת חדרה מזרח ובהנחת אבן הפינה לרכבת הקלה "נופית". בסרטונים שולבו דברי שבח שהשמיעו נבחרי ציבור ובעלי תפקידים על פעילותה של רגב. סולברג קבע כי פרסום נאומיה בטקסים אינו פסול כשלעצמו, אולם הצגת דברי השבח המייחסים לה את ההישגים באופן אישי הופכת את הפרסומים לתעמולת בחירות.

בין השאר צוטט ראש עיריית חדרה ניר בן חיים, שאמר לרגב: "זו מהפכה תחבורתית שאת עושה בכל הארץ". בטקס הרכבת הקלה נשמע יו"ר חברת חוצה ישראל בני כשריאל אומר: "את חיברת את הצפון לדרום מדן ועד אילת. את חיברת מים עד לירדן".

בהחלטתו קבע סולברג כי הסיסמה "מחברים את ישראל" היא נכס ציבורי בלתי מוחשי, ולכן אסור להשתמש בה בהקשר של תעמולת בחירות. הוא הורה לרגב להסיר או לתקן את רכיבי התעמולה ולהבהיר שהסיסמה מתייחסת לפעילות משרד התחבורה, ולא לפעילותה האישית.

כץ ייחס לעצמו פעילות של משרדי הממשלה

העתירה השנייה הוגשה בידי עמותת "בוחרים בישראל", באמצעות עורכי הדין נדב לרנר ואוריאל זהבי. היא עסקה בארבעה פרסומים של השר חיים כץ בחשבונותיו האישיים ברשתות החברתיות, בתחומי התיירות, הבריאות והדיור.

הפרסום הראשון, מ-5 ביוני, עסק במסע פרסום של משרד התיירות בארה"ב בהשקעה של 20 מיליון שקל. בחשבונו האישי של כץ פורסם סרטון שהפיק המשרד, לצד מלל שהציג את פעילותו בלשון רבים.

סולברג הבהיר כי עצם פרסום הסרטון הממשלתי בחשבון השר אינו בהכרח אסור, ואף ציין שהסרטון עצמו, המיועד לקהל בחו"ל, אינו כולל מסרים העולים כדי תעמולת בחירות. אולם המלל שליווה אותו כרך לדעתו את פעילות המשרד בפעילות השר, והטה את הכף להגדרת הפרסום כתעמולה.

הפרסום השני עסק בהסכם בהיקף של כשני מיליארד שקל להעתקת פעילות בתי החולים הפסיכיאטריים מזור ומרחבים למרכזים רפואיים אחרים, במטרה להקים תשתיות אשפוז חדשות ולפנות קרקעות לשיווק כ-3,500 יחידות דיור. בפרסום הופיעו צילומים של בכירים ממשלתיים וסמלים רשמיים של משרד הבריאות.

הפרסום השלישי עסק בהשקת מופע אור-קולי במצודה הצלבנית בעכו, בהשקעה של כ-15 מיליון שקל, וכלל צילומים מאירוע ההשקה. כץ הוסיף לפרסום המלצה אישית לבקר במקום.

סולברג קבע כי בשני הפרסומים האלה מיוחסת פעילות משרדי הממשלה לשר באופן אישי. הוא העניק משקל גם לכך שהמשרדים עצמם לא פרסמו את תיעוד האירועים הנדונים, ולכך שהשר השתמש בתיעוד של פעילויות ממשלתיות ובתמונות של עובדי ציבור לצורך פרסומיו האישיים.

הפרסום הרביעי כלל צילום מכתב רשמי ששלח כץ ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ח"כ יצחק קרויזר, בעניין תיקון חוק הדיור הציבורי. כץ טען כי מטרת הפרסום הייתה להפעיל לחץ ציבורי לקידום החקיקה, ולא לקדם את ענייניו בבחירות.

סולברג דחה את הטענה ביחס לאופי הפרסום וקבע כי השימוש בלשון יחיד, ובה ביטויים כמו "פניתי" ו"הנחיתי", נועד בעיני הבוחר לייחס לשר את קידום המדיניות. עם זאת, הוא ציין כי השימוש האסור במכתב הרשמי הוא בדרגת חומרה נמוכה, משום שספק אם צירוף המכתב עצמו תרם לתכלית התעמולתית.

גם שימוש בעובדי ציבור עשוי להיחשב להפרה

אחד החידודים המשפטיים בהחלטה בעניינו של כץ נוגע להגדרת נכסי ציבור. סולברג הבהיר כי האיסור להשתמש בנכסים ציבוריים לצורכי תעמולת בחירות אינו מוגבל לכספים, למקרקעין, לציוד או לסמלים ממשלתיים, ועשוי לחול גם על שימוש בעובדי ציבור ובדמותם, בידיעתם או שלא בידיעתם.

בהתייחסו לכץ קבע כי השר ניצל את הנגישות המיוחדת שניתנה לו מכוח תפקידו לנכסים אלה לצורך תעמולת בחירות, באופן המפר את הוראות החוק ופוגע בעקרון השוויון בין המתמודדים בבחירות.

עם זאת, בשתי ההחלטות הדגיש סולברג כי לא כל פרסום של שר בחשבונו האישי, גם כאשר מדובר בפעילות משרדו, נחשב בהכרח לתעמולת בחירות. המבחן הוא תוכן הפרסום ותכליתו העיקרית: האם הוא נועד ליידע את הציבור, או שמטרתו העיקרית היא להשפיע על הבוחר באמצעות ייחוס הישגים ציבוריים לנבחר הציבור.

ההבחנה הזאת מאפשרת לשרים להמשיך לדווח על פעילות משרדי הממשלה, אך מגבילה את יכולתם להשתמש במשאבים ממלכתיים כדי להציג הישגים ציבוריים כהישגים אישיים במסגרת תעמולת בחירות.