חברות התעופה לבג"ץ: לפטור אותנו מסיוע לנוסעים בעת סגירת השמיים

הוראות חוק שירותי תעופה, המקימות זכאות לשירותי סיוע ולטיסה חלופית, לא נועדו לחול בנסיבות שבהן המרחב האווירי נסגר מכוח הוראה מחייבת של הרשויות המוסמכות לתקופה שמועד סיומה לא היה ידוע מראש. בעתירה שהוגשה (יום ג', 20.10.26) לבג"ץ נטען כי סגירת השמיים שוללת אפשרות ממשית לבצע את הטיסות המקוריות או להציע חלופה לנוסעים.

העתירה (בג"ץ 57702-10-26) הוגשה על-ידי יאט"א, האיגוד הבינלאומי של חברות התעופה המאגד למעלה מ-300 חברות ביותר מ-120 מדינות המפעילות כ-80% מהתנועה האווירית הסדירה בעולם. לעתירה הצטרפו חברות התעופה המפעילות טיסות מישראל ואליה: אייר פראנס, ק.ל.מ, אל-על, דלתא אייר, איתיחאד איירווייז, אג'יאן איירליינס ובולגריה אייר, וכן החברות הפרטיות נתיבים בארות ודרך צדיקים הדרך לגאולה, המארגנות שירותי תיירות.

האחריות מונחת לפתחה של המדינה

בעתירה נאמר כי שירותי סיוע נועדו לגשר על פרק זמן מוגבל שבו הנוסע ממתין לביצוע הטיסה המקורית או לטיסה חלופית. העותרות טוענות כי החוק לא נועד "להטיל על המוביל האווירי חובה עצמאית ובלתי מוגבלת לממן את הוצאות הנוסע, כאשר המדינה מונעת כל אפשרות לקיים תובלה אווירית".

לדברי העותרות, "אין כל היגיון ואין כל הצדקה בהטלת הנטל הכלכלי והמעשי על כתפיהן של חברות התעופה" בנסיבות שבהן נוכח מצב ביטחוני חריג והחלטות מדינה, חדלה מלהתקיים שגרת הפעילות האווירית לישראל. בעתירה מודגש כי האחריות לסגירת המרחב האווירי ולהשבתת הפעילות בנתב"ג מונחת לפתחה של המדינה.

לטענת החברות, תוצאה בלתי מתקבלת על הדעת זו היא בדיוק המצב שאיתו הן מתמודדות כעת. בהיעדר כל מענה מצד המדינה, מוצאות עצמן חברות התעופה חשופות להליכים מרובים מצד נוסעים העותרים לקבלת כספים בגין שירותי סיוע, טיסות חלופיות ופיצויים שונים. תביעות אלו מוגשות על יסוד משטר ההטבות הקבוע בחוק שירותי תעופה, אשר האיזונים בו נבנו והותאמו למציאות של משק תעופה פעיל, שבה יש למוביל האווירי אפשרות ממשית להפעיל טיסות, לתכנן לוח טיסות ולהעמיד לנוסע חלופה בתוך פרק זמן סביר.

מחדל שרת התחבורה במבצע "שאגת הארי"

לדברי העותרות, המדינה גילתה דעתה פעם אחר פעם כי משטר ההטבות הרגיל אינו מותאם למצבי חירום שבהם נפגעת באופן מהותי יכולתן של חברות התעופה לתכנן ולהפעיל טיסות. על יסוד הכרה זו נערכו בעבר התאמות ייעודיות בחוק. במסגרת התיקון לחוק שירותי תעופה, שנועד לייתר את הצורך בהליכי חקיקה חדשים בכל מצב חירום, הועמד בידי שרת התחבורה מנגנון מהיר, מוגדר ומבוקר להתאמת משטר ההטבות לנסיבות חריגות.

חרף זאת, בעקבות מבצע "שאגת הארי" לא נערכה התאמה חקיקתית כלשהי. שרת התחבורה אף לא הפעילה את הסמכות שהוקנתה לה לפי התיקון לחוק, למרות שכל התנאים המקדמיים להפעלת המנגנון התקיימו, ואף שמבצע "שאגת הארי" היה חמור בהרבה מבחינת השלכותיו על ענף התעופה מן המשברים שעמדו ברקע חקיקתו. כך נוצר מצב שבו הרשות המחוקקת לא התאימה את החוק לנסיבות החדשות, ושרת התחבורה לא הפעילה את המנגנון הייעודי, בעוד העותרות נותרו חשופות לדרישות ולתביעות בהיקפים נרחבים.

לדברי העותרות, המיוצגות על-ידי עוה"ד שירלי קציר, אמיר ורון, שמואל הלוי, חניטל בלינסון ועמית רוזנצוויג, בהיעדר כל מענה מצד המדינה למצב הקיצוני שבו ספגו חברות התעופה נזקים כבדים ביותר עקב ההחלטה לסגור את המרחב האווירי, נדרשת הכרעה שיפוטית באשר לתחולת הוראות החוק הקיימות. בג"ץ מתבקש להוציא צו על תנאי ולאחר מכן להופכו למוחלט, הקובע בדרך של הפרדה מושגית או פרשנות מקיימת כי הוראות החוק המקימות זכאות לטיסה חלופית ולשירותי סיוע לא יחולו כאשר המרחב האווירי במדינת המוצא או היעד נסגר מכוח החלטה שלטונית, ובכלל זאת בתקופת מבצע "שאגת הארי".

פרטי ההליך המשפטי

ערכאה: בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
סוג ומספר ההליך: בג"ץ 57702-10-26
העותרות: יאט"א (האיגוד הבינלאומי של חברות התעופה), אייר פראנס, ק.ל.מ, אל-על, דלתא אייר, איתיחאד איירווייז, אג'יאן איירליינס, בולגריה אייר, נתיבים בארות ודרך צדיקים הדרך לגאולה
באי-כוח העותרות: עוה"ד שירלי קציר, אמיר ורון, שמואל הלוי, חניטל בלינסון ועמית רוזנצוויג