|
|
|
|
 מחסור חמור בטילי פטריוט וטומהוק [צילום: AI]
|
שחיקת המלאים במלחמת אירן והאיום הסיני
המלחמה באירן שחקה את מערכי ההגנה של ארה"ב בקצב גבוה בהרבה מקצב הייצור של התעשיות הביטחוניות. על-פי הערכות המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים מאפריל, אספקת חוזים חדשים של מיירטי THAAD אורכת ארבע שנים וחמישה חודשים, בעוד זמן האספקה הממוצע של מיירטי פטריוט מדגם PAC-3 עומד על שלוש שנים וחצי. גורם אמריקני רשמי הבהיר כי גם אם ארה"ב תימנע משיגור מיירטים נוספים באירן או בזירות אחרות, יידרשו לה שנים עד לבחירות האמצע של הממשל הנשיאותי הבא ב-2030 רק כדי לשקם את המלאים לרמות הנמוכות שנרשמו בדצמבר 2025.
הנתונים חושפים את עומק השחיקה של מערכות ההגנה האווירית המתקדמות של צבא ארה"ב:
- מערך ה-THAAD: ערב המלחמה באירן החזיקה ארה"ב בכ-355 מיירטים בלבד, ובמהלך המלחמה שוגרו בין 190 ל-290 מהם - נתון המהווה 82% מהמלאי שלפני המלחמה. בשנת הכספים הנוכחית לא צפויות אספקות חידוש מלאי כלל, ובשנת הכספים 2027 ביקשה ארה"ב לרכוש למעלה מ-800 מיירטים. הצבא מפעיל שמונה סוללות THAAD המיירטות טילים בליסטיים בשלב המעוף הסופי בתוך האטמוספירה או מחוצה לה, וכל סוללה מונה 90 חיילים המפעילים שישה משגרים רכובים החמושים ב-48 מיירטים סך-הכל, לפי דוח שירות המחקר של הקונגרס מ-2025.
- מערך הפטריוט וה-PAC-3: ארה"ב נכנסה לשנה הנוכחית עם כ-2,300 מיירטי פטריוט, ושיגרה במהלך המלחמה באירן בין 1,050 ל-1,430 מיירטים - צריכה של עד 61% מהמלאי הטרום-מלחמתי, בעוד פחות מ-500 מיירטים חלופיים צפויים להימסר בשנת הכספים הנוכחית. המחסור הקריטי ביותר נרשם במיירטי PAC-3, טיל קרקע-אוויר מהיר המשמיד טילים בליסטיים טקטיים, טילי שיוט ומטוסי אויב באמצעות התנגשות ישירה, ופועל בשכבות הגנה חופפות יחד עם סוללות ה-THAAD להגנה על בסיסים ותשתיות קריטיות.
- הגנה על ישראל ואוקראינה: שישה חודשים לפני אזהרתו של ג'ורג', במהלך "מלחמת 12 הימים", שיגרו כוחות ארה"ב כ-150 מיירטי THAAD וכמעט 80 מיירטי פטריוט להגנה על ישראל מפני מתקפות אירניות, לאחר שממשלי ביידן וטראמפ הפעילו את המערכות להגנת ישראל. ארה"ב העבירה כ-600 מיירטי פטריוט לאוקראינה מאז תחילת המלחמה מול רוסיה, אך חלקם יוצרו דרך יוזמת הסיוע הביטחוני לאוקראינה או סופקו בידי מדינות אירופה.
- האצת הייצור הביטחוני: שתי קבלניות הביטחון הגדולות בארה"ב, חברת Lockheed Martin וחברת RTX באמצעות חטיבת Raytheon שלה, חתמו לאחרונה על הסכמים להאצת הייצור של המערכות ורכיביהן. בינואר הכריזה חברת Lockheed Martin על תוכנית להגדלת קיבולת הייצור של מיירטי THAAD פי ארבעה, מ-96 ל-400 מיירטים בשנה.
המחסור במיירטים מעורר דאגה כבדה בנוגע למוכנות האמריקנית מול סין. הקולונל בדימוס בחיל הנחתים מרק קנסיאן, יועץ בכיר במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים, התייחס להשלכות של שחיקת המלאים על עימות עתידי בזירה האסיאתית: "אלו שני חימושי צבא היבשה שייעשה בהם השימוש הכבד ביותר בעימות עם סין. אתה לא הולך להשתמש בכל כך הרבה טילי ג'אוולין, למשל, מכיוון שהיקף הלחימה הקרקעית יהיה מוגבל יחסית, אפילו הארטילריה תהיה מוגבלת, אבל הגנה אווירית - הגנה מפני טילים - תהיה עצומה".
|
|
|
|
|
 הפנטגון בהכחשה מוחלטת [צילום: AP/אלכס ברנדון]
|
|
הכחשת הפנטגון ומאבקי הקצאת הכוחות
דובר הפנטגון הראשי שון פרנל דחה בתוקף את הממצאים ומסר בתגובה לדיווח: "הטענות על מחסור בחימוש אמריקני הן שקריות. כאשר תקשורת הפייק ניוז מהדהדת בחוסר אחריות את השקרים הללו, ההשלכה בעולם האמיתי ברורה: אויבינו שואבים עידוד לתקוף חיילים אמריקנים". פרנל הוסיף כי לארה"ב יש עדיין "את כל הנדרש כדי לתקוף בזמן ובמקום שיבחר הנשיא", והדגיש: "ברחבי מספר פיקודים קרביים, כבר הוצאנו לפועל מבצעים מוצלחים תוך שמירה על ארסנל עמוק ומוכן להגנה על עמנו ועל האינטרסים שלנו".
צבא ארה"ב מחולק ל-11 פיקודים קרביים מאוחדים, ועל המבצעים נגד אירן מופקד פיקוד המרכז של ארה"ב בראשות אדמירל הצי בראד קופר. הפנטגון מנהל את חלוקת המשאבים באמצעות תוכנית GFMAP, המתכננת את פריסת הכוחות ל-12 עד 24 חודשים קדימה, אך משברים בלתי צפויים מאלצים הזזת כוחות מתמדת בין זירות מתחרות - כמו דרישות מקבילות לפטריוט מצד פיקוד אירופה בפולין, פיקוד המרכז בכווית ופיקוד הודו-פסיפיק מול סין. באפריל 2025 העיד מפקד פיקוד הודו-פסיפיק, האדמירל סמואל פפארו, בפני ועדת הכוחות המזוינים של הסנאט כי הצבא העביר גדוד פטריוט מהאזור שלו לפיקוד המרכז עקב הלחימה המתמשכת מול המורדים החות'ים בתימן הנתמכים בידי אירן.
|
|
|
|
|
 טראמפ, הגסת'. מזרימים תקציבי ענק להשלמת החוסרים [צילום: ג'קלין מרטין, AP]
|
"הסעודה האחרונה" וקריסת בסיס הייצור
שורשי המחסור הנוכחי נעוצים בהחלטות אסטרטגיות שהתקבלו לאחר קריסת ברית המועצות, עת מתכנני הצבא האמריקני זנחו את ההנחה שארה"ב תיאלץ לנהל מלחמה ממושכת נגד מעצמת-על אחרת. לאורך עשורים העדיף הפנטגון לצמצם רכש של תחמושת וטילים כדי לפנות תקציבים למטוסי קרב, טנקים וספינות מלחמה.
קנסיאן הסביר כיצד צומצמה התעשיה הביטחונית האמריקנית לאחר המלחמה הקרה: "אחרי המלחמה הקרה, תכננו להילחם בעימותים אזוריים קצרים נגד מדינות כמו עירק או קוריאה הצפונית. ועבור המדינות הללו לא היינו זקוקים למלאים הגדולים שהיינו צריכים במהלך המלחמה הקרה. היינו זקוקים למלאים קטנים בהרבה. כיווצנו את הבסיס התעשייתי. הייתה 'הסעודה האחרונה' המפורסמת, שהייתה ממש ארוחת ערב שסגן שר ההגנה ערך לראשי התעשיה הביטחונית, והוא אמר להם שאין מספיק כסף להשאיר את כולכם בעסק, אז תצטרכו להתמזג או לצאת מהתחום, וזה מה שהם עשו".
המיזוגים הללו צמצמו את מספר קבלניות התעופה והביטחון הגדולות מ-51 לחמש חברות בלבד, ויצרו תעשיה שמייצרת ביעילות בזמן שלום אך אינה מסוגלת להזניק את הייצור בחירום. קנסיאן סיכם את המשבר: "סחטנו החוצה את כל יכולת ההאצה כי היא נתפסה כמיותרת. כך הגענו למצב שבו כשאוקראינה נכנסת למלחמה, אחרי שישה חודשים בערך, הבנו שפשוט אין לנו מספיק חימוש וציוד לעימות ממושך". לדבריו, למרות שתחת ממשל ביידן התחדש העניין בבניית יכולות האצה, לוח הזמנים של חמש השנים לשיקום מלאי הפטריוט וה-THAAD נשען על ההנחה שקצב הייצור יעמוד ביעדים - ושמבצעים צבאיים נוספים לא ישחקו שוב את המלאי.
|
|
טראמם. לא נשתמש בנשק גרעיני נגד אירן [צילום: הבית הלבן]
ארמון הנשיאות אל-מעאשיק בעיר עדן. הופצץ [צילום: AI]
תפוס כינוי יחודי
דיוקנו של הרפתקן...
