צה"ל מפרק את טענות נז"א: "לבנדר אינו מאגר מטרות"

צה"ל תקף (ה', 1.10.26) בחריפות את הסרט התיעודי "נז"א", וטען כי הוא מציג תמונה "מעוותת, מטעה ולא-מציאותית" של תהליך תכנון המטרות והתקיפות ברצועת עזה. בתגובה מפורטת שפרסם דובר צה"ל נאמר כי הסרט מבוסס על "טעויות עובדתיות מהותיות" ועל הצגה שלדברי הצבא היא מסולפת ומניפולטיבית.

התגובה המורחבת פורסמה לאחר שנציגת צה"ל נכחה בהקרנה פומבית של הסרט וסיכמה את הטענות שהועלו בו. קודם לכן כבר דחה צה"ל חלק מן הטענות, אולם כעת הוא מציג התייחסות מסודרת לשורה של סוגיות ובהן מספר האזרחים שהותר לכאורה לסכן בתקיפות, השימוש בבינה מלאכותית, מערכת "לבנדר", הליכי אישור מטרות ובדיקת תוצאות התקיפות.

הסרט, שביימו יובל אברהם ורחל שור, מבוסס על ראיונות עם 24 חיילים ואנשי מודיעין ישראלים שזהותם מוסתרת. הוא עוסק במנגנוני איסוף המודיעין, איתור המטרות והתקיפות בעזה, ומציג טענות קשות על שיעור הפגיעה באזרחים ועל השימוש במערכות ממוחשבות. הסרט זכה בפרס חבר השופטים המיוחד בפסטיבל ונציה וצפוי להיות מופץ ביותר מ-50 מדינות.

"לא הייתה תקיפה שבה ציפו ל-500 הרוגים"

אחת הטענות הבולטות בסרט היא עדותו של מרואיין שלפיה ניתן לכאורה אישור לתקיפה שבה היה צפוי כי ייהרגו עד 500 אזרחים כדי לפגוע באיש חמאס. צה"ל שולל זאת באופן מוחלט.

דובר צה"ל: "צה"ל מעולם לא תכנן, אישר או ביצע תקיפה כלשהי בעזה שבה היה צפוי כי ייהרגו 500 אזרחים או מספר המתקרב לכך. בשום שלב גם לא נטען ברצינות נגד צה"ל שתקיפה שלו גרמה למספר הרוגים בסדר גודל כזה או קרוב לכך".

בצבא שוללים גם את הטענה שלפיה היו מספרים קבועים ומאושרים מראש של אזרחים שניתן לסכנם בהתאם לדרגת המחבל שנועד להיות יעד התקיפה - למשל 20 אזרחים עבור פעיל זוטר או 200 עבור מפקד בכיר. לדברי צה"ל, לא התקיימה הוראה מחייבת מסוג זה.

גם בביקורות על הסרט מחוץ לישראל הועלתה שאלת הביסוס של הטענה על 500 אזרחים. הסרט מציג את דבריו של מרואיין אחד, אך אינו מספק מידע נוסף המאמת את המקרה.

צה"ל: בינה מלאכותית אינה בוחרת מטרות

סוגיה מרכזית נוספת נוגעת לשימוש בכלי בינה מלאכותית ובמערכת המכונה "לבנדר". הסרט מציג עדויות על שימוש במערכות ממוחשבות בתהליכי איתור מטרות, בעוד שבצה"ל מדגישים כי ההחלטה לעולם אינה מתקבלת באופן עצמאי בידי מערכת ממוחשבת.

דובר צה"ל: "בינה מלאכותית מעולם לא בחרה באופן עצמאי מטרות לתקיפה בצה"ל. זיהוי מטרות לתקיפה נעשה על-ידי קציני מודיעין מוסמכים בלבד, תכנון התקיפה מתבצע על-ידי גורמי מקצוע רלוונטיים, וההחלטה על תקיפת מטרות מתקבלת בידי מפקדים מבצעיים".

בצה"ל מוסיפים כי "לבנדר" אינו רשימת מטרות המאושרות לתקיפה אלא מסד נתונים המסייע לחוקרי המודיעין. עמדה דומה מסר הצבא כבר בתגובה לתחקירים שפורסמו ב-2024 על המערכת, אז טען כי מערכות מסוג זה הן כלי עזר לאנליסטים וכי כל מטרה מחייבת בדיקה אנושית עצמאית לפני פעולה.

הוויכוח על אזרחים באזורי פינוי

צה"ל דוחה גם את הטענה המשתמעת מהסרט שלפיה פינוי אוכלוסייה מאזור מסוים מאפשר לאחר מכן לבצע בו תקיפות בלי להביא בחשבון אזרחים שנותרו במקום. לדברי הצבא, ההוראות המחייבות אינן מאפשרות להתייחס לאזהרת פינוי כאל היתר להתעלם מנוכחות אזרחית.

בצבא טוענים כי בכל תכנון תקיפה נבחנים הסיכון לאזרחים והיתרון הצבאי הצפוי, וכי במקרים שבהם הסכנה לאזרחים גדולה מדי ביחס לתועלת הצבאית התקיפה משתנה או מבוטלת.

לפי התגובה, במהלך המלחמה דרשו מפקדים במקרים רבים מודיעין נוסף, הורו לשנות תוכניות ואף ויתרו על הזדמנויות מבצעיות בשל החשש לפגיעה באזרחים.

צה"ל: הסרט מציג רק חלק מהתהליך

חלק מרכזי מביקורת הצבא עוסק במעמדם של המרואיינים בסרט. לטענת צה"ל, רבים מהם עסקו בשלבים מודיעיניים מוקדמים בלבד ולא היו חשופים למלוא התהליך המוביל לאישור תקיפה.

בצבא מדגישים כי לאחר גיבוש המודיעין מתקיימים שלבים נוספים שבהם משתתפים גורמי תכנון מבצעיים, אנשי מקצוע האחראים לצמצום פגיעה באזרחים, יועצים משפטיים ומפקדים המוסמכים לאשר או לדחות תקיפה.

לפי דובר צה"ל, העובדה שהסרט אינו מציג גורמים אלה יוצרת תמונה חלקית של התהליך כולו. בצבא אף טוענים כי בחלק מן המקרים המרואיינים "מעלים השערות ותחושות נטולות כל בסיס עובדתי".

צה"ל מאשים בהשמטת ההקשר למלחמה

התגובה תוקפת גם את האופן שבו הסרט מציג את המלחמה עצמה. לדברי צה"ל, הסרט אינו נותן משקל מספק למתקפת 7 באוקטובר, לפעילות חמאס מתוך אוכלוסייה אזרחית ולצעדים שבהם נקט הצבא כדי לצמצם פגיעה בבלתי-מעורבים.

בין היתר מזכיר הצבא אזהרות מוקדמות לפני תקיפות, בחירת חימוש בהתאם לסביבה, שינוי תוכניות וסיוע בהעברת סיוע הומניטרי.

מנגד, יוצרי הסרט מציגים את "נז"א" כחקירה של המנגנונים שאפשרו, לטענתם, פגיעה רחבת היקף באזרחים בעזה. הסרט מתבסס על עדויות אנונימיות ומתמקד במערכות המודיעין, המעקב ואיתור המטרות.

גם שם הסרט עומד במחלוקת

המונח נז"א הוא ראשי תיבות של "נזק אגבי" ומשמש להערכת הפגיעה הצפויה באזרחים כתוצאה מתקיפה נגד מטרה צבאית. הסרט משתמש במונח כמוטיב מרכזי בדיון על הפיכת חיי אדם, לטענת יוצריו, לנתון מספרי בתוך מערכת תקיפה.

צה"ל טוען כי הסרט הופך את משמעות המונח. לדבריו, עצם חישוב הנזק האגבי נועד לאפשר למפקדים לבדוק את חוקיות התקיפה ולנקוט אמצעים לצמצום הפגיעה באזרחים.

דובר צה"ל: "באופן אבסורדי, הסרט מציג את המאמץ החריג ואת רמת הפירוט שצה"ל משקיע בהערכות פגיעה באוכלוסייה במסגרת תקיפה, כאדישות לחיי אזרחים".

הצבא: היוצרים לא ביקשו תגובה

צה"ל מותח ביקורת גם על דרך עבודתם של יוצרי הסרט. לטענת הצבא, הטענות לא הועברו אליו לפני הפרסום לצורך בדיקה וקבלת תגובה, ואף לאחר הקרנת הסרט לא נמסר לו עותק למרות בקשתו.

בשל כך נאלץ צה"ל, לדבריו, להסתמך על נציג שנכח בהקרנה פומבית ועל מקורות ותיאורים פומביים נוספים. נציגת הצבא צפתה בסרט בהקרנה באיטליה בספטמבר, ולאחר מכן גובש בצה"ל מסמך מסודר המסכם את הטענות שהועלו בו.

בצה"ל מבהירים לצד הביקורת כי הצבא אינו טוען שלא התרחשו טעויות במהלך המלחמה. לפי התגובה, חשדות להפרת הדין או פקודות הצבא נבדקים, ובמקרים המתאימים הם עשויים להוביל לתחקיר, להליך משמעתי או לחקירה פלילית.

דובר צה"ל: "צה"ל פתוח לשמיעת ביקורת כנה על התנהלותו, ומייחס חשיבות להפקת לקחים מטענות מבוססות ולשיפור מתמיד של דרכי פעולתו".