סנגורי נתניהו מבקשים: לחשוף תרשומות המו"מ עם עד המדינה ניר חפץ

צוות ההגנה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושאול ואיריס אלוביץ' פנה (יום ד', 21.10.26) לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לחשוף תרשומות משא-ומתן חסויות, שערך החוקר סנ"צ צחי בן חמו עם עד המדינה ניר חפץ. הבקשה מתמקדת בדף עבודה שבו פירט הקצין את דרישותיו של העד למול המידע שהסכים לספק בחקירתו, מסמך שלטענת הסנגורים הוסתר מהם ואינו מופיע ברשימת חומרי החקירה. הפנייה הוגשה (ת"פ 67104-01-20) להרכב השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם.

בבקשה, שהוגשה על-ידי עורכי הדין עמית חדד וז'ק חן בהמשך לעדותו של בן חמו מיום 08.10.26, נטען כי ביום 02.03.18 ניהל הקצין שלוש שיחות משא-ומתן מרכזיות עם חפץ במשרדי יאל"כ. במהלך אותן שיחות קיימו השניים שיח ער ביחס ל"סחורה" שיש לחפץ לספק לחוקרים. הקצין תועד יוצא וחוזר לחדר החקירות כדי לעדכן את מפקדיו ואת הפרקליטות המלווה, ואף הבהיר לחפץ בשלב מסוים כי המידע שהוא מציע אינו מספיק עבור מקבלי ההחלטות.

הדף החצוי והגב למצלמה

במהלך עדותו בבית המשפט אישר בן חמו כי ניהל את השיחות תוך כתיבת תרשומת על דף נייר. "אני אפילו לוקח דף וממחיש לו, יש את צד ימין בו אני רושם בסופו של דבר מה אתה יודע לספר לי, יש את צד שמאל, אני ממש חוצה את הדף באמצע ובצד שמאל אני אומר לו בצד הזה אני רושם מה אתה מעוניין לקבל בתמורה למה שאתה רוצה לספר, כך עושים משא-ומתן", העיד הקצין בפני השופטים. עוד הסביר כי אמר לחפץ "אני רשמתי את זה" כדי להניח את דעתו שדבריו נקלטים במערכת.

כשנשאל הקצין בחקירתו הנגדית היכן נמצא אותו דף, השיב כי "כנראה שהוא צרופה" והוסיף כי "מה נעשה עם זה אחר כך אני לא יודע להגיד לך". בן חמו הבהיר בעדותו כי תיק משא-ומתן מתנהל בנפרד כחומר מודיעיני מחוץ למערכת הפל"א, אך הודה כי "בסופו של דבר בוודאי שהוא חומר חקירה והוא צריך להיות מסווג על-פי העניין, אם מדובר בחומר מודיעיני או תרשומת פנימית".

הסנגורים מציינים בבקשתם כי צפייה בסרטוני החקירה אינה מייתרת את הצורך בקבלת המסמך המקורי. לטענתם, בתיעוד הווידאו נראה סנ"צ בן חמו מוציא דף מהמגירה ורושם את דבריו של חפץ החל מהדקה השלישית, תוך שהוא יושב עם הגב למצלמה ומסתיר בגופו את הכתוב בדף.

ההחלטות התקבלו ללא תמלילים

נדבך מרכזי בבקשת ההגנה נשען על פער הזמנים שבין מועד קיום השיחות לבין מועד תמלולן. הסנגורים מדגישים כי בעוד השיחות הקריטיות עם חפץ נערכו בחודש מרס 2018, התמלילים הרשמיים שלהן נערכו רק בחודש ספטמבר 2018. בדיון הטיח עו"ד חן בבן חמו: "ההקלטה, התמליל, כל זה לא קיים כשזה מגיע ליועץ, לכן לתרשומת באותה שיחה שלך יש חשיבות". הקצין לא חלק על עובדה זו והשיב: "אתה לא מצפה שאני אזכור מה עלה בדף שכתבתי".

לטענת פרקליטי נתניהו ואלוביץ', משמעות הדברים היא כי בזמן אמת הגיעו דבריו של חפץ אל הפיקוד המשטרתי ואל הפרקליטות אך ורק באמצעות התרשומות שערך בן חמו והדיווחים שנשענו עליהן. בעדותו ציין הקצין כי עדכן את ראש זרוע החקירות ואת הפרקליטות בשיח פנימי, ואמר כי הוא מנסה "לייצג את הדברים שהוא אומר בפני הפיקוד, בפני כל מי שצריך בצורה הטובה ביותר הנאמנה ביותר".

להלן הנימוקים המשפטיים והסעדים שמציגה ההגנה בבקשתה:

• תיעוד טובות ההנאה: בהסתמך על הלכת זגורי בבית המשפט העליון, טוענים הסנגורים כי כל משא-ומתן עם מועמד לעד מדינה חייב להיות מתועד. בפסיקה נקבע כי "טובת הנאה אשר משמשת תמריץ להשגת עדות מפלילה היא אמצעי חקירה הקשור קשר גורדי לאותה עדות", ולפיכך היא מהווה חומר חקירה מובהק לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי.

• בחינת מהימנות העד: ההגנה מבקשת לבחון מה סברה המדינה בזמן אמת שחפץ מציע לה בתמורה להסכם, תחת הגדרתו של בן חמו למונח "סחורה" כ"כל מה שאתה יודע לספר לי על עבירות שאתה חלק בהן". המסמך נוגע במישרין לגיבוש גרסתו של חפץ ולמהימנותו.

• חשיפת תיק המודיעין: בית המשפט מתבקש להורות לפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) להעביר לעיון ההגנה את כל התרשומות שערך בן חמו, לרבות הדף מיום 02.03.18, בין אם הן מצויות בתיק המשא-ומתן, בחומר המודיעיני או בכל תיק אחר.

• גילוי תכתובות הפיקוד: הסנגורים מבקשים לקבל לידיהם גם את כל התיעוד של השיח שהתנהל בעקבות אותה תרשומת בין סנ"צ בן חמו לבין מפקדיו במשטרה ונציגי הפרקליטות שליוו את המשא-ומתן.

פרקליטי ההגנה חותמים את בקשתם בבקשה כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו ויורה לתביעה לאתר ולמסור את המסמכים לאלתר, כשם שנהגה המאשימה ביחס לתרשומות וזיכרונות דברים אחרים הקשורים בניהול המשא-ומתן עם חפץ.

פרטי ההליך המשפטי

ערכאה: בית המשפט המחוזי בירושלים
הליך: ת"פ 67104-01-20
שופטים: השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם
צדדים: מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו, שאול אלוביץ', איריס אלוביץ' וארנון מוזס